"אני רוצה לעודד אותך ולהסביר כי דווקא בשל מרכזיותך בחייו, הפעוט בוחר לבטא מולך את קשיי הוויסות הרגשי והפסיכולוגי שלו. הוא אינו דוחה אותך אישית, אלא פשוט מתגעגע להוריו. ההתנהלות הנכונה מבחינתך היא מתן תוקף מלא לרגשותיו באמירה כגון 'אתה רוצה שאמא ואבא יבואו לקחת אותך, נכון, אבל היום זו סבתא, כי סבתא כל כך אוהבת אותך'. כשילד מרגיש שרואים ומבינים אותו, תחושת הביטחון שלו מתחזקת והוא מבין שקולטים אותו באמת".
"אני ממליצה לכנס את הבנות ולהציג בפניהן את המציאות המשפחתית בשקיפות מלאה: אתם משפחה של שש נפשות, רוב ניהול הבית נופל עלייך ואת זקוקה לעזרתן. יש להציג רשימה ברורה של מטלות ולתת להן להתארגן ולחלק ביניהן את האחריות. במקרה של סירוב או התחצפות, אין לאיים, וכשהילדות יבקשו ממך טרמפ, עזרה או טובה בהמשך היום, יש להשיב ברוגע שביקשת עזרה ולא קיבלת, שאת עייפה ושלא מתחשק לך להיות נחמדה כרגע. כך הן יִלְמְדוּ על הדדיות במערכת יחסים משפחתית".
"הילדה חווה שני שינויים דרמטיים במקביל: לידת אחות קטנה וכניסה למסגרת חדשה. המעברים מעוררים קנאה עמוקה וצורך מוגבר בביטחון. בבקרים אני ממליצה לקנות שקט בכך שתטפלי בה ברוגע בזמן שבעלך מסייע בטיפול בתינוקת, ובערב, כשהאב מקלח אותה, עליו להציב בשקט גבול ברור ולומר לה שהוא יודע שהיא רצתה את אמא, אבל אמא עייפה, או מכינה ארוחה, והערב אבא מקלח. מול צעקות או סירוב לשתף פעולה אין להתרגש, אלא להבהיר שצעקות אינן משיגות דבר, להמשיך בשגרת הבית ולהימנע מהיענות לבקשותיה בהמשך אם אינה משתפת פעולה".
התרעות פיקוד העורף