הקור מכה בפנים, חודר לעצמות. הגוף לא מורגל לטמפרטורות כה נמוכות, ושכבות הלבוש הרבות אינן מספקות פתרון ראוי. הרוח פורעת את השיער ולא נותר אלא לחבוק את זה שאהבה נפשך ולצעוד קדימה במרץ. מול דוכן האלכוהול משתרך תור ארוך במיוחד, והניחוחות משכרים. כוס אחת של יין חם בתוספת ציפורן וקינמון ואז עוד כוס אחת של פונץ', ואפשר להוריד הילוך ולהסתובב בנחת, לגמוע את המראות המרהיבים. כבר מסוף נובמבר וינה עוטה חג. רגע לפני חג המולד היא מתחממת ומתקשטת ופותחת את שעריה ואת לבה בפני המבקרים הרבים שגודשים את רחובותיה.

כ־20 שווקים שונים מתמקמים בעיר חודש לפני שהפעמונים יכריזו על בואה של שנה חדשה. הם משקפים מסורת עתיקת יומין, שהחלה כבר ב־1928 כשדוכס אוסטריה אלברכט הראשון העניק לתושבי וינה את הרשות לפתוח שוק בחודש דצמבר שנקרא "קריפנמרקט". מאז השווקים שינו את פניהם, אבל האווירה חגיגית כתמיד.

הגדול בשווקים, Rathausplatz, שוכן בכיכר המרכזית מול בניין העירייה. החל מעשר בבוקר ועד עשר בלילה ניצבים שם 158 דוכנים מעוצבים להפליא שמציעים את מרכולתם: מזכרות, תכשיטים, קישוטים לעצי האשוח, צעצועים, אוכל, שתייה והרבה מתוקים. בצדה האחד של הכיכר ניצב משטח



החלקה גדול שבו מחליקים בצוותא גדולים כקטנים, זוגות באווירה רומנטית וצעירים ברגע של שטות. בחלקה האחר של הכיכר קרוסלה מוזהבת שמסתחררת לצלילי בטהובן ומוצרט, ובבניין העירייה עצמו ממשיכה החגיגה.

CC-BY SA 4.0 :בניין העירייה בוינה. צילום

הקומה התחתונה של הבניין הפכה לממלכת ילדים. הם מוזמנים להצטלם עם סנטה קלאוס, ללמדו להכין עוגיות ג'ינג'ר מסורתיות, לשחק במשחקי קופסה ולשוטט בין הדוכנים. גם הגדולים לא מוותרים על הקסם שמתרחש בין כתליו של המבנה, ולאחר תמונה עם הזקן החביב בתלבושת האדומה הם נוהרים להקשיב לקונצרט שמתקיים במקום מדי סוף שבוע, החל משלוש וחצי אחר הצהריים, ובו אמנים מקומיים שרים מזמורים לחג.


השמלות של הנסיכה

שוקי חג המולד הם דרך טובה מאוד לתור את העיר. כמעט ליד כל אחד מהאתרים המרכזיים בה הוקם יריד צבעוני, והוא מאפשר לפוש אחרי הביקור. למשל, השוק הנערך ליד ארמון שנברון. הבניין המפואר נבנה עבור לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ונחנך ב־1699. עם השנים נעשו שינויים רבים בארמון, והאחרון שהתאכסן בו כדרך קבע היה הקיסר פרנץ יוזף, שכיהן בתפקידו 68 שנים ומצא במקום את מותו ב־1916. מאז משמש הארמון כמוזיאון, שמתוך מאות חדריו רק 44 פתוחים לציבור הרחב.

אפשר לערוך במקום סיור מודרך, או להצטייד באוזניות ולצאת לשוטט עצמאית בין החדרים וליהנות מהמראות. כשמסיימים את הביקור, אפשר לרכוש מנה אוסטרית מסורתית בדוכנים הסמוכים, למשל נקניק עבה עם סלט תפוחי אדמה ופרוסה גדולה של לחם כהה, וללוות את כל זה בכוס גדולה של בירה צוננת. אגב, את השניצל הווינאי המפורסם כדאי לאכול באחת המסעדות המתמחות בכך, ולא בדוכנים.

גם מחוץ לארמון הופבורג שוכן שוק חג מולד, רק שהוא קטן יותר ודוכניו צבועים לבן. עד מלחמת העולם השנייה הוא שימש ארמון חורף לקיסרי אוסטריה, וכיום נמצא בו אוסף תכשיטי הכתר המרשים וכלי הכסף שאיתם נערכו סעודות פאר. אחד האגפים המיוחדים בארמון הוא הספרייה הלאומית. היא נוסדה במאה ה־18 ומהווה כיום את אחת הספריות היפות בעולם, עם אולם גדול עוצר נשימה שכיפתו המרכזית מתנשאת אל על וציורי הקיר מספרים סיפור רב־שנים. מדפי הספרים מגיעים עד לתקרה, ונושאים עליהם 200 אלף כתבים עתיקים, חלקם בני מאות שנים.

בית האופרה בוינה. צילום: רויטרס

אגף נוסף שחובה לבקר בו בארמון הופבורג הוא המוזיאון המוקדש לנסיכה סיסי. כלומר, אליזבת נסיכת בוואריה, אהובת העם האוסטרי וסמל לאישה שחייתה את חייה כפי רצונה, בלי להתחשב בכללי הטקס המלכותיים ונלחמה למען זכויות אדם. המוזיאון מציג אוסף של שמלותיה, תכשיטיה ושאר אלמנטים השופכים אור על דמותה המיוחדת.

