64 אתרי סקי שווייצריים דיווחו השבוע שנהנו משלג טרי, ואין במידע זה כדי להפתיע. שווייץ מתגאה בכך שבשטחה מתנשאות למעלה מ־100 פסגות לגובה של כ־4,000 מטר ומעלה. לכן אין הגזמה רבה באמרה שלפיה אם יגהצו את מפת שווייץ היא תגיע לממדים של שכנותיה - צרפת, גרמניה ואיטליה. הוסיפו לעושר הפסגות את היעילות והדיוק של מערכות התחבורה בשווייץ בכלל ושל הרכבות בפרט והנה לכם נקודת זכות לטובת שווייץ על שכנותיה. צרפו למספרם הרב של המדרונות בדרך אל העמקים את הגיוון שנוצר מהחיבור בין דוברי הגרמנית, הצרפתית, האיטלקית והרומנית, המבטיח אירוח מוקפד ומטבח משובח, ולטובת שווייץ נרשם יתרון נוסף. שלבו את כל אלה בכפרים ציוריים, והרי לכם מתכון לחופשת סקי מוצלחת. לא בכדי פזורות ברחבי תבל פינות נוף הרריות שזכו להיקרא “שווייצריה הקטנה". כל הנתונים הללו הם בצד הזכות. יש גם צד חובה: המחיר, וזאת אף שיש בשווייץ אתרי גלישה שמחיריהם עממיים יחסית. יחסית לאתרי היוקרה.

הבריטים טוענים שהם היו אלה שחשפו את השווייצרים לפסגות ההרים שלהם. הטיעון הוא כי המקומיים כבלו עצמם לסיפורים ואגדות על דרקונים מעוררי אימה הנמצאים בגבהים, ולכן הם נמנעו מלטפס אל ראשי ההרים, והראשונים שעשו זאת היו ההרפתקנים האנגלים. אין ספק שחוקרי הארצות שבאו מהאי הבריטי תרמו תרומה נכבדת לחקר נפלאות כדור הארץ, אולם ספק אם יש ממש בטיעוניהם לראשוניות ככל שהדברים נוגעים לשווייץ. על העיר לוצרן משקיף הר פילטוס, והוא אחד המפורסמים שבהרי שווייץ, אם כי אינו מהגבוהים שבהם. מקור שמו הוא באגדה שלפיה מונחת על ההר גופתו של המושל הרומי פונטיוס פילטוס.

מפת שוויץ

כן, פילטוס שהיה מושל פרובינציית יהודה בשנותיה הראשונות של הקיסרות ודן בירושלים את ישו “מלך היהודים" לצליבה. האגדה מספרת שלאחר מותו הושלכה גופתו לנהר הטיבר, אך בשל הרוח הרעה שיצרה היא נדדה ממקום למקום בכל רחבי אירופה, עד שהסערות שעוררה שככו על ההר מעל לאגם לוצרן. במקביל לאגדה זאת התהלכו באזור סיפורים על דרקונים יורקי אש החולפים בטיסה מעל להר. ייתכן שבעטיין של האגדות הללו אסרו שליטי העיר לוצרן את הטיפוס על ההר. רק במאה ה־16 הוסר האיסור ומשלחת בראשות כומר העיר העפילה לפסגתו.
 

כיום הפילטוס הוא אתר תיירות פופולרי, ואחת הדרכים להגיע לפסגתו היא ברכבת “קוגוויל" (עם גלגלי שיניים במרכז המסילה), שמציינת השנה 126 שנים להקמתה. היא מטפסת אל ההר לאורכם של 4.6 קילומטר במשך 30 דקות בנתיב התלול ביותר באירופה, שבנקודות מסוימות הזווית שלו היא של 48 מעלות. אולם אם נטעתם יתד במרכזה של שווייץ וחפצי גלישה אתם, ההמלצה היא לנסוע כשעה מלוצרן, לאנגלברג. העיירה ממוקמת בגובה של 1,050 מטר והיא נטועה בעמק המוקף משלושה עברים בהרים נישאים שהמפורסם שבהם הוא הטיטליס, עם קרחון עד ופסגה בגובה של 3,238 מטר.

