כל תלמיד בית ספר בישראל (לפחות בתקופה שלי) זוכר את הטיול המסורתי לצריף של בן־גוריון. אותה נסיעה שביקשה להרביץ בנו ציונות, ללמד אותנו על הכוח הטמון ביהודי שמפריח את השממה. החלטתי לחזור לצריף כדי להבין איך הצליח למשוך את ראש הממשלה הראשון אל המדבר השומם.
ברחבת ההסבר הראשונה אפשר לצפות בסרטון הראשון - סרט אנימציה קצר. ניתן להפעיל אותו עצמאית, כך שלא חייבים להיעזר במדריך, וכל מטייל יכול לבחור את הקצב שלו. הסרט סוקר את קורותיו של בן־גוריון, כיצד הגיע לנגב בשנת 1953, שם ראה נתיב מים פתוח וביקש ליצור התיישבות חקלאית.
"בית הגבס" הוקם בתחילת שנות ה–50. הוא נבנה בגבס שהגיע מהמחצבה במכתש רמון. תחילה המבנה הקטן שימש מעבדה שבה בחנו את הצמחייה האזורית ותופעות אקולוגיות. לאחר מכן הוא הפך לבית התינוקות של קיבוץ שדה בוקר. כעבור שנים המקום שוב שינה את ייעודו והפך לבית תרבות, לספרייה, ולבסוף אף שימש כחנות יד שנייה. כיום יש במקום גלריה שבה מוצגת תערוכה על מייסדי שדה בוקר, שעמלו קשות כדי שיהיו להם מים זורמים ובתים שאפשר לפרוש אליהם בסופו של יום העבודה. בתערוכה אפשר ללמוד גם על פועלו של בן־גוריון בקיבוץ ועל התפתחות המקום.
בן־גוריון נקבר לצד אשתו פולה. יחד הם צופים על הנוף המדברי של בקעת צין. אחוזת הקבר המרשימה, שמוקפת בגן יפהפה, נמצאת בקרבת המדרשה שקרויה על שם ראש הממשלה. אפשר להגיע אליה בקלות מרחבת החניה המוסדרת. בדרך תוכלו להתרשם מהצמחייה המדברית ומהנוף הפתוח שמשקיף על נחל צין.
איפה אוכלים
המצב הזה נכון גם לאזור שדה בוקר. לכן שמחתי לראות שבמתחם הצריף של בן־גוריון מנסים למצוא פתרונות למטיילים הרעבים. כבר לפני שלוש שנים נפתח שם בית קפה קטן בשם "פולה קפה", שפועל במתכונת הקיוסקים הישנים שהכרנו מפעם. לא ממש מבשלים פה, אבל אם אתם בעניין של פחמימות, תקבלו קישים מדהימים, פיצות, תפוחי אדמה בגריל ועוד מאפים. אפשר גם להתפנק עם קפה טוב או יין מקומי - בבית הקפה דוכן של יקב שדה בוקר.
היקב הוא בבעלות היינן צבי רמק שמייצר כ–3,000 בקבוקים בשנה. עכשיו הוא מתמקד בשני סוגים: מרלו וקברנה.
"פולה קפה": פתוח כל השבוע.
התרעות פיקוד העורף