הנה משהו שבטח לא ידעתם: לטורקיש איירליינס שבע טיסות יומיות מנתב״ג לאיסטנבול ולפגסוס עוד שתי טיסות בנתיב הזה.
זהו קו פופולרי ללא ספק, אלא שמרבית הטסים מכאן עם טורקיש מסתפקים בשהות קצרה בשדה התעופה אתא־טורק, או בשדה סביהה גקצ'ן במקרה של פגסוס, בהמתנה לטיסת המשך. המידע הזה מלמד שכאשר מדובר במחיר, הישראלים ששים לטוס עם חברות תעופה טורקיות למרות חילופי המהלומות בין ירושלים לאנקרה. אז מדוע לא לעצור באיסטנבול לימים אחדים כדי לטייל בעיר?
נכון, הנשיא ארדואן לא יקדם את פנינו בלחם ומלח, ועם זאת ראוי לזכור שלמרות הניסיון לשוות לעצמו מעמד של סולטן עותמני, איסטנבול כבר לא שלו. אומנם הוא עמד בראשה של העיר המרת־ת הזאת, אבל מאז עברו מים רבים במיצרי הבוספורוס והדרדנלים, וכיום הוא יושב באנקרה. כפי שאמרנו, על ביקור בעיר עם העבר האימפריאלי והדתי העשיר כמו זה של רומא - לא כדאי לוותר.
השנה תציין העיר, שנודעה בעבר כקונסטנטינופול, שמונים שנים להפיכתה של איה־סופיה ממתחם דתי למוזיאון אזרחי. הכנסייה שהוקמה בשנת 537 שימשה מאות שנים כקתדרלה המרכזית של הכנסיה האורתודוכסית באימפריה הביזנטית. האתר נהפך למסגד לאחר כיבוש איסטנבול בידי העותמנים ב־1453 והאפיזודה האחרונה בתולדותיו של המבנה המרשים התרחשה ב־1935 כאשר מנהיגה של טורקיה המודרנית, אתא־טורק, החליט להפכו למוזיאון.
מוזיאון איה־סופיה הוא אחד הידועים בעולם כשמדובר בשילוב של אמנות, ארכיטקטורה והיסטוריה. כבר במאה השישית לספירה העניק המלומד היווני פילון את התואר ״הפלא ה־8 בתבל״ למבנה המפואר. היה זה הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון שהורה על הקמתה של הכנסיה ומיטב המהנדסים של העת ההיא השתתפו בתכנון ובבנייה של הקתדרלה הגדולה ביותר בקיסרות הרומית המזרחית. חומרי בנייה, אבני שיש ואביזרי נוי הובאו על פי הוראת הקיסר מכל חלקי האימפריה שהשתרעה מסוריה ועד לחצי האי האיברי.
בנייתה של הכנסיה הייתה רק אחד ממפעלותיו של הקיסר, שניסה להחזיר עטרה ליושנה ולקומם את האימפריה הרומית. יוסיטיניאנוס אחראי גם לפרסומו של ספר חוקים אזרחי, למפעלי בנייה בקונסטנטינופול וברחבי האימפריה וכן להטמעת הדת הנוצרית בקרב תושביה. הקמתה של איה־סופיה הייתה שיאו של תהליך זה.
ממדיו של המבנה מרשימים: שטחו משתרע על 7,570 מטרים רבועים, גובה כיפתו הראשית הוא 55.6 מטר, רוחבה הוא 32 מטר והיא נתמכת בידי 107 עמודים. היא נראית למרחוק יחד עם ארבעת הצריחים הניצבים בפינותיה. עם הפיכתו של המסגד למוזיאון לפני שמונים שנה, סולקו השטיחים ששימשו את המתפללים ונחשפו רצפות השיש של אולמותיו, וכך גם קישוטי המוזאיקה שעל קירותיו. הללו, לצד עמודי השיש, הם מסימני ההיכר של האדריכלות הבי זנטית. עמל רב הושקע בשיקום המבנה ורבות מיצירות המוזאיקה שוחזרו בשנים האחרונות. המבקר באתר נהנה מיצירות בנות מאות שנים שנועדו להאדיר את האמונה, תחילה של הנוצרים ולאחר מכן של המוסלמים. 3.3 מיליון איש ביקרו במוזיאון בשנה שחלפה.
ביקורי הראשון באיסטנבול היה בשלהי המילניום הקודם. העיר אירחה יריד תיירות בינלאומי והתבקשתי להגיע לבית מלון בקרבת כיכר טקסים, הכיכר הסואנת של העיר. "שם כבר ידאגו לך", נאמר לי. התייצבתי בהתאם לתוכנית ובבית המלון המתינה לי מעטפה ובה פירוט של לוחות הזמנים של היריד ואמצעי ההסעה למרכז התערוכות שבקרבת שדה התעופה. איש לא דרש בשלומי וכך יכולתי לשוטט בעיר במשך ארבעה ימים, שבמסגרתם ערכתי גם ביקור נימוסים אחד ביריד. טורקיה עשתה אז צעדים ראשונים לקראת הפיכתה למעצמת נופש תיירותית של "הכל כלול". איסטנבול היא אתר מבוקש מימים ימימה ותמיד הייתה עיר הומה.
החלק הזה של העיר, רובע בייגולו, הממוקם בין הבוספורוס ומפרץ קרן הזהב, הוא באירופה, וכך גם חצי האי הכלוא בין ים השיש, הבוספורוס וקרן הזהב. על אדמתו של חצי אי זה ממוקמות שכיות החמדה ההיסטוריות של איסטנבול ובהן האיה־סופיה, והוא אחד משני האתרים התיירותיים הפופולריים ביותר בעיר. האחר הוא המוזיאון בארמון טופקאפי. 25 שנים לאחר כיבוש איסטנבול בידי העותמנים, שהונהגו בידי מהמט הכובש, ב־1478, נחנך הארמון ששימש המרכז האדמיניסטרטיבי, התרבותי והחינוכי של האימפריה במשך כ-400 שנים. לאחר כינון הרפובליקה הוסב המבנה, ב-1924, לשמש מוזיאון.
נשמרים שם מאות אלפי מסמכים, ואילו התצוגה כוללת את אוצרותיהם של הסולטנים, אוסף של כלי פורצלן אירופיים, תצוגה נרחבת של כלי זהב ונחושת, פורצלנים מסין ומיפן וכן אוסף של כלי נשק. הארמון, הסמוך לאיה-סו-פיה, מוקף גנים ויש לו ארבע חצרות פנימיות ועוד אגף ששימש כהרמון. אך לפני חודשיים, ב-12 בינואר, חנך נשיא טורקיה אגפים חדשים במוזיאון ובהם מסגד השייך להרמון.
התרעות פיקוד העורף