פסגות אחדות של הרי האלפים הבהיקו בחטף בלבן וכתום של שקיעה, דקות אחדות לפני הנחיתה בשדה התעופה סנט־אכזופרי שבעיר ליון, צרפת. באולם הנכנסים הוצבו באופן בולט שלטים של שתי חברות תיירות ישראליות, וסביבן התאספו עשרות גולשים שהזמינו חבילות סקי בנצלם את אחת משלוש טיסותיה השבועיות של חברת התעופה טרנסאוויה לבירת בורגונדי.

נהג המונית שאסף אותנו הבטיח כי בתוך שעתיים נהיה בלה־פלאן (La Plagne), הגדול באתרי הסקי של מרחב פראדיסקי (Paradiski

הקאפלה בוואלנדרי. צילום: מאיר בלייך
הקאפלה בוואלנדרי. צילום: מאיר בלייך
כרבים מגולשי הסקי תושבי ארץ הקודש, את ניסיוני הראשון במסלולי השלג רכשתי באלפים הצרפתיים, במועדון הים התיכון בלה־פלאן. אז, בסוף המילניום הקודם, היה זה אחד המועדונים  הראשונים באלפים. מאז נוספו רבים, וגם בלה־פלאן הוקם מועדון נוסף.

יוקרה יש מאין
בניגוד למה שהיה אפשר להניח, הסקי בצרפת כספורט עממי הוא צעיר יחסית בהשוואה לשותפותיה על האלפים, אוסטריה ושווייץ. בשתי מדינות אלה, שורשיו של הספורט נטועים בכפרים שממוקמים על מדרונות ההרים זה מאות שנים. צרפת עשתה את קפיצת המדרגה בשנות ה־60 של המאה הקודמת על ידי הקמתם של אתרי סקי יעודיים, שנועדו לתת מענה לגידול בדרישה למשטחי גלישה ולחדרי מלון. כך התאפשר למקם את עיירות הסקי באתרים גבוהים המבטיחים שלג תקופה ארוכה, וגם נוחיות בדמות קרבתם של בתי המלון בני מאות החדרים למסלולי הגלישה ולמעליות הסקי. ברבות השנים נחשף לצד יתרון זה גם חסרונם של האתרים הללו, שכונו “כפרי בטון” בהיותם נעדרי אופי ייחודי ומנוגדים לנוף.

סקי בצרפת. צלם: שלמה בלייך
סקי בצרפת. צלם: שלמה בלייך
מרחב פראדיסקי כולל שני אתרים מוכרים: La Plagne ו־Les Arcs. האתר לה־פלאן הוא התגבשות של 11 כפרים – ארבעה מקוריים ושבעה יעודיים שנבנו יש מאין - עם היצע רב של בתי מלון במגוון רמות וסוגים, וכן עשרות מבנים שבהם דירות מגורים (רזידנס). בסך הכל, האתר הזה מציע 55 אלף מיטות. במרכזו מצוי הכפר לה־פלאן, שהעניק את שמו לאתר כולו. מחפשי הקניות – בעיקר חנויות לציוד וללבוש סקי - ימצאו שם את מבוקשם. כל הכפרים שבאתר זה מקושרים לכפר לה־פלאן במעליות סקי. תיירים שמעדיפים רכב גלגלי יוכלו לנוע באוטובוס ללא תשלום שנע בין הכפרים, כפי שזה גם באתרי הסקי האחרים.

כל מרחב מציע סקי־פס המאפשר גלישה לאורך מאות קילומטרים. מחירו של סקי־פס לשישה ימים לפראדיסקי הוא 262.5 יורו, אך אפשר להסתפק בסקי־פס לאתר אחד, שהוא כמובן זול יותר. זה של לה־פלאן מאפשר לגלוש לאורך 225 קילומטרים, ומחירו לשישה ימים הוא 235 יורו. באתר השכן, לז־ארק, יש 200 קילומטרים של מסלולי גלישה, והמחיר לסקי־פס לשישה ימים הוא 222.5 יורו.

האתר לז־ארק כולל ארבעה כפרים ייעודיים עם 32 אלף מיטות. הראשון שבהם, ארק־1,600 (בגובה זה), נחנך ב־1968. חלק הארי של המבנים הגדולים שבו כולל דירות בבעלות פרטית, והשיטה היא שהבעלים הרוצים בכך מפקידים את הנכס בידי חברת ניהול, המשכירה את הדירות במועדים שבהם הן פנויות מבעליהן. חלק אחר של המבנה משמש כבית מלון, ואנו שוכנו באחד כזה, מאחר שהכביש אל האתרים החדישים והגבוהים יותר בלז־ארק נחסם לקראת ערב. יתרונו של ארק־1,600 הוא בקו הרכבת הישיר לעיירה בורג' סנט־מוריס.


