הסיפור עלה מחדש השבוע אחרי שאורח אמריקאי במלון St. Pancras London, מרשת אוטוגרף קולקשן של מריוט, גילה בחשבון תוספת של 5% מהתעריף הלילי. לדבריו, אף אחד לא סיפר לו עליה. הוא כבר השאיר טיפים לחדרניות ולמלצרים, ופנה למלון בשאלה. התשובה שקיבל הייתה שמחיר "חבילת הלינה" כולל את דמי השירות, ושאם אינו מעוניין לשלם, המלון ישמח להחזיר לו את הכסף. והוא אכן ביקש, וקיבל.
איפה זה קורה
מדובר בנוהג שהולך ומתפשט. הוא התחיל בינואר 2022 בשלושה מלונות של רשת הייאט בלונדון, ומאז אומץ במלונות רבים נוספים בעיר. היום חמישה מלונות של הייאט בלונדון מציינים באתריהם תוספת של 5%, ובהם אנדז ליברפול סטריט, הייאט ריג'נסי צ'רצ'יל וגרייט סקוטלנד יארד. גם מלון הסבוי האגדי ומלון הלנדמרק גובים תוספת דומה. בלנדמרק מוסיפים בנפרד גם 12.5% על אוכל ושתייה. במלונות בוטרי וניומן משלבים 5% על החדר עם 13.5% על המזון, ובמלון הסטרטפורד גובים 4%.
למה דווקא "לפי שיקול דעת"? החוק הבריטי מחייב מלונות להציג מחיר סופי שכולל מסים ועמלות, ואוסר לפרסם מחיר נמוך ולהוסיף לו עמלות חובה בהמשך. הדרך לעקוף את זה היא להגדיר את התוספת כרשות. ברגע שהיא וולונטרית, היא לא חייבת להופיע במחיר המפורסם, אבל היא כן נכנסת אוטומטית לחשבון. המשמעות היא שהנטל עובר לאורח: מי שלא בודק את החשבון משלם, ומי שבודק צריך לבקש במפורש ולהסביר שהוא לא רוצה "לתרום" לצוות.
יש גם יתרון כלכלי למלונות. לפי רשויות המס בבריטניה, טיפים ודמי שירות וולונטריים באמת אינם חייבים במע"מ, בניגוד למחיר החדר עצמו. מאז אוקטובר 2024 מחייב החוק הבריטי להעביר את דמי השירות במלואם לעובדים, בלי שהמעסיק ייקח חלק מהם.
כמה זה עולה בפועל
5% נשמעים מעט, אבל במלונות היוקרה של לונדון, שבהם לילה בחדר רגיל עולה מאות ליש"ט, הסכום מצטבר מהר. בחדר שעולה 300 ליש"ט ללילה, התוספת היא 15 ליש"ט ללילה, כלומר 60 ליש"ט על חופשה של ארבעה לילות. ומי שאוכל גם במסעדת המלון עלול לשלם תוספת נפרדת נוספת על החשבון שם.
התרעות פיקוד העורף