"מה שאנחנו רואים הוא כמעט שימוש באיומים ככלי נשק לשיבוש הפעילות, משום שזה נועד לשבש", אמר קורי. לדבריו, מי שמתכוון להחדיר פצצה למטוס אינו מעוניין בהכרח להכניס את כל נמלי התעופה באירופה לכוננות ביטחונית מוגברת. קורי הסביר כי באירופה פועלים יותר מ־500 נמלי תעופה אזרחיים, וכי כל אחד מהם מפעיל נהלים משלו כאשר מתקבל איום על מטען חבלה. בדרך כלל מועבר הדיווח למשטרה המקומית, ובהמשך, בהתאם לחומרתו, גם לגורמי מודיעין או לגופים צבאיים.
המומחה הדגיש כי מערך האבטחה בתעופה האירופית השתפר משמעותית לאורך השנים, וכי עצם האיום במטען חבלה עלול להספיק כדי לגרום לשיבושים נרחבים. לדבריו, האתגר המרכזי כעת הוא להבטיח הערכה מדויקת ומתואמת של חומרת האיומים, כך שהרשויות יוכלו להגיב במהירות לסכנה ממשית מבלי לאפשר לגורמים אנונימיים לשתק את התעבורה האווירית באמצעות הודעות שווא.
קורי קרא להגברת התיאום בין נמלי התעופה והרשויות, והזהיר כי בהיעדר גישה משותפת, הבדלים בתגובה לאיומים עלולים להעצים את השיבושים.
לפחות 25 טיסות הושפעו ביום אחד
אחד האירועים התרחש בטיסה של חברת Ryanair מרומא לליסבון. על פי הדיווחים, שיחת טלפון אנונימית שהתקבלה במגדל הפיקוח בנמל התעופה פיומיצ'ינו ברומא התריעה על אפשרות להימצאות מטען חבלה במטוס. המטוס נחת בנמל התעופה הומברטו דלגדו בליסבון זמן קצר לפני השעה 08:00 בבוקר. הרשויות פתחו בבדיקת האירוע, אך בשלב הדיווח לא התקבל אישור להימצאות חומר נפץ במטוס.
לפי רשת CNN Portugal, משטרת הביטחון הציבורי של פורטוגל (PSP) קיבלה שיחת טלפון מאדם שהוצג כאיש אכיפת חוק, שהזהיר מפני מטען חבלה אפשרי במטוס. לפי הדיווח, זהותו של המתקשר אומתה בידי המשטרה המשפטית של פורטוגל (PJ). עם זאת, כאשר פנתה Euronews לנמל התעופה בליסבון, הופנתה הכתבת למשטרת הביטחון הציבורי, שלא אישרה באותו שלב את פרטי האירוע. גם פנייה למשטרה המשפטית לא נענתה עד לפרסום הדיווח.
במקביל הודיעה לשכת ראש ממשלת צרפת כי ביום שישי בבוקר התקבלו ארבע התרעות נוספות על פצצות במטוסים שטסו מעל שטחה של המדינה. עוד נמסר כי נפתחה חקירה לבירור מקור ההתרעות, המשפיעות על התעופה ברחבי אירופה. אירוע נוסף דווח בטיסה של חברת Wizz Air מפראג לרומא. בעקבות התרעה על פצצה הוסט המטוס לנמל התעופה בוונציה, שם נחת.
בימים האחרונים נרשמו גם מקרים שבהם הופעלו נהלי חירום ונשלחו מטוסי קרב בעקבות התרעות, אף שבחלק מהמקרים התברר כי מדובר באיומי שווא. לפי גורמים באיחוד האירופי, עדיין מוקדם לקבוע אם קיים קשר בין האירועים השונים. בשלב זה לא פורסם מידע מאומת על זהות הגורמים העומדים מאחורי האיומים או על קיומה של פעילות מתואמת.
האפשרות שמדובר בניסיון מכוון לשבש את התעופה האזרחית באמצעות איומים בלבד מעוררת שאלות באשר לפגיעותם של נמלי התעופה ושל חברות התעופה למתקפות מסוג זה. בעוד רשויות הביטחון ממשיכות לחקור את מקור ההתרעות, מומחי תעופה מזהירים כי גם איום שאינו מתממש עלול לגרום לנזק תפעולי וכלכלי נרחב. שינויי נתיבים, נחיתות בלתי מתוכננות, בדיקות ביטחוניות ועיכובים בטיסות ממחישים כיצד די בהודעה אחת כדי להפעיל שרשרת של צעדי חירום.
כעת נדרשות הרשויות באירופה להתמודד עם אתגר כפול: להבטיח שכל איום ממשי יטופל במלוא הרצינות, ובמקביל למנוע הפיכתן של מערכות הביטחון עצמן לכלי לשיבוש שיטתי של התעופה האזרחית.
התרעות פיקוד העורף