למה ילדי המרכז והפריפריה לא שרים את אותם שירים

כולם ראו בילד יצור חושב והבינו שלצד ההנאה שלו יש דברים נוספים שהוא מקבל מהשירה. בהרצאה שנשאה לאה גולדברג בשנת 1956, היא עסקה בהנמכת השפה: "מישהו כתב כאן באירוניה כי לדעתו יש לפתוח קורס לפישוט הלשון לכמה סופרי ילדים. כאן, לדעתי, יש שגיאה יסודית אחת בהערכה. השאלה אינה במליצה, כי אם המליצה יפה – הילד יאהב אותה... אם הלשון היא קצת מעל ללשון היומיומית, אין זה חטא – זה יפה מאוד".

האם הילדים של היום גדלים על אותו רפרטואר שירים כמו בעבר? האם יש רפרטואר אחיד בצפון ובמרכז או שכל גננת מלמדת לפי רצונה? במחקר שערכה ד"ר אורה גייגר, ראשת חוג "תנועה וצליל" וחטיבת האמנויות במכללה האקדמית לחינוך "אוהלו" בקצרין, היא בחנה את שירי הזמר בגני טרום־חובה וחובה יהודיים, בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי בגליל וברמת הגולן, והשוותה בינם לבין גנים בגוש דן.

במחקר, שאת תוצאותיו הציגה בכנס מדעי רב־תחומי שנערך בגולן ביוזמת "אוהלו" ובשיתוף מכון שמיר לחקר הגולן ומו"פ צפון, מצאה כי יש הבדלים ניכרים. תפיסת העולם של ילדי הצפון, המתגבשת כבר בגני הילדים, מעוצבת באופן שונה מתפיסת העולם של ילדים במרכז. "ממצאי המחקר יכולים לכוון לכך שהזיכרון הקולקטיבי והמורשת התרבותית של האוכלוסיות בשני חבלי ארץ אלה שונים באופן מובהק", אומרת גייגר. "מבחינה כרונולוגית, באזור הצפון שירים ותיקים בני למעלה מ־40 שנה שכיחים יותר מאשר באזור המרכז, ושירים מהעשור האחרון זכו לאזכור נמוך בהרבה בקרב גננות אזור צפון הארץ".

מרבית השירים שהגננות בצפון נוהגות לשיר עם הילדים בגן במסגרת פעילות היום מציעים תוכן לימודי וכללי, עיסוק בטבע ובעונות השנה ובמהלך היום. שירי תנועה והתעמלות, לעומת זאת, פופולריים יותר בגנים באזור המרכז מאשר בצפון. השתלמויות משרד החינוך צוינו בפי גננות צפון הארץ כאחד המקורות המרכזיים והחשובים לשירים חדשים לגן; ואילו עבור גננות מרכז הארץ, שיתוף גננות עמיתות הוא מקור מרכזי וחשוב ללמידת שירים חדשים.
ומה מקומו של משרד החינוך? מכלל אוכלוסיית המחקר, כ־78% מהגננות דיווחו כי הן מודעות להמלצות משרד החינוך בנוגע לרפרטואר השירים המומלץ לגן הילדים. הן מכירות את חוברות "זמר לך לגיל הרך", אך ציינו כי הן מרגישות מחויבות נמוכה עד בינונית לפעול על פי המלצות אלה. מידת המחויבות הנמוכה ביותר צוינה בקרב הגננות הצעירות.

"באופן ברור, גננות הפריפריה הצפונית חשות מחויבות גדולה יותר להמלצות משרד החינוך בנוגע לשירה בגני הילדים", אומרת גייגר. "נמצאו גם הבדלים מובהקים בהערכת הגננות את מידת הפיקוח של משרד החינוך בנושא והשפעתו על בחירותיהן של הגננות. בכל הפרמטרים הללו גננות הצפון העניקו באופן מובהק דירוגים גבוהים יותר".

בין ציונות למסחריות

על פי נתוני הלמ"ס, כ־33% מאוכלוסיית ישראל, כלומר 2.740 מיליון, הם ילדים עד גיל 17. כ-41% מהאוכלוסייה הערבית הם ילדים, לעומת כ־31% מהאוכלוסייה היהודית ו־23% מאוכלוסיית המיעוטים האחרים. רוב הילדים חיים במרכז הארץ: 639 אלף ילדים מתגוררים במחוז המרכז ו-351 אלף במחוז תל אביב. באזור הצפון (מחוז הצפון ומחוז חיפה) מתגוררים 736 אלף ילדים. בשנת הלימודים החולפת למדו 510,447 ילדים בגילים 6-2 בגנים עירוניים וציבוריים, 21% מהם ערבים. 

