אשליה של שגרה בנתב"ג: מאחורי התורים לדיוטי פרי מסתתרת קריסה של ענף שלם

התיירים לא ממהרים לחזור לישראל, המלונות בצפון מתקשים להתמלא ואלפי מורי דרך נאבקים על פרנסתם. בזמן שהישראלים ממשיכים לטוס לחו"ל, שר התיירות הבא יירש ענף במשבר ושורת בעיות בוערות

מיטל שרעבי צילום: פרטי
עקבו אחרינו
תיירים בים המלח
תיירים בים המלח | צילום: רחל אלרואי, פלאש 90
3
גלריה

להחזיר את התיירים בלי לחכות לשקט

התיירות הנכנסת היא הענף שנפגע הכי קשה, והכי הרבה זמן, מהמלחמות של השנים האחרונות. אחרי התאוששות צנועה בסוף 2025, המבצע מול איראן בתחילת 2026 מחק אותה כמעט לגמרי. במאי נכנסו לישראל רק 64.4 אלף תיירים, ירידה של 83% לעומת מאי 2023.

לדבריו, כבר עם תחילת כהונתה הממשלה צריכה לגבש תוכנית רב־שנתית מתוקצבת, עם יעדים מדידים. "התוכנית צריכה לשים בראש סדר העדיפויות את שיקום הענף וצמיחתו, דרך עידוד ביקושים, שיפור חוויית התייר בישראל והסרת החסמים שמעכבים את חזרת התיירים", הוא אומר. "תיירות נכנסת אינה פריווילגיה, אלא רכיב הכרחי בכלכלה של ישראל ובשיפור מעמדה ותדמיתה בעולם".

קשה לא להסכים. בשנים האחרונות התיירות הנכנסת טופלה בעיקר כמשבר שצריך לשרוד, עם מענקים נקודתיים בכל פעם שמשהו התפוצץ. מה שחסר הוא תוכנית שמסתכלת קדימה, ומוכנה לרגע שבו התיירים יחליטו לחזור, כדי שלא נגלה אז שאין מי שיקבל אותם.

מחיר כלכלי כבד - יותר ממיליארד דולר

היעדר התיירים ממשיך לגבות מישראל מחיר כלכלי כבד, המתבטא באובדן הכנסות של מיליארדי שקלים לענף התיירות ולמשק כולו. במחצית הראשונה של 2026 הסתכמו הוצאות התיירים מחו"ל בישראל בכ-1.315 מיליארד דולר בלבד, לעומת כ-3.076 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב-2023.

הפגיעה אינה מסתכמת בבתי המלון, אלא מחלחלת למסעדות, חברות התעופה, אתרי התיירות, התחבורה, המסחר והעסקים המקומיים, התלויים בהוצאותיהם של מיליוני המבקרים שמגיעים לישראל מדי שנה.

מורי הדרך: הנפגעים השקטים

מורי דרך
מורי דרך | צילום: פלאש 90

וזה צריך להדליק נורה אדומה. מורה דרך טוב לא מוכשר בחודש. מי שמכיר כל שביל בגליל, יודע לספר את ירושלים בארבע שפות ומחזיק קבוצה של חמישים צליינים לאורך שבוע, הוא נכס שנבנה במשך שנים. ומי שעבר בינתיים לעבוד בהייטק, בהוראה או בכל תחום אחר, לא בהכרח יחזור. השר הבא יצטרך להחליט אם המדינה רואה במורי הדרך תשתית לאומית שצריך לשמר, או עוד עסק קטן שנפגע.

מלונות: אילת מלאה, הצפון מחכה

התלות בשמיים - עדיין אין פתרון

כמעט כל תייר שמגיע לישראל נוחת בנתב"ג. בין ינואר ליולי, יותר מ-537 אלף מהכניסות היו בדרך האוויר. המשמעות פשוטה: כל עוד חברות התעופה הזרות לא חוזרות במלואן, אין תיירות. חלק מהחברות הגדולות, ובהן אמריקן איירליינס, ריינאייר ואיזיג'ט, עדיין לא חזרו לפעול בישראל. השתיים האחרונות, בספק אם אי פעם ישובו.

אילת
אילת | צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90

זה תחום שמשרד התיירות לא שולט בו לבד. ההחלטות על אזהרות מסע, ביטוח לחברות תעופה וזמני נחיתה עוברות במשרד התחבורה, במשרד החוץ ובאוצר. הלשכה קראה בעבר להקים מטה לאומי מאוחד לשיקום התיירות, שיפעל מול המשרדים האלה כדי להסיר אזהרות מסע ולהחזיר לכאן חברות תעופה. בעיניי, זה המבחן האמיתי של השר הבא: האם יהיה לו קול בשולחן הזה, או שהוא רק יקבל את ההחלטות שאחרים קיבלו.

הכסף, והפטור שחוזר כל שנה

תקציב משרד התיירות לשנת 2026 עומד על כ-189 מיליון שקל לפעילות שוטפת, ולצדו כ-160 מיליון שקל לפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות ברשויות. זה נשמע הרבה, אבל זה סכום קטן מאוד ביחס לענף שבשנים רגילות מכניס למשק עשרות מיליארדי שקלים.

מנסיון של שנים עברו, ברור שהרבה מהגורל של התיירות הנכנסת לא יוכרע במשרד התיירות, אלא במצב הביטחוני ובתדמית הנשחקת של ישראל בעולם. אבל גם בתוך הגבולות האלה, לשר הבא יש שאלות פתוחות: כמה כסף להשקיע בשיווק כשהתיירים עוד לא מוכנים להגיע, איך לשמור על מי שנשאר בענף, ואיך לגרום לישראלים להישאר כאן גם לחופשה. התיירים בוודאי יחזרו, השאלה היא רק מתי. והשאלה החשובה לא פחות היא אם כשזה יקרה, מי יהיה כאן כדי לקבל אותם.

תגיות:
נתב"ג
/
תיירות
/
מלונות
/
משרד התיירות
/
מורי דרך