ביקור שגרתי בקניון באיסטנבול הפך לעימות המוני: קלודיה מדינה, אזרחית ישראלית, מצאה את עצמה ביום ראשון בערב במרכזו של עימות עם קבוצת פעילים פרו-פלסטינים בקניון איסטינייה פארק שבאזור סארייר בעיר. האירוע תועד בסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות, ובהם נראית הקבוצה מתקהלת סביבה וממשיכה בעקבותיה במסדרונות הקניון כשההמון צועק לעברה "איך זה מרגיש להרוג ילדים?".
על פי דיווחים בתקשורת הטורקית, במקום התאספו כ-20 פעילים המזוהים עם קבוצת "פלטפורמת משמר החופש לפלסטין". חלקם נשאו דגלי טורקיה ופלסטין, ובמהלך העימות נשמעו קריאות נגד ישראל והציונות, ובהן "מוות לציונות" ו"לא רוצים ציונים במדינתנו".
בסרטונים נראית מדינה צועדת במקום עם שקיות קניות, כשמספר האנשים שסביבה הולך וגדל. בהמשך מגיעים אנשי אבטחה ומלווים אותה דרך הקהל, בעוד הנוכחים מתעדים את המתרחש בטלפונים הניידים שלהם. לפי הדיווחים, בעקבות האירוע פונה הקניון ומדינה הוצאה ממנו בליווי מאבטחים.
על פי הדיווחים, למקום הוזעקו גם שוטרים וצוותים רפואיים. חלפון הוצאה מהקניון בליווי מאבטחים, וכמה כלי תקשורת דיווחו כי מרכז הקניות פונה בעקבות המהומה. לא דווח על מעצרים או על נפגעים. תיעוד העימות הופץ ברשתות החברתיות וזכה לסיקור נרחב בכלי תקשורת טורקיים המזוהים עם המחנה האסלאמיסטי והלאומני.
הפעילים טוענים עוד כי חלפון מעורבת בהעברת מוצרי קוסמטיקה ומוצרי יוקרה מטורקיה לישראל באמצעות סחר מזוודות, בניגוד למגבלות המסחר שהטילה אנקרה. לטענתם, פעילותה מאפשרת לעקוף את החרם המסחרי על ישראל.
ההאשמות שקדמו לעימות
התקרית לא התרחשה בחלל ריק. מדינה, המוכרת בקרב הקהילה היהודית בטורקיה, הפכה קודם לכן למטרה של פרסומים עוינים ברשתות החברתיות. בין היתר, פעילים טענו כי היא מארחת בטורקיה חיילים ישראלים וכי שני בניה משרתים בצה"ל. מדובר בטענות שהופצו על ידי פעילים, ולא בממצאים שהוכחו במסגרת הליך רשמי על פי המידע שפורסם.
לפי דיווחים בתקשורת הטורקית, ארגון המכנה את עצמו "תנועת 7 באוקטובר" הפיץ פרסומים נגדה, ובמקביל הוגשה תלונה לרשויות בטורקיה לפני התקרית בקניון. הרקע הזה מעלה שאלות על הקשר בין הקמפיין שהתנהל נגדה ברשת לבין העימות הפומבי שהתפתח במקום. בינתיים, התיעוד מהקניון ממחיש כיצד עימות פוליטי גלש למרחב ציבורי ולמצב שבו מדינה נאלצה לעזוב את המקום בליווי אנשי אבטחה.
כלי התקשורת הטורקיים טענו גם כי שני בניה של חלפון משרתים בצה"ל, וכי מידע על שירותם אותר בחשבונותיהם ברשתות החברתיות. לא הוצגו ראיות הקושרות אותם אישית לביצוע פשעי מלחמה. נכון לפרסום הדיווחים, לא הובאה תגובתה של חלפון להאשמות נגדה.