חוף הים של אלפוניסי שבכרתים הוכתר השנה על ידי גולשי אתר האינטרנט הפופולרי טריפאדוויזר כחוף הטוב ביותר שיוון מציעה. 2,381 מגולשי האתר העניקו לו את הציון "מצוין" ועוד 357 הגדירוהו כ"טוב מאד". טום מקרדיף אף מצא שמדובר בחוף הטוב באירופה ועבור ויקאס מניו-דלהי היה זה ביקור בגן העדן. שמו של החוף, הממוקם ממש בקצה הדרום-מערבי של האי, הגיע גם לישראל וברשימת עשרת הדברים שאסור להחמיץ בכרתים שהכינו עורכי אתר "מסע אחר" מצאתי את אלפוניסי כמייצג את קטגוריית החופים.
הנסיעה לאלפוניסי מעניקה הזדמנות לגלות את כרתים האחרת. המרחק מפנינת התיירות של האי, העיר חאניה, אל החוף שעוטר בשלל של קומפלימנטים הוא 72 קילומטרים אך כדי להגיע אליו ברכב ידרשו כ-90 דקות. חלקה הראשון של הנסיעה לשם הוא על דרך המלך הנמתחת לכל אורכו של האי במקביל לחוף הים. קרוב לעיירה קיסמוס נוטשים את הכביש הרחב יחסית, פונים דרומה ומתחילים להעפיל בדרכים המפותלות שבשוליים המערביים של רכס ההרים הלבנים (Lefka Ori בשפתם של המקומיים). היינו שם בתחילת חודש מאי ואכן כראוי לשמם, פסגות ההרים היו מושלגות. כרתים הוא האי ההררי באירופה ורק בהרים הלבנים יש 111 פסגות שגובהן עולה על 1,500 מטר.
מרבית התיירים הבאים לכרתים מבקשים את השמש. באתרים אחדים על חופיו הצפוניים של האי הוקמו ערי מפלצת תיירותיות לשימושם של הבאים בטיסות לואו קוסט ושכר. הבניה נמשכת וחלק מבתי המלון אימץ את שיטת "הכל כלול", אם כי הם עדיין לא הגיעו לרמה של מתחריהם בטורקיה. כמובן שתיירים טהרנים יחפשו וילות ודירות באתרים פחות המוניים ויש אף כאלה שיעדיפו מקום שאינו נושק לחוף הים. הסיבה היא שכרתים היא יותר מחופים וים טורקיז. פסגות, קניונים, מפלים, יערות, כרמים ומטעים, שבילי הליכה וכפרים ציורים כלולים גם הם ברשימת ההיצע. ויש גם אגם: לא הרחק מכביש החוף הצפוני, בין חאניה לעיר המחוז רתימנו (המרחק ביניהן 60 קילומטרים) מצוי אגם קורנס. לחופו התפתחה תעשיית תיירות הכוללת סירות פדלים, טברנות ושפע של חנויות מזכרות. השפה העברית לא היתה זרה לבעלי העסקים.
כפר שלא ניטש בשל צוק העתים ומשמר את המסורת של אבותיו הוא מרגריטס, כ-30 קילומטרים מזרחית מרתימנו, העיר השלישית בגודלה בכרתים. הישוב הממוקם בתוך תמונת נוף מקסימה של גבעות נודע ככפר הקדרים. לאורך הרחוב הראשי המתפתל בהתאם לתוואי המדרון יש עשרות סדנאות וחנויות לממכר כלי חרס. הכפר עצמו מטופח וגם אם אינכם מתעניינים במלאכת הקדרות תמצאו שם עניין בזכות כנסיות ביזנטיניות, סמטאות ונציאניות ובתי קפה.
את המסע בין הגבעות, המנזרים והכפרים סיימנו בעיר רתימנו. עיר זאת, המארחת את האוניברסיטה של כרתים, מציעה כמו שכנתה חאניה נמל ונציאני עתיק שרציפו עמוס במסעדות, מצודה החולשת על הנמל ורובע עתיק, שסמטאותיו התיירותיות משלבות ארכיטקטורה ונציאנית ועותומנית. אנו התמקמנו במסעדה שמחוץ לתחום התיירותי, אך משקיפה על המפרץ, עובדה התורמת להנאה. ואכן, חלק נכבד מחוויית השהות בכרתים קשורה למטבח המקומי.
מרכיבי המטבח הכרתי נחשבים לבריאים בזכות מרכיביו שמקורם באי עצמו. מוצרי חלב, עשבי תבלין, דבש, שמן זית, לחם, קטניות, ירקות ודגים הם הבסיס של "הדיאטה הכרתית". אולם אין די במוצרים כדי לייצר חגיגה של אוכל. לכך דרושה יצירתיות במטבח ומתברר שלבני כרתים יש את זה. הוסיפו לכך את היין והראקי, את הצלחות המוגשות לשולחן ללא הפסקה, עם מגוון של מנות וטעמים. אכן כרתים היא משתה.
התרעות פיקוד העורף