בלב ארץ הפרא: פארק אדמית, אתר נהדר לבילוי נחמד ושלו בחיק הטבע

בחורבת אדמית התגוררו בעבר בני שבט ערב אל־עראמשה. תושבי הכפר של אדמית עברו לכפר הסמוך ערב אל־עראמשה. בינתיים נותר האזור בשיממנו כשהוא הולך ונפגע מרעיית יתר של עזים, מכריתת עצי החורש, משריפות ומגרוטאות שהיו בו.

בשנת 1995 החלה קק”ל להפוך השטח שסביב לחורבה לפארק. במעגל החיצון של הפארק נטעה קק”ל עצי יער - עצים מחטניים ועצי חורש ים־תיכוני. במדרונות חורבת אדמית שוחזרה מערכת של חקלאות מסורתית. בלב הפארק, אזור המשתרע על פני כ־700 דונם, הקימה קק”ל חניון נופש גדול – חניונוף - ובו מבנה שירותים וברזים למי שתייה. מחניון הנופש יוצאים שבילי טיול למצפורים ולמערת קשת. בחניון הציבה קק”ל שולחנות נגישים לאנשים עם מוגבלויות.

מחניונוף יוצאים שלושה שבילים קצרים ואתם מוזמנים לטייל בהם. בחניונוף מוצבת מפת הפארק ואפשר להיעזר בה לשם התמצאות.

אורך המסלול: כחצי ק”מ לכל כיוון.

משך הליכה: כ־10 דקות לכל כיוון.

השביל מסומן בצבע ירוק.

מרחבת החניה, סמוך לשלט המבואה הגדול של קק”ל, יורד שביל סלול ונגיש, עביר לעגלות נכים ולעגלות ילדים. במרחק כמה פסיעות ניצבת מימין לשביל פרגולת עץ נאה, המציינת את מקומו של המצפור על שם אלדד רגב ואהוד גולדווסר, שנחטפו ביולי 2006 בידי לוחמי ארגון חזבאללה. התקרית, שבה נהרגו עוד שלושה חיילי צה”ל – אייל בנין, ואסים סלאח ושני תורג’מן – הייתה האירוע שהצית את מלחמת לבנון השנייה. מבעד לעצים שלפני המצפור אפשר לראות את רכס הסולם ואת חניתה.

בצדי השביל נטועים עצי חורש ים־תיכוני כגון אלון מצוי, אלה ארצישראלית, חרוב מצוי ואלת המסטיק. קק”ל העתיקה לכאן עצים שהיו חשופים לסכנת כריתה בשל פעולות פיתוח כגון סלילת כבישים והרחבת יישובים. העצים, שנראים עתה כמו בני בית לכל דבר, זכו לטיפוח ולעיצוב, וכעת אפשר לבלות בשולחנות הפיקניק שבצִלם. קק”ל נטעה כאן גם עצי ארז, רובם עצי ארז אטלנטי, שמוצאו בהרי האטלס שבצפון אפריקה.

השביל ממשיך להתעקל במורד עוד כ־200 מ’ ומגיע למצפור טופז, המנציח את זכרה של טופז אבן־חן קליין, שנספתה בשרפה הגדולה שהשתוללה בכרמל בדצמבר 2010. רחבת התצפית המרוצפת, ובצדה ספסל ועץ ברוש, משקיפה אל הנוף המרהיב הפרוש מרכס הסולם עד הכרמל. תוכלו לצפות מכאן, בין השאר, בראש הנקרה ובחוף בצת, בשלומי, בנהריה ובעכו, במגדל אוניברסיטת חיפה וגם בהר מירון שבלב הגליל.

המראה המוזר של מערת קשת הוליד אגדה מקומית המספרת על חבורת שודדים שמצאה את לחמה בשוד עוברי אורח שעברו בנחל בצת. לילה אחד, כך אומרת האגדה, נגלה הנביא לאחד השודדים והזהיר אותם שאם לא יחזרו למוטב, מרה תהיה אחריתם. בבוקר סיפר השודד החולמני על החזון שחזה, וביקש מהם שיפסיקו לשדוד ויהפכו לחקלאים. השודדים לא השתכנעו. החוזר בתשובה המשיך להציק להם ועל כן החליטו להיפטר ממנו. הם הבטיחו לו שרק ישדדו את השיירה הגדולה המתקרבת אליהם ואז יחדלו ממעשיהם הרעים. השודדים העמידו אותו כתצפיתן בראש מערת הקשת, שתקרתה הייתה אז שלמה, וחיכו להזדמנות הראשונה להשליך אותו משם לתהום. בדיוק אז מוטט האל הטוב את תקרת המערה והשודדים נפלו אל התהום. התקרה נותרה רק במקום שבו עמד השודד בעל המצפון, הלוא היא הקשת הקיימת עד עצם היום הזה.

אורך המסלול: כקילומטר.

משך הליכה: כשעה.

סימון השביל: שביל חורבת אדמית מסומן בירוק ושביל ערוגות הבושם ושביל הבוסתנים מסומנים בכחול.

שביל הבוסתנים יוצא ממצפור אלדד רגב וחניון גולדווסר ופונה צפונה בין עצי יער שנטעה קק”ל ובהם עצי חרוב, אלון מצוי, אורן וארז. השביל מתעקל בין עצי ברוש וחוצה את דרך הנוף של הפארק (היזהרו מרכב שעלול לחלוף בדרך!).

לאחר חציית דרך הנוף נטפס אל משטח סלע שבו נמצאים שרידים של בית בד חצוב בסלע. מכאן השביל ממשיך למדרון הצפוני של חורבת אדמית ומתפתל כנחש בין עצי בוסתן אל טרסות צמחי תבלין - “ערוגות הבושם”. בערוגות צומחים צמחי בר המשמשים לתבלין.

השביל מגיע למצפור הצפוני, המשקיף על הגבול בין לבנון וישראל וממנו יש לצעוד דרומה, אל חורבת אדמית, בין שרידי בתי אבן ועצי תאנה גדולים. בצדה המערבי של החורבה נמצאת נקודת תצפית נוספת, המנציחה את טייס חיל האוויר ניר שומרוני, בן קיבוץ ראש הנקרה. המצפור שוכן ליד “האורן הגדול”, עץ המעניק צל נדיב למטיילים. מכאן השביל יורד בין עצי בוסתן לחרוב הגדול הצומח ליד החניונוף ומשמש נקודת ציון בפארק.