שנה בדיוק לאחר הרצח המזעזע של הנער מוחמד אבו ח'דיר, והעימותים הקשים שפרצו בירושלים בחודשים שלאחר מכן, טוענת עמותת עיר עמים כי "האלימות הייתה משני הצדדים, אך מול אכיפה מוגברת ואף בלתי מידתית לעתים של הרשויות מול אלימות הפלסטינים, נעדרה כמעט לחלוטין אכיפת הרשויות מול אלימות ישראלים כלפי פלסטינים בירושלים”.
העמותה מפרסמת היום (חמישי) דוח מקיף הסוקר את מקרי האלימות והגזענות בירושלים כלפי פלסטינים ויהודים ומנתח את תגובת המשטרה והעירייה כלפיהן.
על פי הדוח, במהלך החצי השני של 2014 התרחשו בירושלים כ-225 ארועי אלימות מסוגים שונים, מתוכם 91 ארועי אלימות של ישראלים בפלסטינים, 68 ארועי אלימות של פלסטינים נגד ישראלים ו-61 ארועי אלימות של עימותים בין הפלסטינים לבין כוחות הביטחון. מתוך ארועים אלו תועדו 105 תקיפות – 57 מקרים בהם פלסטינים תקפו ישראלים, 43 מקרים בהם ישראלים תקפו פלסטינים ו-5 מקרים בהם זהות התוקפים לא ברורה.
על פי תיעוד הארועים עולה כי הזירה של האלימות הלאומנית היהודית הייתה זירה רלוונטית, שמימדיה חייבו גם הם התייחסות ממוקדת ומוגברת של הרשויות, אך אלו נאלמו כמעט דום בהקשר זה.
לטענת עיר עמים, אל מול התגובה הרפה והלא מספקת לאלימות נגד פלסטינים, ננקטו פעולות אכיפה וענישה משמעותיות של כוחות הביטחון נגד הפלסטינים באמצעים של ענישה קולקטיבית ונעשה שימוש רחב ולעתים שרירותי באמצעים לפיזור הפגנות כגון: כדורי ספוג, רימוני גז, השפרצת נוזל "בואש" לתוך בתים, בתי ספר, ואף לעבר מטעי זיתים. עוד פעלה המשטרה בהצבת חסימות ומחסומים בשכונות, בין היתר תוך סגירת הכניסות העיקריות לעיסאוויה.
עוד נטען בדו"ח כי ראש העיריה ניר ברקת הפעיל מדיניות אכיפה וענישה קשה נגד תושבי מזרח העיר, פעולות אלה כללו: מתן דוחות חניה במקומות שבהם לא ניתנו דוחות עד היום, המשך הריסות הבתים, סגירת עסקים ללא רישיון ואף החרמת בעלי חיים. אכיפה מוגברת, על פי הבחנה לאומית, גם אם היא לגיטימית כשהיא נעשית בשגרה, אינה תקינה בהיותה "אכיפה סלקטיבית" שפוגעת בערך השוויון.
ניתוח ומעקב אחר התבטאויות ראש העיר ניר ברקת לאירועי האלימות מעלה, לטענת עיר עמים, כי הוא שם את מלוא כובד משקלו בגישה ביטחונית וממשטרת ביחס לתושביה הפלסטינים של ירושלים.
"בניגוד למצופה מראש עירייה, הוא לא הביע דאגה מספקת ל-300,000 תושבי עירו הפלסטינים, שהיו אף נתונים בתקופה זו להתקפות חוזרות של אלימות לאומנית נגדם בשטח העיר, והוביל את התפישה הבטחונית הרואה בהם איום ולא תושבי שווי זכויות”, טוענת העמותה.עוד נאמר בדו”ח כי אמירותיו הכלליות של ברקת בגנות האלימות היהודית היו מעטות ואף אז רפות, ובשום שלב הוא לא יצא בנחרצות נגד אלימות לאומנית יהודית, אלא הסתפק לכל היותר בגינוי הדדי לא מתחייב.
התרעות פיקוד העורף