אז מה מושך יותר ויותר צעירים ללימודי תעודת הנדסאי ולא בהכרח ללימודים לתואר אקדמי בתחומי ההנדסה והתכנות? מהפכת הבינה המלאכותית נוכחת מאד גם כאן אבל לא רק היא. מחקר שערך משרד העבודה וממצאים מתוכו מתפרסמים כאן לראושנה מעלה כי התשואה בשכר ההנדסאים עולה בעקביות כבר בשנים הראשונות אחרי קליטתם בשוק התעסוקה לכדי 24% עלייה בשכרם בתוך חמש שנים בהשוואה לבוגרי 12 שנות לימוד ללא תעודה. גם לאחר 11 שנים נותרת התשואה בשכר חיובית והיא עומדת על כ-16%.
השפעות הבינה המלאכותית ניכרות גם בלימודים הטכנולוגיים, עם עליה במשרות הפנויות להנדסאים מחד לצד ירידה בביקושים למקצועות התוכנה הניכרת גם בהרשמת הסטודנטים למקצועות אלו. במהלך השנה צפויות להפתח מגמות עדכניות וחדשות במכללות מה"ט המותאמות לדרישות השוק, ובהן הנדסאי סייבר, בטיחות, מיישם AI והתמחויות חדשות למגמת הנדסאי בהנדסה אזרחית, הנדסת מכונות, תעשיה וניהול ועוד. הלימודים במסלולי מה"ט הינם לימודים בני כשנתיים, השמים דגש על הצד היישומי ועל שילוב מירבי בתעסוקה, דבר הבא לידי ביטוי הן בעליה בשיעורי הפרקטיקום (ההתנסות המעשית) המבוצע כבר במהלך הלימודים, וכן בשיעורי השמה ושכר גבוהים כאמור.
התשואה בשכר אינה זהה עבור גברים ונשים, ותלויה בקבוצת האוכלוסייה אליה הם משתייכים. כך למשל, בקרב נשים חרדיות נמצאה תשואה גבוהה במיוחד במגמת הנדסת תוכנה, ואילו בקרב גברים חרדים בלטו גם הנדסה אזרחית, הנדסת חשמל והנדסת מכונות. בקרב נשים ערביות בלטה מגמת המכשור הרפואי, ובקרב גברים ערבים בלטו הנדסת אלקטרוניקה והנדסת מכונות.
אורן תירוש, חוקר מומחה לשוק העבודה במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, מוסיף: "המחקר מראה כי להשכלה הטכנולוגית יש תרומה משמעותית להשתכרות של הבוגרים, אך גם שקיימים הבדלים ניכרים בין מגמות הלימוד והאוכלוסיות השונות. מדידה שיטתית של התשואה על בסיס נתונים מנהליים מאפשרת לבסס החלטות מדיניות על נתונים אמפיריים וברמת פירוט גבוהה".
התרעות פיקוד העורף