לא פחות מ-900 אלף אזרחים מעל גיל 65 חיים היום בישראל והם מהווים כ-10.8% מהאוכלוסייה בארץ. מספר זה צפוי לגדול משמעותית עד שנת 2030, כאשר הוא יגיע לכ-15% מהאוכלוסייה. כשזה יקרה, מסביר מנכ"ל מטב (עמותת המעניקה שירותי סיעוד וייעוץ לקשישים) ליאור שטרסברג, “לא יהיה כמעט תחום חיים אחד במדינה שלא יושפע מכך. החל ממערכת הבריאות ועד לסעד והרווחה, האוצר, הדיור ועוד". לדבריו, מדובר ב"סוגיה אסטרטגית ממעלה ראשונה, שמחייבת תכנון רב-מערכתי ותשתיות. האנשים האלה נמצאים בשיאם וצריך לראות איך הם יכולים לתרום ומה אפשר לעשות כדי שיוכלו להזדקן בכבוד. העמותה שלנו, שהיא הגדולה והוותיקה בישראל, בוחרת לעסוק בתחום הזקנה כבר יותר מ-50 שנה".

הנתון שמספק שטרסברג משאיר רושם עז. לדבריו, 97% מהקשישים בוחרים להזדקן בביתם ובקהילתם. “אנו מספקים הדרכה למשפחות המטופלים. לא פחות ממיליון וחצי בני אדם בישראל משמשים בתפקיד ‘המטפל העיקרי' ומקדישים את מרצם וזמנם לטיפול באדם בגיל השלישי. אנחנו רוצים לעזור להם".
“מתרכזים יותר במעמד הבינוני ופחות בדיור המוגן המפואר"

על אף שמרבית הקשישים מעדיפים להישאר בבתיהם, לא כולם יכולים. בעמותת מטב מעניקים ייעוץ והכוונה למשפחות שנאלצות לשלוח את יקיריהן לדיור מוגן: “יש לנו צוותים מקצועיים של עובדים סוציאליים, שיכולים לראות מה הפתרון הנכון ביותר בעזיבה של הבית, כולל כל המרכיבים הרגשיים", מספר שטרסברג, “ההתמחות העיקרית של מטב היא פיתוח וניהול רצף מגוון של שירותים בתחום הזקנה. בין היתר אנו מפעילים מרכזי יום בכל הארץ שהם מסגרת חברתית וטיפולית, קהילות תומכות עם סיוע לאנשים בבתים, מועדונים חברתיים ומסגרות מוסדיות כמו דיור מוגן. היעד הוא להתרכז במעמד הבינוני ופחות בדיור המוגן המפואר".



ליאור שטרסברג. צילום: שחר קלאורה

הפעילות המרכזית של העמותה היא מתן סיעוד ביתי באמצעות 19 אלף מטפלים ומטפלות. ביחד עם מאות אנשי מקצוע, בהם עובדים סוציאליים, אחיות וגרונטולוגים (חוקרים בתחום הזקנה), מספקת העמותה שירות “לפסיפס הרחב של החברה הישראלית - יהודים, ערבים, חילונים, חרדים, עולים חדשים וותיקים". עוד מספר מנכ"ל העמותה כי השירות ניתן ביותר מ-50 סניפים ברחבי הארץ: “אנחנו נמצאים בכל מקום. גם לאזרחים בפריפריה יש זכות לקבל שירות איכותי. הזקנה היא מקצוע לכל דבר ועניין".

בעמותה מסבירים כי לאדם בגיל השלישי, “הנמצא בשיא חייו, יש אינספור דברים לתרום לחברה הישראלית ולחייו שלו". בעמותה החליטו לפתח מספר יוזמות שבמרכזן יוצב האזרח הוותיק. אחד הפרויקטים שנולדו מהתפיסה הזו הוא שיתוף פעולה עם עמותת והדרת בפרויקט “דרוש ניסיון", שמשלב גם את המשרד לשוויון חברתי: “מדובר בפלטפורמה טכנולוגית לשילוב בני הגיל השלישי בעבודה, בשיתוף עם מעסיקים", אומר שטרסברג, “הטכנולוגיה לצדנו והיא יכולה לשרת אותנו בכל הנוגע להזדקנות בכבוד. אנחנו מאמינים בה כאמצעי שיסייע לאדם בביתו ובפעילויות חברתיות. לדוגמה, שיקום אפשר לעשות באמצעים דיגיטליים. יש לנו שיתוף פעולה עם סטארט-אפ שמאפשר לאדם לעשות את הדברים בבית".

במסגרת פרויקט נוסף, “חיות וחברים", מגיעים מתנדבים שהוכשרו על ידי מטב, לבתי קשישים ועוזרים להם לטפל בחיות הבית שלהם. פרויקט אחר כולל כ-800 בני ובנות שירות לאומי, שבוחרים בשנת השירות שלהם לסייע לכ-5,000 קשישים בבתיהם ולשוחח איתם.

“זו עבודה קשה – אני מעריץ את המטפלות הסיעודיות"


בישראל נמצאים קרוב ל-77 אלף מטפלים סיעודיים ישראלים ו-40 אלף מהגרי עבודה שעוסקים בטיפול בקשישים. בעוד 14 שנה המדינה תזדקק לעוד 130 אלף עובדים על מנת להתמודד עם הגידול במספר הקשישים בארץ.

