מי שטס לארצות הברית כבר יודע שהטיפ שם הוא כמעט חובה: במסעדה, במונית, אצל הספר. אבל סרטון שעלה לטיקטוק בשבוע שעבר מראה שהמנהג הגיע למקום שבו אפילו האמריקנים מרימים גבה: קיוסק לשירות עצמי, בחנות שאין בה אף עובד.
את הסרטון העלה קליי מוס, רופא שמתמחה ברפואת אריכות ימים ומפרסם ברשת בשם @drclaymoss. בדרך לטיסה, בשדה תעופה שאת שמו לא חשף, הוא עצר בחנות קטנה לשירות עצמי כדי לקנות בקבוק מים. הוא סרק את הבקבוק בעצמו, ועל המסך הופיע המחיר: 6.49 דולר לפני מסים. כבר מחיר של שדה תעופה. אבל אז הופיע מסך נוסף, שהציע לו להוסיף טיפ של 10%, 15% או 18%, כשהאפשרות של 18% מסומנת מראש.
מוס לחץ על "בלי טיפ", ואז סובב את המצלמה כדי להראות את החנות: אין קופאי, אין מוכר, אין אף אחד. "מי זה הטיפ האוטומטי של 18% שאני צריך ללחוץ כדי לבטל?", שאל. "למי בדיוק אני נותן פה טיפ? לזה הגענו?" בכיתוב לסרטון הוסיף בעוקצנות: "אם לא נתתם טיפ לאף אחד, אתם קמצנים!"
הסרטון צבר מאות אלפי צפיות, והמגיבים עמדו כמעט כולם לצדו. אחד מהם הציע הפוך: מי שסורק לבד את המוצרים צריך לקבל הנחה של 20%, כי הוא עשה את העבודה. טיפ של 18% על בקבוק המים היה מוסיף לחשבון עוד 1.17 דולר.
אז לאן הולך הכסף?
התשובה פחות מופרכת ממה שנדמה. נציג של OTG, חברה שמפעילה מסעדות וחנויות בשדות תעופה רבים בארה"ב, הסביר שהטיפים שמתקבלים בקיוסקים לשירות עצמי מתחלקים בין העובדים שבמשמרת. אלה העובדים שממלאים את המדפים, מנקים ושומרים על החנות, גם אם הקונה לא רואה אותם ברגע התשלום. מוס עצמו הציע למי שרוצה לדעת לאן הולך הטיפ פשוט לשאול עובד, אם יש כזה בסביבה.
ובכל זאת, הסרטון נגע בעצב חשוף. בארה"ב מתלוננים כבר כמה שנים על מסכי תשלום שמבקשים טיפ כמעט בכל עסקה, וקוראים לזה "עייפות טיפים". הקיוסק בשדה התעופה הוא אולי הדוגמה הקיצונית ביותר: מכונה, בלי שירות, ועם סכום שמסומן מראש.
הנה מה שחשוב לזכור: הטיפ במסך הוא הצעה ולא חובה. תמיד יש אפשרות של "No tip" או "Skip", גם אם היא מופיעה בכפתור קטן או בצד המסך. כשאחוז מסוים מסומן מראש, צריך לבטל אותו באופן פעיל, אחרת הוא יתווסף לחשבון.