המגזר הערבי אינו רק צרכן של תיירות בישראל אלא גם יצרן שלה. חודש הרמדאן מגיע בקרוב לקו הסיום שלו, עם שלושת ימי חג עיד אל־פיטר, וזו הזדמנות מצוינת לבקר בחלק מהיישובים הערביים שכבר יישמו את הפוטנציאל התיירותי הטמון בהם ופותחים בימים אלה את שעריהם לציבור הרחב. עמותת "סיכוי", שפועלת לקידום תיירות אזורית משותפת, ופורום "דרכים שלובות", המאגד עמותות תיירות ערביות־יהודיות, מארגנים את אירועי "לילות רמדאן". אלה כוללים פעילויות וסיורים בערים ובכפרים ערביים במטרה לערוך היכרות עם מנהגי החברה הערבית והדת המוסלמית.
את הסיור שלי בעיר, שתושביה עדיין אוהבים לקרוא לה "כפר", אני עושה עם שווכת עאמר, מורה בתיכון ובן לאחת המשפחות הוותיקות כאן. בכפר קאסם 25 אלף תושבים. 15 אלף מתוכם הם בני המשפחות הוותיקות, 10,000 בדואים שהגיעו מאזור באר שבע, ונוספים מצפון הארץ.
אם אתם כמוני, לא מסוגלים לוותר על חנויות קטנות, תשמחו לשמוע שברחוב הראשי בכפר קאסם נמצאת חנות תבלינים מרשימה שבעליה מאמינים בסגולותיהן של תרופות סבתא. יחיא, בעל המקום, מגדיר את עצמו גם כרוקח, וישמח לספר לכם שלכל תבלין, צמח או שמן יש תפקיד בשמירה על בריאות האדם. ההתמחות שלו היא בשמנים רפואיים, תרכובות צמחים ותבלינים. כבר בכניסה לחנות תוכלו להריח את הקפה שהוא טוחן במקום ואת התבלינים שהוא מייבא על פי טעמו הייחודי.
טל׳ להזמנות: 03-5254276 ,054-8711528.
לילה מסבירה לכל מי שמתעניין על מקומה של הרקמה בטקס החתונה, בתקופה שבה כלה מהדרום לבשה משהו שונה לגמרי מאשר כלה צפונית, גם בצבעים וגם בעיטורים. בשל המורכבות, שמלת כלה הייתה נרקמת במשך כשנה, וכל בנות המשפחה עסקו במלאכה. השמלה עברה הלאה מדור לדור: ללילה, למשל, יש שמלה שעברה במשפחה שלה כ־90 שנה.
לצד האזורים החדשים יחסית בכפר קאסם, קיימת לעיר היסטוריה ארוכה שאותה אפשר ללמוד בביקור בשכונות הוותיקות. הסיור מוביל אותנו למשל לבית עתיק שנבנה ב־1918 ושייך למשפחת סרסור. דרך החצר הפנימית אפשר להבין איך חיה בעבר המשפחה הערבית. כשהבית נבנה הוא מוקם בלב פרדסים, והיה מעשית מחוץ לכפר, שהיה אז הרבה יותר קטן. בכל חדר גרה משפחה אחרת, ובחדר העליון גר אב המשפחה. הגברים הרווקים ישנו למעלה ובקומה התחתונה התגוררו הנשים.
התרעות פיקוד העורף