50 אלף שקל ללילה: ביקור בלתי נשכח ב"גן העדן האחרון בעולם"

וכך מצאתי את עצמי כעבור רגעים ספורים נושאת תפילה חפוזה לאלוהי האדרנלין בעודי נוסקת על גבי תרמיקה אדירה בסחרור פראי, חגה במחול מכושף עם הרוח בין רכסי הרים שבפסגותיהם מבצבצות לשונות של קרח ובין מדרונות מיוערים המשתפלים בתלילות אל העמק הירוק הנפרש במרחק של כ־2,500 מטרים למרגלותינו. משב רוח נעים שאב אותנו אל חיקו ונשא אותנו לגבהים. הקרקע הלכה והתרחקה. מתחתינו נפרש העמק המעוצב בתבנית U אופיינית שהותיר קרחון קדום שפעם כיסה את האזור כולו, עוטף את בקתות העץ הציוריות של העיירה גשטאד, שמן הגובה הזה נראו כבתי בובות זעירים. רגעים ארוכים דאינו כך בין שמיים וארץ, נישאים על פני גל בלתי נראה מעל פסגות מושלגות הבוהקות בשמש הסתווית, מצוקים תלולים סחופי רוח ומפלים השוצפים בעוז בין נקיקי הסלע. בתוך החופש המוחלט וכל היופי הזה, אפילו לי נגמרו המילים.