"אחד המאפיינים של חופשת הקיץ של בני הנוער הוא פריצת הגבולות של המסגרת שאליה הם משתייכים במהלך השנה, ניסיון לגלות מיהם ולהתנסות בדברים שביומיום הם לא מגיעים אליהם", מספר טים קוטלרוב, מורה לנוער בסיכון בבית הספר "ברנקו וייס" במושב רמות בגולן. "מוזיקה היא חלק מהסממן של החופש, של פריצת גבולות. גם במהלך היום וגם במהלך הלילות, ברגע שיש בחוף מוזיקה, מיד מתאספים סביב הרמקול הרבה מאוד בני נוער, ויש אווירה של אזור ללא גבולות. מוזיקה בווליום גבוה נותנת את התחושה שניתן לפרוץ גבולות".
קוטלרוב מנהל זה כשלוש שנים את הפרויקט "מתחברים לנוער בחופים" במתחם "נקודה טובה" בחוף לבנון, שיהפוך עכשיו גם הוא לחוף שקט. פרויקט "מתחברים לנוער בחופים" מתקיים בהובלת ובמימון משרד העבודה והרווחה במסגרת "תוכנית 360", ששותפים בה גם משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הפנים ומשרד הקליטה.
"מדובר בפרויקט לאומי ותיק המתקיים בשבעה מתחמים בארץ", מספר קוטלרוב. "בחודשי הקיץ אנחנו פותחים בחוף מתחם לבני נוער. המתחם פועל בשעות הערב והלילה, ובו אנחנו מזמינים את הנוער לקפה, כיבוד קל, משחקי קופסה, מעגלי גיטרה, וגם לפינה שקטה להירגע, כשהמטרה היא בעצם לשמור עליהם ולהוות אי של שפיות בתוך חופשת הקיץ שלהם. המתחם מיועד לכל בני הנוער שמגיעים לחוף שלנו או לחופים הסמוכים, ואנחנו גם מציעים להם עזרה במידת הצורך".
קוטלרוב מצדד לחלוטין בהפיכת החופים לשקטים. לדבריו, הדבר ימנע אלימות ופריצת גבולות מוגזמת. "אולי יהיו בני נוער שיראו בכך פגיעה בחופש שלהם, אבל בסופו של דבר זה לטובתם, הן מבחינת הביטחון האישי שלהם והן מבחינת ההנאה מהחופש", הוא אומר. "אלה שמחפשים את המסיבות הרועשות, להתפרק ולחצות גבולות, כבר ימצאו לאן ללכת. אנחנו נצטרך לראות בקיץ לאן הם ילכו, ונשתדל להיות גם שם כדי לתת להם את העזרה שאנו מעניקים".
"מוזיקה ואלכוהול הם חלק מעסקת חבילה שמביאה בסופו של דבר למצבים של חוסר שליטה ומקרי אלימות", מוסיף חגי לוין, מנהל יחידת הפיקוח והאכיפה ברשות הכנרת. "בני הנוער מסיימים את המסיבה שיכורים, עולים על מכוניות וחוזרים ככה הביתה. או שנוצרות חבורות בחוף, זה שם את המוזיקה שלו, השני את שלו, ואז נוצרים סכסוכים. לכן הפתרון להפוך את החופים לשקטים הוא פתרון רחב, שבסופו של דבר יש לו יתרון גם מבחינת חוויית הנופש, גם בתחומי הזבל והניקיון, וגם בתחומי הבטיחות ושלומם של בני הנוער. כשיהיה שקט, זה ישפיע גם על הבטיחות של בני הנוער".
לוין בטוח כי הפיכת החופים לשקטים גם תעשה חסד עם בני הנוער וגם תחזיר משפחות לכנרת. "כל חיי אני חי סביב הכנרת", הוא מספר. "אני זוכר איך אני ביליתי עם משפחתי בתור ילד, וראיתי איך זה השתנה. אנשים הדירו את רגליהם מהכנרת בגלל רעש. במסגרת הפיילוט שעשינו, רוב החבר'ה חזרו לחופים השקטים. אני אומר לך בוודאות מהסתובבות שלנו בשטח שהחניונים של החופים השקטים התמלאו הרבה יותר מהר מהחופים הרגילים. מי שמחפש לעשות רעש והמולה, יצטרך למצוא לעצמו מקומות אחרים. אצלנו זה לא יקרה. לדעתי, המדיניות הזו תשפיע גם על מדיניות של מפעילים אחרים בחופי הכנרת, וגם הם יהפכו להיות חופים שקטים".
"במהלך הישיבה באיגוד ערים כנרת, הצביעו כל חברי הנהלת האיגוד פה אחד בעד ההכרזה על כל חופי האיגוד כחופים שקטים, החל מעונת הרחצה הקרובה", אמר עם קבלת ההחלטה אלי מלכה, יו"ר איגוד ערים כנרת וראש מועצה אזורית גולן. "המהלך ייכנס לפועל כבר בעוד ארבעה חודשים, עם פתיחת עונת הרחצה בחג הפסח, ויכלול את כל 15 חופי איגוד ערים כנרת, וביניהם החופים דוגית, חלוקים, כורסי ולבנון, הנחשבים כיום לחופים רועשים יותר ופופולריים בקרב צעירים. במקומות אלה, עם השמעת המוזיקה הקולנית והחגיגות שנערכו על החוף, גם צרכו אלכוהול שסיכן את חייהם של המבלים בעת רחצה בכנרת. הציבור הפוקד את חופי הכנרת רוצה ליהנות מפיסת טבע פסטורלית, נעימה ושקטה. אני סבור כי ההחלטה תוביל גם לעלייה משמעותית במספר המשפחות שיבואו לנפוש עם ילדיהן באגם הלאומי ותסייע בפיקוח על התנהגות בני הנוער המגיעים לחופים".
"בסופו של דבר, החלטה זו גם תחזיר לכנרת קהלים של משפחות עם ילדים שהדירו רגליהם בשנים האחרונות מחופים מסוימים", מוסיפה דנה בכר, מנהלת אגף מינהלת הכנרת ברשות הכנרת. "לא קיבלנו את ההחלטה ממניעים כלכליים, אלא אך ורק כדי לשנות את חוויית הנופש. מוזיקה ורעש בשילוב אלכוהול זה בדיוק דברים שאנחנו לא רוצים בכנרת. כמו כן, בחופים מוכרזים עם מצילים, כל נושא המוזיקה סביב עמדות ההצלה הוא נושא בעייתי, כי זה מפריע למצילים לעבוד. אנחנו רוצים את המשפחות שיחזרו אלינו עם הילדים, אותו קהל שאהב לבוא לכנרת ונמנע מכך בעשרות השנים האחרונות. זה לפחות 20 שנים שהכנרת איבדה את המניות שלה".
התרעות פיקוד העורף