"במשך יותר משנה חיפשתי דרך להתנדב למען ניצולי שואה", מספר עומר מסינגר, "כשהחל הפרויקט התקשרו אלי, ואז נוצר הקשר ביני לבין רפי רקח. אני בא ממשפחה של ניצולי שואה וגדלתי על הרקע הזה. בזמנו לא הזכירו את השואה בבית, והייתה לי תחושת החמצה שלא דיברתי על זה מספיק עם סבא וסבתא שלי, שכבר אינם בחיים. מהרגע הראשון נוצר חיבור מדהים ביני לבין רפי. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. הרגשתי פתיחות רבה, והידידות רק הולכת ומתעצמת. בכל פעם אני נחשף לדברים חדשים. זו חוויה מרגשת ומלאת סיפוק".
מאז יצא לדרך לפני כשלושה חודשים, הפרויקט צובר תאוצה, והתגובות חיוביות. היוזמה ליצירת התוכנית החלה בעקבות דוח מבקר המדינה משנת 2015, שעסק במצבם של ניצולי השואה, לא רק בהיבט הכלכלי. אחת ההמלצות הייתה לסייע להם להתמודד עם הבדידות. הרשות לניצולי שואה קיימה סבב "שולחנות עגולים" לגיבוש תוכנית לאומית. במפגשים השתתפו מומחים מתחומים שונים, נציגי משרדי האוצר והרווחה, נציגים מטעם שירותי הרווחה ברשויות מקומיות וארגונים ועמותות, לצד ניצולי שואה.
"יש בדידות קשה שהולכת ומחריפה עם הגיל", אומרת רוס. "אנחנו רואים מקרים רבים שבהם קשישים נאלצו להיפרד מכל חבריהם משום שהלכו לעולמם. גם אם הצלחת לשרוד, עוד ועוד חברים נפטרים, והבדידות קשה מנשוא. לרוב ניצולי השואה אין בעיה כלכלית, הקושי הגדול שלהם הוא ההתמודדות עם הבדידות".
"עכשיו זה הזמן" נועד לסייע לניצולי השואה בהתמודדות עם אותה בדידות מתמשכת. "המתנדב מגיע לביתו של ניצול השואה ודואג לצרכים השונים שלו - משוחח עמו, לוקח אותו לראות סרט בבית קולנוע או לשתות כוס קפה מחוץ לבית".
בקשרים שנוצרים יש לא מעט רגעים מרגשים. "מתנדב שמבקר אצל ניצול שואה מאשקלון התקין לו במחשב סקייפ, והקשיש הבודד החל לדבר עם הנכדים שלו שברוסיה", מספרת יוליה פירסטוב, רכזת "עכשיו זה הזמן" באזור אשדוד. "עד שהגיע המתנדב הוא לא דיבר עם הנכדים כי השיחות עלו לו הרבה כסף".
"אנחנו מתכוונים להרחיב את פרויקט 'עכשיו זה הזמן' ומייחסים לו חשיבות רבה", אומרת רוס. "נמשיך לפעול כדי להיטיב עם ניצולי השואה, ולהעניק להם את המענה האיכותי והיעיל ביותר לצורכיהם הפיזיים והרגשיים כאחד".
התרעות פיקוד העורף