העיירה, שמסלולי הגלישה שלה רושמים בימים אלה שיא ארצי עם שלושה מטרים וחצי של שלג, היא אתר ותיק - הפעילות התיירותית שם החלה בשלהי המאה ה־19. על פסגת הטיטליס יכולים לבלות ולהשתעשע בפארק של שלג, סוג של דיסנילנד או ליתר דיוק דיסני־אייס, שהוקם על הקרחון. מסלולי הסקי של הטיטליס מתאימים בעיקר למתקדמים והעונה תחילתה באוקטובר והיא נמשכת עד מאי. ההר השכן, ברוני, נוח יותר לגולשים מתחילים.

אנגלברג שוויץ. צילום: CC BY 3.0
 



אנגלברג עצמה היא עיירת נופש טיפוסית עם היצע של מקומות לינה מסוגים שונים, חנויות, מסעדות וברים וגם אתרי ספורט. באנגלברג ממוקם מנזר בנדיקטי רחב ממדים ומרשים. המבנים שלו שופצו ונצבעו בשנים האחרונות. במבנה העצום של המנזר, שהוקם בשנת 1,120, חיים כ־30 כמרים. הכנסייה שלו, גדולה ומוארת היטב, היא אחת היפות שראינו. במנזר עצמו אפשר לבקר בסיור מודרך.




סיבוב קצר באיטליה

 



קנטון Graubünden, בחלקה הדרום־מזרחי של המדינה, הוא הגדול בקנטוני שווייץ וכולל אחדים מן האתרים המפורסמים שלה כסנט מוריץ, דאבוס, ארוסה וקלויסטרס, עם מדרונות גלישה הנמתחים לאורך 850 קילומטר. פחות מפורסם מהם הוא חבל אנגדין, שהעיירה המרכזית בו היא סקול, המציע נופים פראיים, כפרים בעלי ייחוד ומדרוני סקי הנמתחים על פני 80 קילומטר. חבל זה נהנה ממזג אוויר מתון, בהיותו מוקף הרים המגנים עליו מפני רוחות סוערות ומבטיחים ימי שמש רבים יחסית לאזורים אחרים. פרנסי העמק לא השכילו (או שלא רצו) להקים אתרי בילוי על פסגות ההרים. מכל מקום, מנהרה שאורכה כ־15 קילומטר ותחילתה בקלוסטרס מקצרת את הדרך לעריה הגדולות של שווייץ ומאפשרת גישה נוחה למי שמגיע מעבר לים ומחפש את הקסם האלפיני הלא ממוסחר. הרכבת, המופעלת באמצעות חברה הנשלטת בידי הקנטון, משרתת את כפרי האזור יחד עם צי אוטובוסים צהובים (פוסט־בוס) שזמניהם מתואמים בדיוק של דקה.

קנטון גראבונדן. צילום: אינג'אימג'
 

לרכבת יתרון נוסף באשר היא מבטיחה מראות ייחודיים ברחבי הקנטון. אחד הקווים נושא את השם אלבולה ריילווי והוא מהווה, עם חלק נוסף של המסילה – ברנינה ריילווי – המוליך לאיטליה, אתר שימור של אונסק"ו. שני הקווים הללו נפגשים בסנט מוריץ והם חלק ממסלול הגליישר אקספרס, רכבת התיירים האלפינית בעלת חלונות הפנורמה הנוסעת מאיטליה עד זרמט, בקנטון ואלה שבדרום־מערב שווייץ.

הכפר זרמט, הממוקם בגובה 1,604 מטר בצל המטהורן (4,479 מטר) בעל פסגת הפירמידה, הוא המפורסם והזוהר שבאתרי הסקי של קנטון ואלה. ממרכז הכפר ניתן לצאת כדי לגלוש לכל כיוון וזה כולל את הרכבת לפסגת Gornergrat המתנשאת ל־3,089 מטר. משם ניתן להמשיך ולהעפיל למטהורן הקטן (3,883 מטר) ברכבל ולגלוש בנופים מדהימים עם אפשרות לעשות סיבוב באיטליה. הכפר עצמו, שבו נוסעים רק ברכב חשמלי ובמרכבות סוסים, הוא אלגנטי, עם בוטיקים ומסעדות יקרות.
 

