הדבר הבולט ביותר לעיניים כשנוחתים במיאמי הוא אור השמש הבוהק, ואז התואר "שטופת שמש" המוצמד לעיר בקביעות נשמע לגמרי מובן. קלישאתי ככל שזה יישמע, וזה אכן נשמע כמו תיאור שנלקח ממודעת פרסום של סוכן נסיעות לא יצירתי במיוחד, השמש פה אכן שוטפת הכל בצהוב. ועל רקע השמיים הכחולים־כחולים, גם הגשם שמבליח מדי פעם לא מצליח לקלקל.

לפני כשבועיים השיקה אל על קו חדש ישיר למיאמי, תשע שנים לאחר שבוטל. ההשקה לוותה בחגיגה גדולה, שכן שלוש הטיסות השבועיות ליעד הן בשורה גם לאוכלוסייה היהודית הגדולה במיאמי (השנייה בגודלה בארצות הברית, אחרי ניו יורק) וגם לישראלים המבקרים בארצות הברית, שכן הנחיתה במיאמי פותחת עוד אפשרויות תיירותיות, כמו גישה ליעדים נוספים בפלורידה, למשל אורלנדו, וכן לקרוזים הרבים שיוצאים ממיאמי, בין היתר לקאריביים.

אבל מיאמי היא הרבה מעבר לתחנת מעבר. בהיותה אחד היעדים הפופולריים בצפון אמריקה, למבקרים בעיר מחכות שפע אטרקציות, ובראשן מיאמי ביץ’ המוכרת בזכות החופים האינסופיים, הברים, בתי הקפה והמסעדות המאפשרים חופשת בטן־גב כהלכה, כולל השמש, המים הכחולים והדקלים (עוד קלישאה, אבל גם היא נכונה).

מרכז העיר מיאמי. צילום: ענת משה

עוד נחזור למיאמי ביץ’, אבל אם כבר נחתתם בשדה התעופה של מיאמי, כדאי להקדיש כמה ימים כדי להתוודע למיאמי עצמה, עיר שאוכלוסייתה עומדת על חמישה מיליון תושבים, מתוכם גם לא מעט ישראלים לשעבר. העיר עצמה הייתה ידועה לשמצה בעבר בשל רמת הפשיעה הגבוהה בה, אך בטיול בה כעת התרשמנו מתחושת הביטחון האישי הן של המקומיים והן של המבקרים. באופן כללי, העיר נוחה למדי לתיירים: בעוד שהפקקים בעיר, במרבית שעות היום, מזכירים את העומסים שאנחנו מכירים מהארץ, התחבורה הציבורית בה היא משהו שלנו, הישראלים, נותר רק לקנא בו. למשל ה־Metromover, שבה מומלץ להתנייד ברחבי דאון טאון מיאמי: מדובר ברכבת עילית שנוסעת על גשרים מעל מפלס הרחוב, ואם זה לא מספיק כדי לעורר את קנאתכם, אז כדאי גם לציין שהנסיעה בה היא לגמרי בחינם.

גם מזג האוויר עתיר השמש משרת את התיירים, אם כי בתכנון הביקור יש להביא בחשבון את התחזיות להוריקנים שפוקדים את העיר מפעם לפעם. כזכור, רק לפני חודשיים חשה מיאמי בנחת זרועו של ההוריקן אירמה, שגרם להצפות בעיר והותיר נזקים במיאמי ביץ'.

אם הקירות יכלו לדבר

אפשרות טובה לטיול היכרות במיאמי היא באמצעות אחד הסיורים הרגליים המודרכים בה, שמספקים הצצה מעמיקה יותר. אנחנו הצטרפנו לסיור ב”הוואנה הקטנה”, שכונה שבה התרכזו יוצאי קובה בהגירה המסיבית מקובה למיאמי, לאחר עלייתו של פידל קסטרו לשלטון בקובה ב־1959.

בסיור בשכונה, שבה שולטת השפה הספרדית, תוכלו להתרשם מהאווירה, לטעום מהמאכלים המסורתיים ולבקר, איך לא, בחנויות סיגרים שהשכונה משופעת בהן. בשכונה נמצא גם מוזיאון Cubaocho, שהוא לא ממש מוזיאון קלאסי. כבר בכניסה אליו מבחינים בבר עשיר במשקאות, ולצדו שולחנות וכסאות, לטובת מי שמעדיף לתפוס ראש דווקא במוזיאון. לצד בקבוקי האלכוהול, מוצגת יצירתו של הצייר אנטוניו סאנצ'ז אראוג'ו, La Rumba, ששווייה מוערך כיום בכארבעה מיליון דולר. אין ספק שזו החלטה אמיצה להציגה באותה אכסניה עם מבלים ושתיינים. נקודת ציון נוספת בשכונה היא הפאב המיתולוגי Ball & Chain, שנפתח ב־1935, ועד סגירתו בשנות ה־60 נהנה מפופולריות רבה ואירח על הבר אושיות מוזיקליות כגון בילי הולידיי. לפני כשלוש שנים נפתח הבר מחדש באותו שם, והוא זוכה לעדנה מחודשת ולהצלחה רבה.

