קצב החדשות בישראל כמעט שהשכיח את מקרי הרצח האחרונים של ילדים שזעזעו את המדינה, בראש ובראשונה הרצח במושבה מגדל שבצפון לפני כחודש ומותן של ארבע האחיות באסון בירושלים לפני כחודשיים. במכון חרוב ובמועצה לשלום הילד לא שכחו, ושני הגופים חברו כדי להשיק הבוקר קמפיין מניעה שאנו מפרסמים לראשונה. "מיזם מהל"ב" (מניעת התעללות בילדים) יתחיל השבוע במסע הסברה שני.

הקמפיין, שעלה הבוקר ברשתות החברתיות, מתאר משחק ילדים תמים, שבסופו מופיעה יד של ילד שעליה חבורה כחולה בולטת וכיתוב שממחיש את הסטטיסטיקה הקשה: "אחד מכל חמישה ילדים בישראל עובר התעללות בידי מבוגר".

ואכן, מנתונים שפרסמה המועצה לשלום הילד עולה כי נכון לשנת 2016 קרוב לחצי מיליון ילדים מוכרים לשירותי הרווחה, מתוכם כ־367 אלף מוגדרים ילדים בסיכון. עוד עולה מהנתונים כי כ־44 אלף דיווחים על קטינים הופנו לטיפולם של עובדים סוציאליים לחוק הנוער וכי כ־18 אלף תיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות נגד קטינים במשפחה ומחוצה לה.



פרופ' אשר בן אריה, מנכ"ל מכון חרוב, מציין: "נדמה שבשנים האחרונות גוברת המודעות להיקף התופעה, ואנו רואים לכך עדות בכמות התלונות ההולכת וגדלה. על כן יש לפעול לשינוי סדר העדיפויות החברתי והממשלתי במטרה להבטיח משאבים שיאפשרו מימוש חזון המיזם לטווח הארוך".


עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, מוסיפה: "הדרך הטובה והיעילה ביותר לטפל בהתעללות היא במניעה או לפחות באיתור מוקדם. אנחנו מאמינים ש'מיזם מהל"ב' יסייע בהעלאת המודעות ובכך יסלול דרך יעילה ובטוחה למניעה ולאיתור מוקדם של ילדים בסיכון".

זירת השריפה בירושלים. צילום: אריק אבולוף, כבאות והצלה ירושלים

מדריך מהיר להורים

במכון חרוב ובמועצה לשלום הילד מבקשים להדגיש: "פגיעה מינית עלולה לקרות לכל ילד וילדה, בכל הגילים, בכל מקום. ילדים, לרוב, לא ימהרו לספר על פגיעה מינית בהם. "פגיעה מסוג זה היא לא רק אונס אלא כל הקשר מיני שאליו נחשף הילד. פגיעה מינית בילד יכולה להיעשות בידי אדם זר לחלוטין, אך לרוב היא נעשית בידי מישהו המוכר לילד".

התסמינים
לרוב, כשילד נפגע, תופיע סדרה של סימפטומים. חשוב לבחון אותם בהתייחס לגיל הילד, אופיו ודפוסי התנהגותו בעבר. שימו לב לשינויים בהרגלי השינה, להפרעות בהרגלי האכילה, להתעוררות של בעיות בלימודים, לשינויים בקשרים עם אנשים, לשינויי התנהגות דוגמת עצבנות, אדישות, הסתגרות, להתנהגות מינית או לידע מיני שאינם תואמים את הגיל וכן לשינויים במצב ההיגייני־בריאותי.

מה עושים?
"אל תחקרו את ילדכם. השאירו זאת לאנשי המקצוע. הרגיעו את הילד והקשיבו לו בסבלנות, באריכות ובשקט, תוך מתן תחושת אמון ותמיכה וללא האשמה.
"כל ילד שנפגע מעבירת מין זכאי לקבל מימון לטיפול פסיכולוגי־נפשי. והדבר החשוב ביותר - אי־הגשת תלונה במשטרה תמנע מהילד את הסיוע שהוא זקוק לו".
באתר מיזם מהל"ב אפשר למצוא פרטים נוספים:
www.me-halev.org.il