נופש המתאים לילדים במחיר זול יחסית, במרחק קצר מהארץ ולא שוב ביוון, קפריסין או טורקיה - אלה היו הקריטריונים ליעד שהתחלתי לחפש עם תחילת החופש הגדול. הפור נפל על סוף שבוע ארוך בגיאורגיה, בעיירת הנופש שקווטילי (Shekvetili), הממוקמת על החוף המזרחי של הים השחור.

הטיסה מישראל הייתה לבטומי, עיר נמל הממוקמת לחוף הים השחור ברפובליקה האוטונומית אג'ריה שבגיאורגיה. אחרי כשעתיים הגענו לנמל התעופה הקטן, ומשם המשכנו באוטובוס שחיכה לנו לעיירת הנופש. בדרך עצר האוטובוס בבטומי עצמה והוריד בה כמעט את כל מי שהיה איתנו במטוס, חלקם הגדול הגיעו לעיר כדי להמר בבתי הקזינו הרבים המפוזרים בה כמעט בכל פינה.

בדרך לשקווטילי חלפנו על פני רחובות בטומי, המשלבת ישן וחדש. בתים ישנים ומוזנחים עם מרפסות שנראה כי עומדות ליפול, לצד מגדלים ומבנים מודרניים כמו למשל מסעדת White Restaurant שנראית כמו בית הבנוי הפוך. אחר כך החל הנוף להשתנות. הצבע הירוק החל לתפוס את העין. 45 דקות נסיעה והגענו ליעד: מלון Paragraph Resort And Spa, הממוקם מצדו האחד באזור שופע יער, ומצדו השני על שפת הים השחור.



המלון המודרני והחדיש נחשב אחד המפוארים ביותר בגיאורגיה ובקווקז כולה ומציע שטח ציבורי עצום, עם מבחר גדול של אטרקציות לכל המשפחה כגון פארק מים, פארק חבלים אתגרי, בריכת מי ים באורך של 115 מטרים, בריכת שחייה פנימית, שבילי אופניים, מועדון ילדים בן שתי קומות עם שירותי שמרטפות, ספא, מסעדות, מגרשי טניס ואפשרות השכרת קורקינט ואופניים.

פארק המים. צילום: אילנה שטוטלנד

בכניסה למלון נתקלים מיד באקווריום ענק המתפרש על קיר שלם, ובו דגים מסוגים שונים, כרישים, ובקיצור כל מה שרגילים לראות במצפה התת־ימי באילת. הדופן השני של האקווריום גובל בחדר האוכל של המלון. אימצנו לעצמנו שולחן קבוע שצמוד לאקווריום, וכך בזמן הארוחות (הדשנות במיוחד) הילדים נהנו לא רק מהאוכל.

את היום הראשון בילינו רק במלון, בעיקר בפארק המים. למרות שבפועל אפשר לשהות במלון ובשטחיו כמה ימים טובים בלי להשתעמם, החלטנו גם לשלב כמה טיולים באזור. ביום השני לשהותנו במקום הזמנו דרך פקידת הקבלה נהג מקומי שתמורת 250 לארי (כ־370 שקל) ליווה אותנו מתשע בבוקר ועד השעה שש בערב. היעד הראשון שנסענו אליו היה שמורת מקחוצנטי (כ־40 קילומטרים אחרי בטומי), שנמצאת בכפר הנושא את שם השמורה.

בדרך לשמורה חלפנו על פני נוף הררי וכפרים קטנים שתושביהם מגדלים קלמנטינות. גם גידולי תה, שיחי אגוז ועצי אשוח ניכרו בדרך, וכמובן גם פרות רבות התופסות בעלות על הכביש ומסתובבות בו באין מפריע. לאחר כשעה הגענו לשמורה, שהלהיט בה הוא מפל המים (Makhuntseti Waterfall), המושך מבקרים רבים. כשהגענו למפל עצמו, מלבד יופיו, וזרימת המים המרשימה, נתקלנו בשני תושבים מקומיים שעושים עסקים באמצעות קוף ותוכי, ומשדלים את התיירים להצטלם עם כל אחד מבעלי החיים תמורת 15 לארי (22 שקלים). בסמוך למפל נמצאים גם רוכלים מקומיים שמוכרים תמורת 3 לארי ( כחמישה שקלים) כוסות, ובהן דובדבנים בשלל צבעים, סוגים שונים של פירות יער טעימים, ריבות מקומיות ומיני מזכרות.

