"הייתי בבריסל שלושה חודשים אחרי הפיגועים שבוצעו שם בשדה תעופה במרץ 2016. הנחיתו את הטיסה שלי בשדה תעופה אחר. כשהגעתי למלון, הוא היה מכותר בחיילים. במרכז העיר היו הרבה נרות נשמה וזרים של אבלות. העיר הייתה סגורה, והייתה בה הרגשה שהחיים הופסקו. אצלנו, בירושלים, זה שונה. כשנוצר משבר, כשיש אירוע - ולא משנה איזה אירוע - מתנהלים בשני קווים מקבילים. מצד אחד, נמצאים עם המשפחות השכולות ועוטפים אותן, אבל מצד שני, החזרה לשגרה אצלנו היא מאוד מהירה ואורכת בין שעות ליום".
"יש הרבה דברים שמקבלי החלטות צריכים ויכולים לעשות. במשך שנים רבות מקבלי המדיניות לא היו מודעים לכך, עד שהמציאות חייבה אותם לשנות את סדר העדיפויות שלהם. קודם כל, עליהם להיות ערניים, מודעים ומוכווני עשייה. צריך גם להיות שילוב כוחות של המשטרה והממשלה, כל אחד בתחום אחריותו, כי למארגני תיירות לבדם אין אפשרות לייצר משהו אקטיבי שגם יחזק את התיירות וגם ישמור על התייר במדינה מסוימת. חייבים להכיר בכך שצריך לנהל בצורה נכונה יותר את המצב, וזה מצריך מהממשלות היערכות הרבה יותר מקיפה. חשוב שיהיו תוכניות סדורות לכך ברמת המדינה והפדרציה. במקרים מסוימים צריך גם להפיץ הנחיות לתיירים לגבי מה הם צריכים לעשות בסיטואציה מסוימת, כדי להרגיע אותם ולהראות להם שכולם חושבים עליהם ומוכנים לכך. תיירים צריכים לטייל בחופשיות בתוך המדינה. אנחנו חייבים גם לבדוק מי חוצה את הגבול. יש לנקוט צעדים מחמירים יותר כלפי הנכנסים למדינה. אנחנו צריכים לצייד את המדינה בשיטות הנכונות לשליטה ובקרה על מי שנכנס אליה - לא להקשות, אבל כן להשתמש בטכנולוגיות חדשות שיעזרו בכך. כמו כן, אחד הדברים החשובים שמקבלי ההחלטות צריכים לעשות הוא לחזק את הקשר עם הסקטור הפרטי".
"יש חשיבות מאוד גבוהה לחבירה לעסקים קטנים, שהם אלה שמקיימים קשר ישיר עם התיירים. החבירה אליהם תעזור לנו להתאים את המסרים, ללמד אותם אסטרטגיות שיווק נכונות, כיצד ניתן להשפיע על דעת יחיד ורבים, מה כדאי להם לעשות ואיך הם יכולים לשמור על התדמית הטובה של המדינה או היעד גם אם מתרחש אירוע משברי. יש להם כוח גדול בידיים, וצריך לחזק אותם באמצעות דיוק המסרים. התיירים צריכים להרגיש בנוח בתוך המדינה".
גם דופיירס חש שישראל מהווה מודל מבחינה תיירותית. "לא סתם מגיעים המשלחות ואנשי התיירות מרחבי העולם לכנס בירושלים", הוא אומר. "ישראל למודת אירועי ביטחון ולפיכך יש לה הרבה ניסיון בתחום, ובוועידה הזאת נרקמים המון שיתופי פעולה מהסוג שדיברתי עליהם. אני מאמין שבאמצעות שיתופי פעולה חוצי היבשות, הלמידה של כל מדינה אחת מהשנייה ויצירת תוכניות שמבוססות על ניסיון של כל מדינה עם אירועים משבריים - נוכל להפריח תיירות בכל מקום בעולם. פעם אנשים היו מבקרים במספר מצומצם של מדינות, ואילו היום כל אחד יכול לבקר כמעט בכל מדינה. הדבר הזה, כאמור, מצריך מאיתנו לחבור יחד ולגייס את המשאבים והמרץ כדי לאפשר לכל תייר את הנוחות והביטחון שלו".
"במקרה של אירועים הקשורים לתחום הביטחון, אנו מסייעים בהודעות ובתכנים המעניקים תחושת ביטחון ונוחות למבקרים. אם לגבי יעד מסוים יש חששות ביטחוניים מתמשכים - טרור, פשע, אסונות טבע - חשוב לטפל בבעיות על מנת לספק ייעוץ מעשי ומידע סמכותי באתר הרשמי שלנו, במדיה חברתית וערוצי וידיאו. אנו נותנים המלצות לתיירים הסינים בהתאם למצב בכל מדינה. חשוב שלחברות תיירות תהיה תוכנית מגירה לניהול משברים כדי שבעת הצורך יהיה ניתן לפרוס אותה בערוצי מדיה חברתית ולעבוד עם משפיעי דעת קהל כדי להעביר את המסר הנכון".
"יש דברים שהם תרבותיים, ואם בבריסל הרגישו צורך להיות באבל תקופה כה ארוכה, את לא יכולה להגיד שזו טעות. אבל את כן באה ואומרת 'מה אנחנו היינו עושים', וגם אומרת לא להפסיק קמפיינים תיירותיים. אנחנו בירושלים לא מפסיקים קמפיינים תיירותיים אחרי פיגוע. כמו כן, יום למחרת אירוע ביטחוני בירושלים, אני מורידה לשטח חבר'ה צעירים שמסתובבים עם מצלמות ושואלים תיירים מחו"ל, כל אחד בשפתו הוא, איך הם מרגישים. אני לא מתעלמת ממה שקורה. הם שואלים את התיירים שאלות בנוסח, 'אתמול היה אירוע בירושלים, איך אתם מרגישים עכשיו?'. ברגע שהתיירים אומרים בשפה שלהם ש'אומנם היה אתמול פיגוע, אבל עכשיו אנחנו מרגישים כאילו לא קרה שום דבר' - המסר שלהם נתפס בעיני תושבי ארצם כאמין יותר מאשר המידע שאנחנו היינו מעבירים. אני לא נעלמת לשבועיים־שלושה, אני שם. גם במידע התיירותי שאנחנו מציעים לתייר - אנחנו מדברים על אמצעי הביטחון. למשל, 'כשאתה תנחת בשדה התעופה, ישאלו אותך שאלות ויבדקו אותך'. הרבה פעמים הסיטואציה של הבידוק הביטחוני גרמה לתיירים תחושת אי־נוחות, ואילו היום אנחנו אומרים שיש לנו את הניסיון להתמודד עם אירועים ביטחוניים. לא בטוח שנמנע את האירוע הבא, אבל שהתייר ידע שהנושא הזה כל הזמן נמצא שם ואנחנו מלווים אותו".
"אני חברה כיום בעשרות פורומים בינלאומיים שקשורים לגופי תיירות כאלה ואחרים. כשקורה משהו באחת הערים, אני מיד כותבת בוואטסאפ: 'לבנו איתכם, האם אתם צריכים עזרה?', ולפעמים אפילו רק לצורך התייעצות. לצערנו, אנחנו צריכים להמשיך כנראה לנהל תיירות לצד טרור, ולכן אני רוצה שנהיה אקטיביים ולא פסיביים. למרות שאנחנו, כל ערי התיירות, כביכול מתחרות זו בזו, שיתופי הפעולה האלה עדיין מאוד חשובים כי הם רק יעצימו את כולנו ויגרמו לנו לעבוד טוב יותר".