"אנשים מחקו את ירושלים מהמפה", אומרת אירית דולב, מנכ"לית מלון "הר ציון" בירושלים, אחד היפים בעיר. "זה התחיל בצוק איתן ונמשך בגל הסכינאות - עד היום. היו לנו בפברואר ימים עם תפוסה מינימלית, ולכי תנהלי כך מלון".
"זו משימה לא פשוטה לשווק את מדינת ישראל, בעוד באתר התיירות מספר אחת שלה - ירושלים - מתרחשים פיגועי דקירה", אומר ד"ר ערן כתר מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. "כאשר יש אירועים שליליים, קצב הביטולים מהיר אבל קצב ההתאוששות אטי, כי צריך לצבור מחדש את האמון ביעד. בשנים האחרונות יש בישראל אירועים ביטחוניים סדרתיים, וקשה לצרכנים לצבור ביטחון ולהגיד שהם יכולים להזמין לעוד כמה חודשים חופשה בישראל. כמו שאמר פיני שני, מנהל אגף בכיר שיווק חו"ל במשרד התיירות, באחד הכנסים בהלצה - ובכל צחוק יש אמת - 'תנו לי שלוש שנים בלי אירוע ביטחוני ואני לא צריך תקציב שיווק'".
"משרד התיירות כבר עושה פעולות שיווק אגרסיביות ומתמודד יפה עם המציאות המורכבת שאנחנו נמצאים בה. יש למוצר הישראלי הרבה נקודות חוזק: המורשת של ארץ ישראל, התרבות, הטבע, האקלים המצוין. אבל המוצר לא מושלם: הוא יקר מאוד, ובמקומות מסוימים האיכות לא מאוד גבוהה. זוכרת את הטיילת של טבריה מילדותך? עדיף שתישארי עם הזיכרון. הטיילת היא אבודה ושוממה, מראה שובר לב. ים המלח מוזנח ולא מאוד אטרקטיבי, ולא מצליח לשווק את עצמו כמו הצד הירדני. זה לא רק באחריות משרד התיירות, שיכול לבנות עכשיו מלונות חדשים. יש בעלי עניין, מועצה מקומית, התאחדות המלונות ובעלי מלון פרטיים. משרד התיירות הוא לא גיבור־על שיכול לנצח כל בירוקרטיה".
לא כולם מסכימים שקיים מחסור בחדרי מלון בישראל. "התפוסה השנתית הממוצעת בעשור האחרון הייתה 60%, אז אני לא חושב שזו הבעיה", אומר רוני אלוני, סמנכ"ל השיווק והמכירות של רשת פתאל. "יכול להיות שבעת כזו או אחרת יש מחסור נקודתי, אך כך לא בוחנים את ההשקעות. במלונות חיים לפי ממוצעים שנתיים".
"במהלך החורף כל המלונאים התגייסו, ועל אף שהיה מדובר בצעד גבולי, עשינו התאמות ומכרנו במחירים שמעולם לא מכרנו לתיירים. זה עזר למזער נזקים, אבל לא לשנות את המצב. מדוע המחירים גבוהים? אם בירדן למשל עלות עובד היא 150 דולר ואצלנו 2,000 דולר, אי אפשר למכור באותם מחירים בענף עתיר כוח אדם. בעבודה משותפת של משרד התיירות, המלונאים והסיטונאים אפשר לשנות את המצב. לבצע פעולות מכירה ושיווק, ביחד עם סבלנות, זו הדרך הנכונה. התיירות תחזור".
"אין ספק שיש מחירים גבוהים בישראל, אבל הם פונקציה של הנחיות ורגולציות ממשלתיות", אומר בר ניר, שבעבר כיהן כמנכ"ל משרד התיירות ועמד בראש ועדה שנשאה את שמו ובחנה את מחירי הלינה. הוועדה קבעה כי הרווחיות הנמוכה של בתי המלון היא החסם העיקרי בפני הקמת בתי מלון חדשים וכי הפתרון הוא צמצום עלויות עודפות הנובעות מרגולציה. "ההוצאות של המלונאים מטורפות", הוא אומר. "אם היו כללי רגולציה בישראל כמו באירופה היינו יכולים להוריד מחירים ב־25%. באירופה אין חובת מצילים בבריכות, אין פיקוח על כשרות, ואין מע"מ בסדר גודל כמו אצלנו. ישראלי משלם 17% מע"מ. אם הוא נופש בטורקיה הוא משלם רק 8%, ואם הוא מגיע לספרד הוא ישלם 10%".
"לא קל לשנות החלטות. לכולם ברור מה הבעיה, אבל קשה מאוד לשכנע שר כזה או אחר לבטל החלטות. הרגולציות הן איום על קיום התעשייה בארץ. לא יכול להיות שלבנות בריכת שחייה יעלה פי שלושה מאשר ביוון בגלל הדרישות. בסוף זה מסתכם בעלויות. תנו למלונות לנהל את הסיכונים שלהם".
משרד התיירות מנסה בשנים האחרונות לסייע בהפחתת הרגולציה, אך התקנות לא נמצאות דרך קבע בתחום אחריותו. "לא תמיד למשרד יש שיניים לאכוף את הדברים", אומר ד"ר כתר. "תפקידו בתור ישות פוליטית הוא לקדם את הנושאים הללו מול ישויות פוליטיות אחרות, ולא תמיד הוא מצליח בזה. אם למשל מלונות בירושלים מתלוננים בצדק על תפוסה נמוכה וקשה לעמוד בתשלומי הארנונה, האם בסמכותו החוקית של משרד התיירות להורות להם לשלם לפי התפוסה ולא לפי שטח המלון? התשובה היא לא. זה נמצא באחריות משרד הפנים והעירייה. למשרד התיירות אין השפעה ישירה על כל גורם".
במשרד התיירות אמרו השבוע שהתאחדות המלונות מתנהלת בעולם הישן ושאינה משכילה להתאים עצמה לעולם התיירות המשתנה. "משרד התיירות מעודד את דירות 'אייר בי אנד בי', אבל זה אומר אפס רגולציה, אפס מסים ומע"מ. רוצים עולם חדש? תנו לנו להיות שם כמוהם ואז נתחרה. העולם הישן זה עולם של רגולציה".
התרעות פיקוד העורף