איש אינו מכחיש שירושלים זקוקה למטמנה כזאת. הוויכוח הוא על המיקום, שהוא בעל השלכות על מחירי הנדל"ן בעיר. כי ככל שהמרחק שמשאיות העפר צריכות לגמוא גדל, כן עלויות השינוע של הקבלנים והיזמים צומחות, מה שעשוי להתגלגל למחירי הדירות.
ח"כ עזריה מוסיפה: "הם מביאים עובדות מוגמרות והתושבים צריכים לרדוף אחריהם. בלי אמון אין פריחה. זה מה שקורה בירושלים, כולם בטוחים שעובדים עליהם".
באולם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ישבו בשבוע שעבר זה לצד זה אנשי ימין ושמאל, יהודים וערבים. האווירה הייתה טעונה. "עיסאוויה מוקפת במיזמים מסוג זה ואחר מכל הכיוונים וממש חנוקה", קראה האדריכלית אפרת כהן, שמייצגת את תושבי הכפר מטעם עמותת "במקום". סגן ממונה מחוז ירושלים מטעם משרד הפנים, חן פרנקל, השיב: "הטענות שלא נבחנו חלופות וכאילו זרקנו איזו נקודה על המפה והחלטנו דווקא במקום הכי בעייתי לקדם את התוכנית אינן נכונות". אך אריה לוי, שייצג בדיון את שכונת הגבעה הצרפתית, השיב בעקיצה: "מה יותר חשוב, הבריאות או הקילומטראז'?".
בינתיים בכנסת יש מי שמעדיף להתבונן בחצי הכוס המלאה. "ראוי שהעירייה תביא עוד פרויקטים שנויים במחלוקת", אמר בקריצה ח"כ בני בגין (הליכוד), "כדי שנוכל לראות עוד שיתוף פעולה מבורך כזה".
התרעות פיקוד העורף