בגילים 5-4 מספר הילדים שלומדים בגנים עירוניים וציבוריים היה 302,842. בגנים הציבוריים שבפיקוח משרד החינוך למדו 456,681 ילדים בגילים 6-2, שהם 89.5% מכלל הילדים הלומדים בגנים ציבוריים. השאר לומדים במוסדות ציבוריים בפיקוח משרד הכלכלה ומשרד הרווחה.

בעבר נערכו כמה מחקרים בארץ בנושא המוזיקה. במחקר מקיף שבחן את מקומה ותפקידה של הגננת בחיי המוזיקה בגן הילדים, נמצא שלגני הילדים בארץ אין רפרטואר שירים משותף, וכל גננת מלמדת שירים לפי בחירתה. כמו כן, אין קריטריונים גלויים וברורים לבחירת הרפרטואר.

מחקר נוסף בדק את התפתחות שירי הזמר בגני הילדים בארץ בין השנים 2010-1930, וממצאיו ברורים: אם בעבר שרו שירי ילדים ורפרטואר ערכי וציוני, שכתבו משוררים ומלחינים, כיום מניעי היצירה בעיקרם כלכליים. מחקר שהתפרסם ב־2012 בחן מה השתמר ומה התחדש ברפרטואר שירי חנוכה, כפי שמשתקף ממסיבות חנוכה בגני הילדים. במחקר נמצא שקיימת בארץ תעשייה ממוסחרת של שירי חג, שמייצרת אינסוף חומרים מוזיקליים חדשים ולהיטים רגעיים שנעלמים בשנה העוקבת. המחקר הזה מאשש את ממצאי המחקר הקודם המעידים על "רעב מתמיד לחידוש" בשירי החגים בגני הילדים ומחדד את שאלת האיזון בין ה"שימור" וה"חידוש" ברפרטואר שירי החגים בגני הילדים בימינו.

אולם בניגוד לעולה ממחקרים קודמים, במחקרה של גייגר לא נמצאו פערים ניכרים בין שירי חג החנוכה באזורים הגיאוגרפיים השונים בארץ. "עם כל העניין שמגלות הגננות ברפרטואר עכשווי לגן הילדים, נמצא שעדיין שמור מקום בולט לשירים הוותיקים מהקלאסיקה של התרבות בחג בגני הילדים", אומרת גייגר ומונה ברשימה את "סביבון סוב סוב סוב", "באנו חושך לגרש", "חנוכייה לי יש", "נר לי דקיק", "כד קטן", "ימי החנוכה", "חנוכה חג יפה כל כך" ו"הסביבון שלי".

את הפער בין ממצאי המחקר לממצאי מחקרים קודמים מסבירה גייגר בשתי דרכים: הראשונה היא שלהחלטה אם לקיים את מסיבת החנוכה בהשתתפות הורים או בלעדיהם יש השלכות על הבחירה של הגננות ברפרטואר השירים. השנייה היא שאומנם הגננות הצעירות נוהגות לשלב פחות שירים ותיקים במסיבת חנוכה, לעומת הגננות המבוגרות יותר, אבל לא באופן דרמטי.

עם הזמר

אז מה שרים ילדי הצפון? "לשירים מהקלאסיקה של התרבות יש מקום חשוב בגני הילדים בארץ בימינו. הדבר נכון הן לשירה ביום־יום והן בחג. מרבית השירים המושרים בגני הילדים בצפון הם בקטגוריות תוכן לימודי וכללי, טבע ועונות השנה ומהלך היום", אומרת גייגר.

האם יש שירים שהפכו קלאסיקה בשני האזורים?
"לדעת מרבית משתתפות המחקר, קיימת חשיבות גבוהה לשימור הליבה של השירים הקלאסיים הקאנוניים בגן הילדים. עם זאת, יותר ממחצית משתתפות המחקר ציינו כי חשוב בעיניהן במידה רבה להכניס גם שירים חדשים לרשימת השירים המושרים בגן. חלק הארי של הגננות משתתפות המחקר (91%) שלמות במידה גבוהה עד גבוהה מאוד עם רפרטואר השירים בגן שלהן".

