בחודש שעבר נפתחה ב״נשיונל פורטרט גלרי״ שבמרכז לונדון תערוכה המוקדשת לדוכס מוולינגטון. הדוכס שהותיר את חותמו על המחצית הראשונה של המאה ה־19 (בין השאר כיהן כראש ממשלת בריטניה במשך שתי קדנציות) זכה לפרסומו בזכות ניצחונו על נפוליאון בקרב ווטרלו ב־18 ביוני 1815. תערוכה זאת היא הראשונה בסדרת אירועים לכבוד שנת ה־200 לקרב ווטרלו, שתצוין בבריטניה ובבלגיה.



הבריטים שעמדו בראש קואליציה שבה היו שותפות בין השאר הולנד ופרוסיה רשאים להתגאות בגיבור המערכה ולציין את הניצחון בלונדון. האירועים המרכזיים יתקיימו דווקא באתר עצמו, בקרבת בריסל, בירת בלגיה.



ב־19 ביוני ישוחזר המהלך הראשון של הקרב, שבו תקפו חייליו של נפוליאון את הבריטים. למחרת, ב-20 ביוני, ישוחזר הקרב שבו השיבו הבריטים והפרוסים מלחמה שערה אל מול המתקפה של צבא הקיסר והניסו את נפוליאון לפריז.



במופע השחזור ישתתפו 5,000 ״חיילים״, 300 סוסים ו־100 תותחים. במערכה עצמה נלחמו כמאתיים אלף חיילים. כ־50 אלף מהם, רובם צרפתים, מצאו שם את מותם.



העיירה ווטרלו מרוחקת כעשרים קילומטרים מבריסל. דרך המלך N5 חוצה אותה ובאחד הצמתים המרכזיים של ווטרלו מצוי אתר שמומלץ לבקר בו. זהו מוזיאון וולינגטון הניצב במקום שבו שכן המטה שלו. בנקודת פתיחה זו אפשר ללמוד בעזרת ציורים, מפות ומוצגים שונים על הרקע המדיני לקרב - נפוליאון, שנטש את האי אלבה שאליו הוגלה, ביקש להכות את אויביו בטרם יגבשו את הכוח שהיה אמור לסלקו פעם נוספת מצרפת - ועל מהלכי הקרב עצמו, שנמשך כעשר שעות בלבד. יום אחד, 50 אלף חללים.



אזור הקרב, המרוחק מן המוזיאון כארבעה קילומטרים, בהמשך הדרך, כולל אתרים אחדים בטבורו של שדה חקלאי. גבעה הנראית כמשולש שווה צלעות המתנשאת לגובה של 40 מטרים, ובראשה פסל של אריה, מהווה נקודת ציון לבאים, כך שאי אפשר להחמיץ את המקום. זהו ״תל האריה״ שנבנה בהוראת מלך הולנד לציון המקום שבו נפצע בנו.




תל האריה. צילום: foroa CC BY 2.5



מגרש החניה הצנוע ניצב בשכנות למסעדה מקומית המזמינה את אורחיה לשבת ביום שמשי בצלו של עץ ערבה בוכייה. אנו הגענו לשם ביום קריר ואת הבירה המקומית לגמנו ליד האח. ממול נמצא ״וולינגטון קפה״ שלמרות שמו מתמחה דווקא בהגשת בירה, עם 15 סוגים המוצעים מן הברז ו־120 מותגי בירה בבקבוק. במסענו בבלגיה למדנו שכמ־ עט בכל עיירה (שלא לדבר על כפר) יש מבשלת בירה, כך שטיולנו הפך למסע טעימות.



למרגלות התל, שאליו ניתן לטפס כדי לצפות על המרחב שבו התנהל הקרב, ניצב מבנה עגול. בתוכו נמצא ציור הקיר הפנורמי הגדול באירופה - 12 מטרים גובהו ו־110 מטרים אורכו - וכצפוי, הוא מתאר סצנות של הקרב ההיסטורי שחתם פרק בתולדותיה של אירופה ובאלה של צרפת במיוחד.



בווטרלו מוצעים סיורים בשדה הקרב בתשלום האורכים בין שעה לשלוש שעות. עוד אתרים שאפשר לבקר בהם הם המטה של נפוליאון, כחמישה קילומטרים מדרום לתל האריה, וכן חוות הוגומונט שהייתה היעד המרכזי של המ־ תקפה הצרפתית על הכפר ובה התבצרו



חייליו של וולינגטון. יכולתם של האנגלים וההולנדים לעמוד אל מול התוקפים במשך שמונה שעות יצרה את תמונת הקרב, שהסתיים לאחר הצטרפות הכו־ חות הפרוסיים בשעות אחר הצהריים בתבוסה של חיילי הרגלים והפרשים של צבא נפוליאון.



מטבח מהים



מותר להניח שהביקור בווטרלו הוא רק תוספת היסטורית מרתקת לתייר הסביר שבחר לבלות חופשה בבריסל או באחד מחבלי בלגיה. יאמר מיד, בריסל ראויה לביקור בהיותה עיר נעימה, עם אטרקציות תרבותיות וארכיטקטוניות המאפיינות את ערי הבירה במערב אירופה, ועם מטבח משובח המתמחה במולים (פירות ים), בירה ושוקולד.



כל ביקור תיירותי בבריסל צריך להתחיל בכיכר המרכזית, בקרבת הבורסה שבעיר התחתית. הכיכר נחשבת לאחת השמורות והיפות באירופה. הבניינים המרשימים המקיפים אותה מארבע פאותיה נבנו בידי הגילדות החזקות שהובילו את העיר החל מימי הביניים. בכיכר ממוקמת לשכת התיירות ואפשר להצטייד במידע.



