צפת היא אחת הערים המרתקות בארץ. היא משלבת רוחניות גדולה וחיי חול עשירים. בצפת של היום, שאהובה מאוד על מטיילים מהארץ ומהעולם, אפשר למצוא קו מקשר בין ישן לחדש, מורשת ותרבות, רחובות עתיקים הפונים לנופים הרריים, ובריזה קלילה שמצננת את הגוף גם בימים החמים של הקיץ. העיר העתיקה היא, כמובן, המוקד התיירותי של צפת. מומלץ למבקרים פה להחנות את הרכבים ולצאת לסיור ברחובות הצרים של הרובע היהודי. ברובע זה תמצאו את התמצית של צפת. בסוף השבוע הרחובות העתיקים שוקעים בתרדמה, אחרי ימים עשירים בגלריות, בחנויות ובטעמים. כדאי, בשל כך, לתכנן את הביקור בעיר לימי אמצע השבוע, או מקסימום לבוקר של שישי. אם אתם בכל זאת אוהבים את השקט והשלווה, ומחפשים מקום שאפשר להתנתק בו לגמרי מהבלגן של היומיום, סוף שבוע בצפת הוא בדיוק מה שאתם צריכים.



ניתוק שכזה מצריך כמובן לינה בעיר, והמקום המושלם לשם כך הוא "בית האמנים". מדובר במתחם אירוח ששוכן בלב קריית האמנים בעיר העתיקה. בתוך מבנה עתיק נבנו חמישה צימרים (שניים משפחתיים ושלושה זוגיים) בעיצוב אוריינטלי. כל אחת מהיחידות קרויה על שם של אמן שחי ויצר בעיר. הצימרים גדולים מאוד, מפנקים, ולא תרגישו צפיפות או מחנק.


לא מעט כסף הושקע בשיפוץ ובעיצוב של המבנה העתיק. הוא מקושט בחלונות עם ויטראז'ים מקסימים ומשרה אווירה מיוחדת. בשלב השיפוצים התגלה חדר שנחסם בזמן רעידת האדמה הגדולה שהייתה כאן בשנת 1837. כיום, אחרי השיקום, הוא משמש כחדר טיפולים ועיסויים. אני חייבת להודות שזאת פשוט חוויה נפלאה לעבור עיסוי בחדר נסתר שהיה חבוי מהעין במשך שנים. מעל חדר הטיפולים יש גג עם מרפסת נוף שצופה לעיר העתיקה. תמצאו בה גם בריכה וג'קוזי, כך שאת ההתבוננות הפנימית תוכלו לעשות במים הצוננים.

בית האמנים: ליאון אסקילוב 5, צפת. טל׳: 050-3311900.
מחיר ללילה: 650-950 שקל לזוג באמצע שבוע; 750-1,190 שקל בסוף השבוע. ארוחת בוקר בתוספת 55 שקל לאדם.

בית האמנים בצפת. צילומים: מיטל שרעבי וסשה אלכוב

כמו פעם

אף על פי שהרביצה עם הספר קרצה לי, קשה היה להתעלם מקול הנדודים, ולכן יצאתי לשוטט ברחובות הציוריים. התחנה הראשונה הייתה הבית של משה קסטל. בית קסטל נמצא כמה דלתות סמוך לצימרים, ומכיוון שישנתי בחדר הנקרא על שמו, הרי זה רק טבעי שאכנס ואראה את ביתו הישן.

בית קסטל. צילומים: מיטל שרעבי וסשה אלכוב

הבית, שמשמש כגלריה, שייך כיום ליעקב חדד, מי שהיה שולייתו של הצייר. הוא נמצא בסמטה שהייתה חלק מכפר האמנים הישן. בסוף ימיו מכר קסטל לחדד את הבית במחיר מציאה, והוא בתמורה משמר את שמו. במהלך הסיור בבית ובחצר אפשר לראות עבודות אמנות בהשראת העיר ולשוחח עם יעקב על תקופת הזוהר של המקום.

אי אפשר לדבר על האמנות והרוחניות של צפת ולהתעלם מהסצנה הקולינרית של העיר, ובעיקר ממה שמזוהה עמה: הגבינה. אני ממליצה לכם לעצור בשתי המחלבות שנמצאות בעיר העתיקה: מחלבת קדוש ומחלבת המאירי.

מחלבת קדוש (י"א 34, הרובע היהודי) פועלת כבר שבעה דורות ומייצרת גבינות מחלב כבשים ועזים. מכינים כאן עשרה סוגים של גבינות, חצי רכות וקשות. וכמובן שמתמחים בגבינה הצפתית המפורסמת. את הגבינות מיישנים במערה, ואם תקפצו לביקור בימים ראשון, שלישי וחמישי, אולי תזכו לראות את חיים, דור שביעי במחלבה, מכין אותן. גם בשאר הימים אפשר לבקר במחלבה, לטעום ולרכוש גבינות הביתה.