על אתר Saas-Fee, גם הוא בקנטון ואלה, נאמר שהוא מזכיר את זרמט כפי שהיה בעבר, בטרם הפך ליוקרתי. לאתר סאס־פה יש נכס רב ערך בעולם הסקי – תנאי שלג מבטיחים לכל אורך העונה ומיקומם של מדרונות הגלישה מבטיחים מראה מרהיב. אתר סאס־פה ממוקם ממזרח לזרמט, ואתר ורביה הוא ממערב לו. האתר נחשב לאחד המשובחים בשווייץ והוא השער למרחב הסקי המכונה “ארבעת העמקים", שמחזיק 412 קילומטר של מדרונות גלישה. ורביה נחשב לאתר חדיש שנבנה ככפר מסורתי עם בקתות עץ לרוב. הכפר נהנה משמש במכיוון שהוא צופה לכיוון דרום, והשוהים בו נהנים מן הנופים הנשקפים ממנו.
 

המפלים הקפואים
 



ברן הוא הקנטון השלישי שנהנה מאתרי סקי בשפע, ובתחומו מצויים שמות מפורסמים כשלישיית ההרים יונגפראו, איגר ומונק ועיירות הסקי גרינדלוולד, ונגן ומורן, כולם בחבל ברניס־אוברלנד. מעט הניסיון שיש לנו מלמד שהתייר הישראלי (לאו דווקא הגולש על שלג) מכיר את היונגפראו יותר מכל פסגה אחרת בשווייץ, וכי רבים מאוד ביקרו בעיר אינטרלקן, שהיא נקודת המוצא לרכבת המגיעה לגובה של 3,545 מטר – תחנת הרכבת הגבוהה מכולן - כשבדרך נוסעים במשך כ־50 דקות במנהרה, ששולבו בה שתי נקודות תצפית. אין ספק שמדובר בפלא הנדסי שציין ב־2012 מאה שנה לחציבתו, אולם בסך הכל מדובר בשיעמום גם אם ממרפסת התצפית הצופה על קרחון העד רואים שתי פסגות המתנשאות מעל 4,000 מטר, של היונגפראו והמונק. לצד נקודת התצפית ימצאו המבקרים מסעדות, חנות מזכרות ופארק שעשועים בדומה לזה שעל הטיטליס.

הר שילטהורן. צילום: CC BY 3.0
 

גרינדלוולד היא הגדולה בעיירות השלג בחבל ארץ זה והיא נראית ככפר תיירותי גדול וחסר ייחוד. הר מנליחן מפריד בין העמק שבמרכזו גרינדלוולד לעמק שממערב לו ובמרכזו הכפר לאוטרברונן, שגם אליו מוליכה הרכבת מאינטרלקן. כפריו של עמק זה, ונגן ומורן, ציוריים יותר ונקיים מכלי רכב, נופיו של העמק יפים יותר, שלוש הפסגות נצפות ממנו טוב יותר ויש בו עשרות מפלים שקופאים בימי החורף. גולש שמגיע לאזור יכול לרכוש סוגים שונים של סקי־פס, כולל כזה שמאפשר כניסה למתקן ההחלקה על הקרח שבאינטרלקן. לכפר מורן - הממוקם על כתף הר בגובה 1,650 מטר וניתן להגיע אליו רק ברכבל - מייחסים את ראשוניות ספורט הגלישה בשווייץ, והכפר חוסה בצלה של פסגת השילטהורן (2,997 מטר), שם הוסרטו סצנות ל"בשרות הוד מלכותה", סרט מסדרת ג'יימס בונד. יש די והותר חובבי שלג שמוכנים לשלם עבור הכבוד לבקר באתר בעל ייחוס כזה.