זה המקום להידרש לעניין השפות בבריסל. שלטי הרחובות הם בפלמית (קרובת משפחה של ההולנדית) ובצרפתית. הגראנד פלאס הוא שמה של הכיכר בצרפתית, וגרוטה מארקט בפלמית.



לא הרחק מהכיכר, שהמבנה הבולט בה הוא בית העירייה על צריחו המתנשא, נמצא פסל הילד המשתין (המנקן פיס) שהוצב שם במאה ה־17. התייר יגלה אותו רק בזכות התקהלות התיירים סביבו, שכן די בקלות אפשר להחמיץ את הפסל הצנוע והלא מרשים. בדרך אל הפסל ומסביב לכיכר נחשפים לשפע של חנויות, אולם בניגוד למלכודות התיירים בערים אחרות, יש בהן כאלו ששוות הצצה. הסיבה: עיצובן הייחודי.




הילד המשתין. צילום: Ingimage/asap



חנויות שוקולד, חנויות בירה וחנויות למוצרי רקמה ניצבות בראש הרשימה. משכנם של בוטיקים וחנויות יוקרתיות, בכל אופן, הוא בגלריית סנט הוברט שברחוב גלריית המלכים. מדובר ברחוב מקורה, 200 מטרים אורכו, שנבנה במאה ה־19 ונועד לתת מחסה לסוחרים וללקוחותיהם הבורגנים, בהיותו מקשר בין שוק צמחי התבלין לשוק הירקות.



לא מפתיע שסביב כיכר העיר מצויים רחובות ששמותיהם מאפיינים את בעלי המקצוע שאכלסו אותם. כך למשל הרחוב החותך את הגלריה הוא רחוב הקצבים (רו דה בושרס). בין הגראנד פלאס לארמון המלוכה והפארק של בריסל מצויות שכיות חמדה תיירותיות לרוב. למשל הכנסייה המרשימה של העיר, קתדרלת סיינטס מיכאל וגודול, על שמם של שני קדושים, גבר ואישה. הקתדרלה מצויה בין העיר התחתית לזו העילית. שני צריחיה מייחדים אותה מסביבתה המודרנית. ממדיה מרשימים ואפשר לשהות בתוכה דקות רבות, תוך צפייה בוויטראז׳ים, בפסלי העץ, בציורי הקיר ובאורגן.



גן הפסלים



דקות ספורות של הליכה יביאו את התייר לארמון האמנויות היפות של בריסל, המסומן כאטרקציה מספר 1 של העיר באתר visitbrussels. המבנה שופץ ב־2002 וזכה לכינוי ״בוזאר״ (קיצור של Beaux Arts). הוא עצום בגודלו ונבנה ב־1928, פרי תכנון של הארכיטקט ויקטור הורטה. המקום נחשב למייצג את סגנון הארט־נובו. הארמון משמש אכסניה לפעילות תרבותית מגוונת, הכוללת תערוכות, קולנוע, מחול ומוסיקה.



חזיתו של ארמון ״בוזאר״ נושקת לרחוב המלכים ולפארק של בריסל. עוד צעדים אחדים בהמשכו של הרחוב ומגיעים לכיכר המלכותית - פלאס רויאל - שם ניצב ארמון המלוכה, שמזכיר את ארמון בקינגהאם הלונדוני, אלא שבריסל לא מציעה את מצעד המשמר המלכותי.




ארמון האמנויות היפות. צילום: UPCB-UBFP CC BY SA 4.0



מול הארמון ניצב מוזיאון מגריט, שהוא האתר מספר 3 ברשימת הפופולריות של visit.brussels. המוזיאון, המציג את יצירותיו של הצייר הסוריאליסטי, נחנך ב־2009 ומהווה חלק מקומפלקס המוזיאון המלכותי לאמנויות יפות (אין לבלבלו עם הארמון שהוזכר למעלה).



המוזיאון המלכותי אוצר 20 אלף יצירות. תחת כנפיו מוזיאונים אחדים כמוזיאון הגראנד מאסטרס - בלגיה העמידה שורה של ציירים ידועים וכולם מיוצגים שם לתפארת - והמוזיאון לאמנות מודרנית. גם הקפיטריה המודרנית שווה חניה. בריסל מחשיבה את עצמה כבירת הקומיקס, ולמכורים מוצע מסלול סיור מיוחד עם המרכז הבלגי לקומיק-סטריפ ארט, שמכיל 30 אלף יצירות וממוקם לא רחוק מהקתדרלה.



בהמשכו של הרחוב שבו מצויים הארמונות ניצב במלוא הדרו היכל הצדק, החולש על קו הרקיע של העיר. מסע רגלי קצר מפלאס רויאל לכיוון היכל הצדק מפגיש את התייר עם שתי כיכרות הנושאות את השם סאבלון. אחת גדולה ואחת קטנה. הן ניצבות במרכזו של רובע אופנתי, שמארח בסופי שבוע שוק עתיקות.



הכיכר הקטנה מקיפה גינה עם 48 פסלי ברונזה, שמייצגים את הגילדות של הסוחרים ובעלי המלאכה שאחראים במידה מרובה ליופיה של העיר. בין הכיכרות להיכל הצדק ממוקם בית הכנסת של העיר, שנבנה במחצית השנייה של המאה ה-19 ושרד את השואה.



בריסל מציעה מסלולי טיול שחורגים מהמרכז. האחד מצפון למרכז העיר בקרבת איצטדיון הייזל ופסל האטומיום (מספר 2 ברשימת האתרים הפופלריים), עם פארק מים, פלנטריום ופארק מיני אירופה. האחר ממזרח לפארק וארמון המלוכה, באזור האיחוד האירופי, עם אפשרות לסייר בפרלמנט שלו, בפארק סינקאוונטר, ולצפות בשער הניצחון. 




צילום: ingimage/asap