סיור רגלי נוסף כדאי לערוך ברובע האמנות ווינווד, שחווה בשנים האחרונות פריחה מדהימה. הרובע, שבעבר הלא מאוד רחוק היה שכונת פועלים ומהגרים, עשה הסבה, והיום בכל קרן רחוב תמצאו גלריות, מוזיאונים, בתי סטודיו, בתי קפה וברים. בלב הרובע נמצא Wynwood Walls, מתחם אמנות רחוב שבו מוזמנים אמני גרפיטי לצייר על הקירות. תשכחו מגרפיטי בסגנון “נ נח נחמן מאומן” או “בשר זה רצח”. פה מתנוססות על הקירות יצירות אמנות של ממש, שצוירו על ידי טובי אמני הרחוב, והן מתחלפות מדי כמה שבועות. כדאי גם לציין את המאפייה הפופולרית והכשרה של זק שטרן, יהודי־אמריקאי, שהתחתן עם ישראלית מההתנחלות בת עין ופתח עבורה מאפייה כשרה, שהחלות, הלחמים והעוגות שנמכרים בה הפכו ללהיט, לא רק ליהודים.

מתחם Wynwood Walls. צילום: ענת משה

ברחבי מיאמי מצויים עשרות מוזיאונים שונים, ובהם מוזיאון האמנות וילה ויזקאיה, מוזיאון פרז לאמנות, מוזיאון להיסטוריה של מיאמי, מוזיאון רכבות ואפילו מוזיאון המבורגר. אחד המוזיאונים המומלצים בעיר הוא מוזיאון פרוסט למדע, שבו מגוון תערוכות ותצוגות אינטראקטיביות מרתקות לכל המשפחה בתחומי הזואולוגיה, האסטרונומיה, התרבות, הפיזיקה ועוד. ההיילייטים של המוזיאון הם האקווריום בעל שלושת המפלסים והפלנטריום, שבו מתקיימים מופעים מרהיבים כמה פעמים ביום, שאותם מקריין לא אחר מאשר השחקן ליאם ניסן.

Bayside Marketplace הוא אחת האטרקציות החביבות על תיירים במיאמי. זהו סוג של קניון פתוח, הכולל עשרות חנויות, דוכנים ומסעדות

ונמצא ממש על קו המים של מיאמי. מפה יוצאות סירות לסיורי שיט קצרים, בני שעה־שעתיים, לאורך מפרץ ביסקיין, שממנו אפשר לצפות בקו הרקיע של מיאמי. ויש כאן גם מוסד קולינרי:

Bubba Gump Shrimp, מסעדת פירות ים שנולדה בהשראת הסרט "פורסט גאמפ", וספציפית בהשראת הסצינה שבה באבה מציע לפורסט גאמפ להיכנס לעסקי השרימפס, רגע לפני שהוא מוצא את מותו במלחמת וייטנאם. המסעדה היא חלק מרשת מסעדות שהוקמה ב־1996, שנתיים לאחר יציאתו לאקרנים של הסרט זוכה האוסקר, ומממשת למעשה את החזון של באבה להקים עם פורסט גאמפ מסעדת פירות ים. התפריט מציע בעיקר מאכלי ים, וחלק מהמנות נקראות על שם דמויות מהסרט, וכמובן שם המסעדה עצמו משלב את שמותיהן של שתי הדמויות – באבה וגאמפ. ישיבה במסעדה תעלה בכם נשכחות מהסרט, ואם יהיה לכם מזל, המלצר יערוך לכם טריוויית פורסט גאמפ. מיותר לציין שהסרט עצמו משודר בלופ אינסופי בכל המסכים שבמסעדה.

חובבי השופינג יתקשו קרוב לוודאי להסתפק רק במרכזי הקניות שבלב העיר, ולא חסרים כאלה, בהתחשב בעובדה שמיאמי נחשבת לבירת הקניות של פלורידה. נסיעה לא מאוד ארוכה תוביל אותם לקודש הקודשים – אאוטלט אמריקאי. המקומות המומלצים הם Dolphin Mall, שבו כ־240 חנויות, כולל חנויות אאוטלט של בלומינגדיילס, גאפ, פולו ראלף לורן ועוד. רחוק יותר ממרכז העיר, נמצא את קניון סוגראס (Sawgrass Mills), הקניון הגדול ביותר בכל פלורידה, שבו תלכו לאיבוד בקלות בין לא פחות מ־350 חנויות - חנויות אאוטלט של מותגים שונים וחנויות כלבו ענקיות, ובהן Marshalls הפופולרית.


וילה קאזה קוארינה. צילום: ענת משה

ויש גם ארומה

אף שמרכז העיר מספק לא מעט אטרקציות לשהייה בת כמה ימים, טיול למיאמי לא יהיה שלם ללא ביקור במיאמי ביץ’. בניגוד לסברה הרווחת, היא כלל לא חלק מהעיר מיאמי אלא עיר נפרדת, שנמצאת מחוצה לה על אי, מול חופי מיאמי, ויש לה ראש עיר משלה. מיאמי ביץ’ מושכת אליה תיירים מכל העולם בזכות החופים הקסומים והמפורסמים, שפע המסעדות, חיי הלילה הסוערים ואפשרויות השופינג.