לא רק שוקי חג מולד יש בעיר היפה הזו, אלא גם שוקי אוכל שפועלים כל השנה. למשל "נאשמרקט" שמציע חגיגה קולינרית בזכות 120 דוכני אוכל המציגים תוצרת אוסטרית מסורתית לצד מאכלי עולם. יש פה מעדניות, בתי קפה, חנויות יין למכביר ואווירה נעימה שהופכת תוססת בימי שבת, כשבקצה דוכני האוכל נפתח שוק פשפשים עצום בגודלו ובו נפרשים לראווה אלפי פריטים יד שנייה.

המקום הכי שמח בעיר


אומנם הימים קרים מאוד, אבל לא כדאי לפסוח על ביקור באחד מעשרות הפארקים המקומיים. למשל "שטאט פארק", שבו ניצב בגאון פסלו המוזהב של יוהן שטראוס; הגנים היפניים המעוצבים להפליא; "דונאו פארק", המשתרע בגדה הצפונית של הדנובה; ונקודת החובה: "פראטר פארק". לא רק בשל העובדה שהווינאים קבעו שהוא הטוב בגנים הציבוריים שלהם, לא בשל העובדה שהוא היה פינת החמד של קיסרי אוסטריה עד שיוזף פרנץ החליט להפוך אותו לפארק לרווחת הציבור, לא בשל משטחי הדשא, הצמחייה המטופחת, האגם, שבילי האופניים והשקט הנפלא - אלא בעיקר מאחר שכאן פועל הלונה פארק המקומי שהופך למקום הכי שמח בעיר.

מוזיאון סיסי הנסיכה בוינה. צילום: רויטרס

במתחם תמצאו את הגלגל הענק המפורסם שממרומיו ניתן להשקיף על העיר כולה. יש פה קרוסלות, רכבות, מתקני שעשועים רבים וגם הופעות חיות, דוכני מזון, הרבה יין חם ואווירה עולצת.

ואם כבר אנחנו בעיר רגע לפני החג הכי נוצרי בלוח השנה, כדאי לבקר בקתדרלת סטפן הקדוש בעלת הגג העצום שנראה כמעט מכל חלקי העיר. כיום היא משמשת כמקום מושבו של הארכיבישוף הקתולי, ומהווה את אחד מסמליה של העיר. אפשר לטפס במעלה 340 המדרגות ולהגיע לתצפית העירונית, ואפשר פשוט לקחת את המעלית וליהנות ממראה בגובה נמוך יותר, אבל לא פחות מפעים.

CC BY 3.0 :נאשמרקט". צילום"

אמרתם וינה, אמרתם מוזיקה קלאסית - ולא בכדי. העיר שימשה ביתם של גדולי המלחינים, משטראוס ועד מוצרט, וגם בטהובן והיידן ומאהלר ושוברט. בבית האופרה הלאומי היפה מועלות הפקות אופרה ובלט, וסיורים מודרכים מתקיימים בין חדריו כמעט מדי יום. אם הזמן עומד לרשותכם, כדאי לבקר במוזיאון המוזיקה בן חמש הקומות שכולל מיצגים אינטראקטיביים וחדרים המוקדשים למלחינים שפעלו בווינה. בתיהם של חלק מהם עומדים ומחכים למבקרים שיכולים ללמוד עוד משהו על תהליך יצירתם.

לא מעט מוזיאונים פועלים בעיר, והם יכולים לשמש בין היתר גם מפלט מהקור העז ששורר בעיר בחודשי החורף. נסו את מוזיאון "אלברטינה", שבחוץ מעוצב בסגנון ניאו־קלאסי ובפנים מוצגים בו היוצרים הקלאסיים עם יותר משני מיליון יצירות אמנות, המתחלקות על פני ארבע קומות. אל תיתנו לקור לעצור אתכם, ופשוט טיילו ברחובותיה של וינה. תנו לרגליכם לשאת אתכם בתוככי "רינג שטראסה", הטבעת הפנימית של העיר שבה נמצאות כל שכיות החמדה שלה. שוטטו במדרחוב "קרנטנר שטראסה", בין החנויות הממותגות והמעוצבות, והמשיכו אל הרחובות הצדדים, שם מתרחש כל הקסם. עצרו מדי פעם לכוס שוקו חם עם קצפת כפי שמגישים כאן. בית הקפה הראשון בעיר נפתח כבר ב־1685, ומאז הפכה הכנת הקפה לאמנות והקינוחים שלצדו ליצירה.

הספרייה הלאומית בוינה. צילום: אינגאימג

אל תפספסו את השטרודל המקומי שבין קפליו נחבאות שורות של תפוחים פרוסים דק־דק, ואת ה"זאכר טורט", עוגת שוקולד שהומצאה אי שם במאה ה־19 והווינאים חלוקים בדעותיהם לגביה. יש הטוענים כי היא יבשה מדי, ולכן אוכלים אותה עם קצפת. ואם אינכם מקפידים על הקלוריות, נסו גם את פאי האגוזים וריבת הדומדמניות, "לינזר טורט".

ואחרי שהגוף שבע, הגיע הזמן להמשיך להתפנק, ומה מתאים יותר ממרחצאות חמים? בשולי העיר ממוקמות "מרחצאות וינה" שמציעות בריכות חמות וקרות, ג'קוזי וגם סאונות מסורתיות שבהן השהייה היא ללא בגדים. שהקור לא ירתיע אתכם; וינה ערוכה להפליא לעונה זו של השנה, שרק מוסיפה לה יופי.