מחלבת קודש. צילומים: מיטל שרעבי וסשה אלכוב

במחלבה השנייה, זו של מאיר המאירי (י"ב 66, הרובע היהודי), מייצרים את הגבינות על פי מתכון סודי. במהלך הסיור תוכלו לצפות בסרטון על תהליך הייצור, אבל כמובן לא יגלו לכם הכל. על הדרך תוכלו ללמוד, למשל, שהגבינה הצפתית של המאירי מלוחה יותר מזו שנמכרת ברשתות, לכן חיי המדף שלה
ארוכים יותר.

המחלבה נמצאת בבית של סבא של סבא של מאיר. הוא ירש את הבית ושימר אותו. בחדר הייצור יש בריכה מלאה במי מעיין, שבהם משתמשים לקירור החלב לאחר שלב הפסטור. אם אתם רוצים לערוך סיור מודרך, בכל יום שישי ייערך אחד כזה, בשעה 12:00.

עבודה מקומית


אחרי שנשנשתם גבינות, תוכלו לעלות לסמטת הגלריות בעיר העתיקה ולטעום את הלהיט הישן-חדש שכבש את צפת - הלחוח, הפיתה התימנית. במקום של רונן התימני יציעו לכם לחוח ממולא בגבינות של מחלבת קדוש, זעתר ושאר ירקות. עם לחוח אחרי הקפצה במחבת ומגולגל כלאפה תוכלו להמשיך בסיור בגלריות המקומיות. אבל רגע לפני כן, מול המקום של רונן נמצא מרכז המבקרים ״לבנות ולהיבנות״, שבו צפויה לכם הפתעה ארכיאולוגית: סטודנטים אמריקאים חפרו ומצאו בית מהמאה ה-16. תוכלו לצאת לסיור בתוך המבנה העתיק ולבחון את החדרים שהתגלו בו.

יצירות אמנות אפשר לראות גם בתערוכה הכללית בקריית האמנים, שם מציגים חברי קהילת האמנים של צפת את עבודותיהם. התערוכה שוכנת במבנה בעל תקרות גבוהות ששימש בעבר כמסגד. אבו מאזן נהג להתפלל בילדותו במקום זה.

גם את גלריית שדה, של יהודית שדה, כדאי להכיר. היא מציגה עבודות של 80 אמנים, בהם בן אברהם נחמני, מאחרוני התלמידים של שאגאל. בגלריה מוצגים גם פסליו של מיקי אימבר, שיצר באוסטריה ועבודותיו היו מוכרות בכל אירופה. לאימבר היה סטודיו בצפת, ובכניסה לעיר מוצב פסלו "האמא עם הילד". אני ממליצה לסיים את הסיור עם קצת יין, ביקב צפת, שמסייע לנפש להירגע מההליכה בסמטאות העיר.

יקב צפת (סמטת בן יוסף 29, העיר העתיקה) שייך למשה אלון וזוגתו, חוזרים בתשובה שמייצרים 10,000 בקבוקי יין מדי שנה. גם את הענבים הם מגדלים בעצמם, בכרם שהקימו ב-2004. אני חייבת להזהיר: לא מדובר במרכז מבקרים טיפוסי. הסגנון הוא שאנטי, עם שטיחים ומחצלות.

לקבוצה מעל 15 איש מומלץ לתאם את הביקור. פתוח כל השבוע מלבד שבת. טל׳ לתיאום: 050-4480884 ,054-3478874.

העיר העתיקה בצפת. צילומים: מיטל שרעבי וסשה אלכוב

איפה אוכלים


למרות הגבינות והנשנושים שלקחתם על הדרך, אני מניחה שלקראת הערב תתחילו להרגיש את הרעב. צפת היא לא מעצמה קולינרית, אבל עדיין יש בה מסעדות שראויות להמלצות. אחת מהן היא "האר"י 8" (קרויה על שם הכתובת שלה), ששוכנת במבנה אבן יפהפה בן מאה שנים.

זוהי מסעדת בשרים בסגנון אמריקאי, שבה כל אחד יוכל למצוא מה לאכול. יש מנות פתיחה מעולות עם מגוון סלטים, לחם שנאפה במקום, סטייקים, נתחי קצבים, קבב בטחינה, המבורגר ועוד. המסעדה כמובן כשרה, ולכן סגורה בסופי השבוע. אך אם אתם מטיילים בצפת באמצע השבוע, תמצאו שם צוות אדיב ואווירה צפתית אותנטית.

טל׳ להזמנות: 04-6920033.

המיקום: צפת. 
אופי הטיול: משלב הליכה קלה.
העונה המומלצת: כל השנה, לא בימים חמים מדי.
דרגת קושי: מתאים למשפחות, לא הכי נוח למעבר עגלות