במשבצת של השופינג תמצאו את לינקולן רואד, אחד הרחובות הראשיים בסאות’ ביץ’ (החלק הדרומי של מיאמי ביץ’), בין שדרת וושינגטון לשדרת לנוקס. המדרחוב הזה, שתיירים רבים מגיעים אליו, מציע חוויית קניות מלאת אווירה, ובין החנויות תמצאו ברים, מסעדות ובתי קפה, כולל סניף של ארומה, לטובת מי שמתקשה להעביר חופשה שלמה בלי הקפה מהבית.

כדאי גם לטעום מחיי הלילה של העיר, שנדמה שלא הולכת לישון בסופי שבוע. אנחנו התרשמנו מסצינת הבילויים, בין היתר, במסעדת Villa Azur, שבה תזכו בחוויה גסטרונומית יוצאת דופן, ולא בהכרח בגלל האוכל. הדי.ג’יי שמוצב בכניסה למסעדה מרמז על הבאות, כשווליום המוזיקה מתגבר ובמהלך הארוחה המקום כולו הופך לסוג של מועדון, כולל ריקודים על השולחנות סטייל מועדון הגנקי. חוויה יוצאת דופן הייתה לשמוע פתאום מהרמקולים “תל אביב, יא חביבי תל אביב”, ולא לגמרי לקלוט את המראה של אמריקאים ותיירים ממקומות אחרים רוקדים לצלילי עומר אדם.

מי שמעוניין קצת יותר להעמיק את הידע על מיאמי ביץ’, יכול להצטרף גם פה לאחד הסיורים המודרכים, למשל אלה שיוצאים מ־Art Deco Welcome Center תמורת 20 דולר לאדם. בין הסיורים המוצעים: סיור בעקבות האוכלוסייה היהודית של מיאמי ביץ’ או סיור בעקבות הקהילה הגאה.

אנחנו הצטרפנו לסיור ארט דקו, שכשמו, ניסה להפנות זרקור אל רובע ארט דקו בעיר. האתר המסקרן ביותר בסיור זה הוא וילה קאזה קוארינה. היום הווילה, המצויה ברחוב אושן דרייב, משמשת כמלון בוטיק לעשירים (כמה עשירים? מחיר חדר פה יכול להגיע ל־1,400 דולר ללילה), אבל בעבר שימשה כביתו של מעצב העל ג’יאני ורסצ’ה, שנרצח על מפתנה בשנת 1997. מאז הירצחו, החליפה האחוזה כמה ידיים, וב־2013 נקנתה על ידי משפחת נקש הישראלית, מבעלי ארקיע, תמורת קצת יותר מ־40 מיליון דולר, תוך שהיא מביסה במכירה הפומבית על הנכס היוקרתי את אריק טראמפ, בנו של אחד, דונלד. סיורים מודרכים במקום יביאו אתכם עד הכניסה לווילה, אך הכניסה אליה אסורה כדי לא להפריע את מנוחת השוהים בה. במסגרת סיור עיתונאים, זכינו להיכנס למקום לדקות ספורות, לשזוף את העיניים בעיצוב הייחודי, פרי טעמו היצירתי של מעצב העל המנוח, בבריכה המשובצת בכמיליון אבני מוזאיקה, שהובאו במיוחד מאיטליה, ובחדרו הפרטי של ג’יאני, שהוסב לסוויטה יקרה הכוללת מיטה עצומת־ממדים.

בכלל, מיאמי ביץ’ ידועה במלונות היוקרתיים שבה. אחד אחר הוא מלון סטאי, אף הוא בבעלות משפחת נקש, שמשאיר את המבקרים בו פעורי פה מול העיצוב הייחודי והיוקרתי, ובשביל ללון באחד מחדריו תצטרכו להיפרד מכ־2,500 שקלים ללילה. מחיר דומה תשלמו גם עבור לינה במלון החדש של הרשת שנפתח לאחרונה בכנרת, ובינואר הקרוב תיפתח שלוחה נוספת ביפו, סמוך לכיכר השעון. עוד מלון מפואר בבעלות ישראלית הוא Trump International Beach Resort על חופי סאני איילס שעל שפת האוקיינוס האטלנטי. בעל המלון בפועל הוא מייקל דזר, ישראלי לשעבר, שנחשב לאחד מתורמיו המרכזיים של טראמפ במערכת הבחירות.

וכמובן, אחרי או לפני הסיורים, הקניות והמסעדות, חובה לבקר באחד מחופי מיאמי ביץ’, שהפכו לשם דבר, ובטיילת השוקקת. אם נורת’ ביץ’ שבצפון ואם סאות’ ביץ’ שבדרום - החוף של מיאמי ביץ’ לא מאכזב, וכל רצועה בו מותאמת לאוכלוסייה שונה – חובבי גלישה, משפחות עם ילדים, משתזפים המעוניינים בקצת שקט ואפילו נודיסטים. לכולם יש מקום מתחת לשמש של מיאמי. 

הכותבת הייתה אורחת אל על ולשכת התיירות של מיאמי