בשיחות עם הגננות אמרה אחת מהן: "יש השפעה ניכרת אם עושים מסיבה עם הורים או לא. אם זה ללא ההורים אז לא משתגעים עם כל השירים החדשים. כשצריך לעשות שואו אז עושים שואו, וכשאתה לא צריך, אתה יכול להיות הרבה יותר נאמן לעצמך".

אחרת אמרה: "אם יש לי תקציב, אני מעדיפה להוציא אותו על דברים רציניים, רלוונטיים וחשובים, לא על אולטרה סגול ועל אביזרים. האוכלוסייה שלנו לא מחפשת שואו... אישית אני לא מתחברת לכל זה... אני בת 56, גם אני עשיתי בעבר אולטרה סגול, שלא תחשבי, חטאתי בזה".

גננת אחרת הוסיפה: "אני רוצה להגיע למסיבה של הילדים והנכדים שלי ולהכיר את השירים. לא כאילו אני במועדון לילה". ויש גם מי שנצמדות לערכים הישנים והמוכרים. "אנחנו משתדלים להקנות כמה שיותר ערכים", אמרה גננת נוספת. "השירים נועדו גם להקניית ערכים. אין סיבה שהילדים של היום לא יחוו ויכירו קלאסיקות".

ואלו כמה מהשירים שזכו למספר הגדול ביותר של האזכורים מפי גננות בשני האזורים הגיאוגרפיים: "12 הירחים" של נעמי שמר, "שני אורחים" מאת שמואל בס ומרק לברי, "קיפוד על הזקן" מאת דתיה בן דור ו"מי שטוב לו ושמח" מאת דתיה בן דור.



למה בכלל צריך לשיר? "שירה היא חלק אינטגרלי מהעשייה היומיומית בגן הילדים והיא הפעילות המוזיקלית השכיחה ביותר שניתן למצוא בו", מסבירה גייגר. "השירה בגן הילדים מתבצעת לשם מטרות אמנותיות אסתטיות, לשם הנחלת מסורת וערכים ויצירת חיבור בין־דורי, ככלי להוראה ולהעברת מידע וידע, כאמצעי לניווט כיתה ולצורכי העשרה. ההנאה של הילדים היא גורם שצוין בשיעור גבוה יותר מפי גננות מרכז הארץ כאחד החשובים ביותר לעומת גננות הפריפריה הצפונית.

"נוסף על כך, אנחנו יודעים ששירים של עם משקפים את הערכים והאידיאלים שלו, ושינויים המתרחשים בחברה לאורך השנים משתקפים גם בשירי הזמר שלה", מסכמת גייגר. "לשירה בחברה הישראלית יש מקום מרכזי, ויש שמכנים את עם ישראל 'עם הזמר' על משקל הכינוי 'עם הספר'".

שירים נפוצים בצפון*

הטיול הקטן/נעמי שמר
"לטיול יצאנו
כלנית מצאנו
על גבעת הדשא במערב
אל ההר עלינו
את הים ראינו
ומשם ירדנו בדהרה.

"צב זקן פגשנו בדרך
בית ענקי החזיק על גב
בתהלוכה נהדרת
אלף נמלים נשאו חגב…"

בוקר אור/מילים: יהושע מרגולין, לחן: דניאל סמבורסקי
"עוּרוּ, קוּמוּ
צִפֳּרֵי שִׁיר!

"עוּפוּ, טוּסוּ
אֶל הַנִּיר!

"זֵרְעוֹנִים, תּוֹלָעִים
אֹכֶל טוֹב גַּם טָעִים
שָׁם לָרֹב, שָׁם לָרֹב.
בֹּקֶר טוֹב, בֹּקֶר טוֹב,
בֹּקֶר טוֹב!"


שירים נפוצים במרכז*


בוקר טוב/ליאורה שלזינגר

"בוקר אור, בוקר טוב
מי ישן עדיין
בוקר אור, בוקר טוב
מי פוקח עין..."


התוף הגדול/נגה גבע

"בואו נתופף, על התוף הגדול
בואו נתופף, כל אחד יכול
נתופף בשקט, נתופף חלש
נתופף בקול, נתופף חזק..."

*מתוך המחקר של ד"ר אורה נייגר