“אני מצטרף לביקורי בית שעורכים אנשי המקצוע שלנו ורואה מקרוב את המורכבויות והעבודה", אומר מנכ"ל מטב, “החברה הישראלית חייבת להעריך ולהוקיר את המטפלים והמטפלות הסיעודיים. אני נפגש הרבה עם מטפלות שלנו בכל הארץ ורואה את המשמעות שהן מייחסות לעבודתן. לא רק להגיע לבית של המטופל ולעשות דברים אינסטרומנטליים, אלא לדפוק בדלת ולהיכנס ביום שאף אחד לא נכנס. לפתוח חלון, להכניס אור הביתה, לשאול מה נשמע.
"הן מבינות כמה משמעותי המפגש הזה וזו עבודה שלצערי לא זוכה בחברה הישראלית להערכה ולהוקרה הראויות. זו עבודה קשה וסיזיפית, השכר לא גבוה ואני מעריץ אותן. העמותה שלנו רואה בציבור היקר הזה לא רק ציבור מקצועי שעושה את עבודתו נאמנה אלא כזה שצריך להעריך, להוקיר ולחזק. יש לנו קרן מלגות לילדי המטפלות, קרן של מענק סיוע כלכלי למטפלות, סיוע בקבלת הלוואות, ביטוח רפואי, הכשרות מקצועיות ופעילויות העצמה".
לא בכל המדינות המצב דומה. ביפן למשל המטפלים הסיעודיים הם בוגרי מכללות לסיעוד, שם לומדים במשך שנתיים את מקצוע הטיפול בצרכים הסיעודיים על כל היבטיהם. לא מדובר בפרנסה בלבד אלא בהתמחות משמעותית.

בישראל המצב שונה לחלוטין. פה עובד סוציאלי בשירותי הרווחה לזקנים אחראי על המענה הטיפולי עבור מאות קשישים. אחת הבעיות המוכרות בתחום היא מחסור בעובדי סיעוד. הנתונים מגלים כי קיים פער אדיר בין צורכי האוכלוסייה המבוגרת בישראל לבין המשאבים והיכולות הזמינים של אנשי המקצוע והמטפלים. הענף כולו לוקה בפער משמעותי בין חשיבות המקצוע לבין התגמול המגיע אל המועסקים בו.

יש צורך, מסבירים המומחים, בשינוי מערכתי עמוק שכולל הקצאת משאבים שונה לחלוטין על מנת לצמצם את הפער. שטרסברג מסכים: “מדובר במשימה חברתית שתסייע גם למקבלי השירותים מהמטפלים וגם למטפלים עצמם. מהלך כזה יכול לעזור להם לצאת ממעגל העוני. משרדי הרווחה והבריאות, הביטוח הלאומי והמשרד לשוויון חברתי עוסקים בזה, אבל אין ספק שכל הנתונים האלו מחייבים תוכנית לאומית מערכתית כוללת".

לדבריו, מדובר בנושא המוכר בקרב הגורמים האחראים. “יש יוזמות חקיקה כמו הרפורמה של שר הבריאות יעקב ליצמן והרבה מאוד מהלכים שמבצע שר הרווחה חיים כץ, כך שתחום הסיעוד נמצא בהחלט על סדר היום", מסכם שטרסברג, “התוכנית המערכתית האסטרטגית מחייבת חשיבה הוליסטית ויפה שעה אחת קודם. גם מטב וגם גופים אחרים בתחום ישמחו לקחת בזה חלק. השמיכה קצרה, יש סדרי עדיפויות וברור שזה חלק מהעניין.

"אני מאמין שאי אפשר להתעלם מהתחום הזה ולא נכון להתעלם ממנו. מקבלי ההחלטות מכירים בזה, ואני רואה במעצבי המדיניות שותפים מלאים למהלכים שלנו. אחד התפקידים שלנו בעמותה הוא להעלות את הנושאים האלה לסדר היום. זה מתחיל באלמנט הערכי. אנחנו רואים בעצמנו גוף שיש לו אחריות כלפי כל התחום הזה". 

סקר הלמ"ס: 42% מהקשישים סובלים מבדידות

חודש הקשיש הבינלאומי יצוין, זו השנה השנייה, בחודש הבא, כאשר ב-28 בנובמבר יתקיים יום מיוחד בהובלת עמותת מטב ובשיתוף “מעריב-השבוע" תחת הכותרת “מחזירים אהבה". מטרת היום היא להציב במרכז סדר היום הציבורי את נושא הבדידות של אזרחים ותיקים.

על פי סקר של הלמ"ס, 42% מתושבי ישראל מגיל 75 ומעלה סובלים מבדידות. מחקרים שונים קושרים את הבדידות למצב נפשי, כלכלי ופיזי ירודים.
“מניסיוננו בעמותת מטב אנחנו יודעים שגם כאשר ילדים מבקרים את האזרח הוותיק, ביתר הזמן הם לא מגיעים לראותו. לכן החלטנו כי נכון וחיוני שלחברה הישראלית יהיה יום בשנה שבו אנחנו קוראים לכל אדם לבקר סבא, סבתא, שכן או מישהו בגיל השלישי", מסביר ליאור שטרסברג.

“אנחנו קוראים לציבור לצאת ביום השיא של הפרויקט לבקר את הקשיש הקרוב ללבם. ילדים ובני נוער, סטודנטים וחיילים, חברות מסחריות, אישי ציבור, אמנים ועוד - כולם לוקחים חלק באירועים שונים שקוראים להתמקד בבני הגיל המבוגר, לבקר את הקשישים הקרובים ללבנו ולבטא את הערכתנו אליהם".