בסמיכות למפל ביקרנו ב"גשר תמר" (Tamar bridge), גשר אבנים עתיק הנמצא מעל נהר ונקרא על שם תמר בגרטיוני, מלכת הממלכה הגיאורגית המאוחדת מ־1184 ועד 1213. אחרי שחצינו בזהירות את הגשר, ירדנו לנהר. חלקנו הסתפקו בהרטבת רגליים, אחרים טבלו בו לגמרי. מה שבטוח הוא שכולם נהנו מהנוף ומהשלווה.

כשסיימנו את הביקור בשמורת מקחוצנטי, שמענו בעצת הנהג ואחרי כמה דקות של נסיעה עצרנו ביקב מקומי: Adjarian Wine House הנמצא בכפר הסמוך Ajaristskali. כרטיס כניסה בעלות 5 לארי (7.5 שקלים) מקנה גם הסבר על היין המקומי, וכמובן גם טעימה של כוס יין טעים להפליא. המקום עצמו, שכולו טובל בירק וכולל גם גידולי ענבים, נראה כאילו לקוח מאגדה קסומה. גם הילדים לא יצאו מקופחים וזכו לטעום מיץ אגסים מוגז.

שווקים וקולינריה

בדרך חזרה למלון החלטנו בכל זאת לא לפסוח על בטומי, שכאמור משלבת בין מודרניות ומלונות מפוארים לבתים ישנים ומתפוררים. עצרנו בטיילת של בטומי, המזכירה קצת את הטיילת באילת. היא מלאת מזרקות, בתי קפה קטנים ודוכני גלידה. אגב, בגיאורגיה אל תצפו למצוא מציל בים, מכיוון שפשוט לא תמצאו. כמו כן, כדאי שתקפידו מאוד כשאתם חוצים כביש, הנהגים שם - חלקם הגדול ברכבים ישנים מאוד - לא בדיוק מקפידים לעצור במעברי חציה.

הדבר הייחודי שגילינו בטיילת הוא גלידה מקומית, שאותה מכינים לעיני הלקוחות בדרך מאוד ייחודית ומגישים בצורה המזכירה רול מגולגל. אחת האטרקציות הנוספות הבולטות בטיילת הוא מגדל האלף־בית (Alphabetic Tower) - בגובה 130 מטרים, שעליו מתנוססות כל אותיות האלף־בית הגיאורגי. בקומה העליונה של המגדל ישנה מסעדה וכמובן גם תצפית על כל העיר. אם אתם לא סובלים מפחד גבהים, מומלץ לא לפספס חוויה זו שעולה 12 לארי לאדם (18 שקלים).


גלידה מקומית. צילום: אילנה שטוטלנד


אחרי הטיילת החלטנו לסמן וי גם על השוק המקומי, הנמצא כחמש דקות נסיעה משם. בשוק אפשר למצוא שפע של פירות וירקות, וגם נשים רבות שמוכרות צ'ורצ'חלה - ממתק מסורתי שעשוי בעיקר מאגוזי מלך, השזורים אחד לשני בחוט, ונטבלים ברפרפת של פירות שונים (מיץ ענבים וכו') ונתלים לייבוש. הצ'ורצ'חלה, שדומה במראהו לנקניקייה, קיים בגיאורגיה מאות שנים ומהווה אופציה למתנה מתוקה שאפשר להביא ארצה למשפחה ולחברים בעלות של 1.5־2 לארי ליחידה (2.5־3 שקלים).