ה
מבנים של הכפר ארק־1,800, הגדול באתרי לז־ארק, אינם פוצעים את הנוף שאליו נחשפנו, והוא במלוא יופיו. השלג שירד ללא הפסקה הסתיר כל כיעור אפשרי. המשטחים הלבנים והבתוליים דמו למדבר לבן, וכאשר הצבנו בהם רגל היא שקעה לעומק של עשרות סנטימטרים. עובדה זו לא מנעה מגולשים רבים לצאת אל המדרונות שנותרו פתוחים, ואחרים העדיפו לשוטט במרכזי הקניות שבכפר. הללו משופעים בחנויות סקי אופנתיות, מעדניות, מסעדות, ברים ומועדונים. במסעותינו בפראדיסקי נחשפנו למסעדות הממוקמות במבנים חדישים, עם חלונות זכוכית עצומים בלב אזורי הגלישה. המסעדות הללו פופולריות בימי שמש בזכות המרפסות רחבות הידיים שלהם, אך גם בעת ביקורנו הן היו גדושות בגולשים שנהנו ממטבח צרפתי משובח.

לכפר ארק־2,000 לא הצלחנו להגיע, והובטח לנו כי מדובר באתר ידידותי ומלא חיים. מסלולי הסקי שלו פונים לכיוון צפון, עובדה שמשמרת את השלג לאורך זמן. ארק־1,950 היה האחרון שנחנך בלז־ארק. מדובר בכפר זעיר יחסית, עם 3,500 מיטות, ויתרונו הוא שאין בו כניסה לכלי רכב וקיימת בו אפשרות להשאיר את הילדים בפעוטון. הוא תוכנן בידי אדריכלים צפון־אמריקאים, ומי שהיה בויסטלר שבקנדה יבחין בדמיון וגם יבין שהיה אפשר לבנות את כפרי הסקי אחרת. מדובר באתר יוקרתי ויקר עם ספא רחב ידיים ובו סאונה, ג'קוזי ובריכה מקורה. המחיר: 25 יורו לפני הצהריים ו־29 יורו אחר הצהריים.

זמן מזחלות
בין שני האתרים הגדולים, לה־פלאן ולז־ארק, ממוקם אתר סקי נוסף, PeiseyVallandry. גיא עמוק מפריד בין אתר זה ללה־פלאן, אולם הצרפתים לא הרימו ידיים. בהשקעה רבתי נבנה קו רכבל – ואנואז אקספרס – בן שני קילומטרים ובגובה 400 מטרים, המחבר בין שני האתרים. הקרוניות בעלות שתי קומות, והן יכולות לשאת 180 גולשים בנסיעה קצרה אחת. אפשר לשער שביום רגוע, המראה במהלך הנסיעה מפעים. האתר הזה זעיר בהשוואה לאחיו ובו רק 12אלף מיטות. זהו גם יתרונו. בתי המלון בנויים עץ ואבן ואין רבי־קומות. עם זאת, אי אפשר לומר שמדובר ברוגע מושלם. במרכז הכפר ממוקם בר עם מרפסת פתוחה, והגולשים מבלים שם בחצי היום לצלילי מוזיקה רועשת.

מתחנת הרכבל באתר הסקי פייסי ואלנדרי, יצאנו להליכת שלג (Snowshoeing), עם נעליים שאפשר לדמותן למחבטי טניס. הצעידה האיטית לאורך השביל המסומן, כאשר ממול נשקפים רק העמק וההרים העטופים לבן בתוככי דממה אלפינית, לא תסולא בפז. לאחר שעה של הליכה (שלושה קילומטרים) בפאתי היער, מגיעים לקאפלה - Notre Dame des Vernettes

סקי בצרפת. צילום: אינגאימג
סקי בצרפת. צילום: אינגאימג

בניגוד גמור לאווירה הפסטורלית בשמורת הטבע, ניצב מסלול הגלישה במזחלות (Bobsleigh) שבלה־פלאן. עשינו את המסלול האולימפי ברעש מחריש אוזניים ומרקיד עצמות ב־145 שניות, בהגיענו למהירות של 80 קילומטרים לשעה. מחיר של 45 יורו אינו מבהיל את התיירים. גלישה על מזחלות הרתומות לסוס (Ski Joëring) מצויה גם היא בהיצע, בדומה למקור הסקנדינבי, וכך גם גלישה עם מזחלות הרתומות לכלבים. ואם אין מסתפקים בכך, אפשר תמיד לסור לפארק הרפתקאות ושמו MILE8, בארק־1,800. האתר החדיש מציע שפע בילויים, ובהם Luge – גלישה על גבי מזחלת במורד - ובריכת שחייה סגורה.

לז־ארק פותח שעריו גם בחודשים יולי ואוגוסט, ואז ממלאים מים בבריכה הפתוחה לצד פעילויות אופייניות לעונה שעיקרן טיולים בטבע, ברגל ובאופניים (גם חשמליים). המחירים נמוכים בהרבה בהשוואה לחורף, וכנראה אין צורך במזגן.