ברשות העתיקות ציינו שבין הממצאים הבולטים בחפירה נמצאים עשרות קנקנים ששימשו לאגירת תבואה ונוזלים, שעל חלקם הופיעו טביעות חותם. בין היתר, התגלתה טביעת 'רוזֵטָה' - דגם של ורד בעל שישה עלים.
מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אורטל כלף וד"ר ג'ו עוזיאל, אמרו בעקבות הממצאים שנחשפו: "טביעות אלה אופייניות לסוף ימי בית המקדש הראשון והן שימשו את המערכת המנהלית שהתפתחה בשלהי ממלכת יהודה. סימון החפץ אפשר שליטה ובקרה על איסוף היבולים, ועל שיווקם ואחסנתם. טביעות ה'רוזֵטָה', החליפו למעשה, את הטביעות 'למלך', אשר שימשו את המערכת המנהלית הקודמת".
עושרה של בירת ממלכת יהודה בא לידי ביטוי גם בחפצי הנוי המתגלים בחפירות. ממצא מיוחד ונדיר שנמצא, הוא פסלון (צלמית) זעיר משנהב, בדמות אישה. הדמות עירומה, ולה תספורת או פאה בסגנון מצרי. איכות הגילוף של הפסלון גבוהה, והיא מעידה על הרמה האומנותית הגבוהה של החפץ והמיומנות המצוינת של האומנים בתקופה זו.
"ממצאי החפירה מראים באופן חד משמעי כי העיר ירושלים התפשטה אל מחוץ לחומה לפני חורבנה. שורת מבנים שנחפרים כעת, מופיעה מעבר לקו החומה שהיוותה את הגבול המזרחי של העיר בתקופה זו", הם ציינו עוד כי "לאורך תקופת הברזל, עוברת ירושלים תהליך של גידול תמידי, אשר באה לידי ביטוי בבניית חומות, ובהתפשטות אל מחוץ לחומות. חפירות שנעשו בעבר באזור הרובע היהודי הראו איך גידול היישוב בסוף המאה ה-8 לפני הספירה גרמו לסיפוח האזור המערבי של ירושלים אל תוך היישוב. בחפירה הנוכחית, אפשר להציע כי לאחר ההתרחבות העיר מערבה, גם ממזרח נבנו מבנים מחוץ לקו החומה".
התרעות פיקוד העורף