אומנם לא הספקנו להגיע אליהן, אך אטרקציות נוספות ובולטות בבטומי הן הדולפינריום ובו מופעים של דולפינים; ורכבל המציע נסיעה לאורך 2.5 קילומטרים המאפשרת ליהנות מנופה של העיר. אחרי קניית כמה מטעמים מהשוק החלטנו לחזור למלון. במרחק של כחמש דקות מהיעד עצרנו לקנח את היום בפארק המוזיקאים הפסטורלי Musician Park הנמצא בתוך יער, ובו פזורים פסלי המלחינים הגדולים, פסלי מוזיקאים מקומיים וגם פסלים מהממים מגולפים מעץ. כשמתקרבים לפסל של אחד המלחינים, יצירותיו נשמעות באוויר, והחוויה של טבע ומוזיקה מעניקה תחושה נפלאה. את היום הגדוש סיימנו בארוחת ערב עם היצע עצום של מאכלים, ואחר כך המשכנו את הבילוי בפארק המים ובבריכות הפתוחים עד שעות מאוד מאוחרות.

מגדל האלף בית בבאטומי. צילום: אילנה שטוטלנד

ביום למחרת החלטנו להתראות שוב עם הנהג הנחמד, אך הפעם לעשות משהו נינוח וקצר יותר. תמורת כחצי מחיר מהיום הקודם נסענו עמו לעיירת נופש סמוכה בשם קבולטי (Kobuleti), הנחשבת עיר נופש של תיירים גיאורגים ותושבים מהגוש הסובייטי לשעבר. במקום שני רחובות ראשיים מאוד ארוכים, כשבכל צד של רחוב רואים בתים קטנים, רובם ישנים, עם שלטים "חדרים להשכרה", וגם אינספור דוכנים המציעים בגדי ים, ציוד לים והשכרת אופניים. המקום עצמו נראה מאוד פשוט, וניכר כי הנופשים במקום הם לא בדיוק אנשים שהפרוטה מצויה בכיסם.

אחרי שטיילנו בטיילת המקומית וירדנו לחוף הים - בעיקר כדי שהילדים יוכלו לאסוף אבנים בחוף - פנינו חזרה לכיוון המלון. במרחק קצר ממנו עצרנו ב־Georgia in Miniatures, הפארק הראשון של מיניאטורות בגיאורגיה שמציג 44 מיניאטורות של מונומנטים אדריכליים מכל רחבי גיאורגיה תמורת כרטיס כניסה בעלות 3 לארי (4.5 שקלים). ממש מול פארק המיניאטורות נמצא גם פארק השעשועים הגדול טסיטסינטלה (Tsitsinatela). כיוון שרק מהמחשבה על הגלגל הענק קיבלנו סחרחורת, החלטנו לוותר על החוויה והעדפנו לחזור לשטח המלון ולעשות טיול רגלי בשביל הסלול שביער המקיף אותו. ביער ספסלי עץ מיוחדים שבהם ניתן לנוח.

את היום סיימנו בפארק החבלים האתגרי שביער. תמורת 25 לארי למסלול (37 שקלים), הילדים הגיעו כמעט עד פסגות העצים, בעוד ההורים נשמו לרווחה כשהחוויה הזאת הסתיימה. את הערב סיימנו כהרגלנו בבריכות השונות שבמלון ובפארק המים. יום למחרת, בסביבות הצהריים, התחלנו את הנסיעה לכיוון נמל התעופה של בטומי. הדיוטי פרי של שדה התעופה מיניאטורי בגודלו, וגם רחוק מלהיות זול, כך שאם אתם מתכננים לקנות משהו, אל תחכו לדקה ה־90. רגע לפני שעלינו למטוס נזכרנו שאפילו חצ'פורי אחד לא יצא לנו לטעום בטיול הזה. נצטרך כנראה לחזור לכאן.