ילדים צעירים, בגיל 3 או 4, משקרים ואנחנו ההורים ישר לוקחים את זה למקום דרמטי וטרגי. אנחנו רואים אותם כשקרנים ורמאים, שימצאו את עצמם בעתיד מאחורי סוגר ובריח לכל חייהם. אז קחו נשימה ארוכה. זה ממש לא כך.
ילדים לאורך כל חייהם מתפתחים. אם זה התפתחות פיזיולוגית או התפתחות של השפה והדיבור, בשילוב התפתחות קוגנטיבית של המוח. ויש גם התפתחות נוספת שלא נותנים עליה את הדעת והיא שהם לומדים לייצר מציאות ולנסות לשלוט עליה.
אחד הדברים שהם לומדים זה לשקר. הם לא מבינים את הערך של הדבר הזה - שאסור לשקר. והרי בין כה וכה כולנו משקרים בדברים קטנים ביומיום, אז קבלו קצת פרופורציות.
צריך להבין שבשלב מסוים, הילדים מבינים שיש מציאות והם מבינים שהם יכולים לייצר מציאות. לומר שלא אכלתי שוקולד, למרות שכן אכלתי. לומר שהכנתי שיעורים, למרות שלא הכנתי. הם פתאום מבינים שהם יכולים לעשות את זה.
לכן, אין ממה להילחץ. אפשר כמובן להעמיד אותם על עניין השקר ולומר להם - 'אני יודעת שאכלת שוקולד מתוקי, ואני לא אוהבת שאתה אומר לי סתם'. אפשר גם לומר להם - 'מה שאמרת לי הוא לא נכון, זה שקר. אני לא אוהבת שאתה משקר'.
חשוב להבין שבמצבים מסוימים, ובגילים מסוימים, אנחנו נתקלים במצבים של שקר. אין צורך להילחץ מזה. אפשר אפילו לחייך לעצמכם בתוך הלב פנימה ולדעת שהקטן שלכם מתפתח כמו שצריך.
?
התרעות פיקוד העורף