במהלך כנס החינוך הבינלאומי הראשון בירושלים Edunation , שמתקיים השבוע ביוזמת עיריית ירושלים בבנייני האומה, אליו הגיעו אלפי אנשי חינוך, שרי חינוך, מקבלי החלטות, חוקרים, יזמים ומובילי דעה מישראל ומעשרות מדינות ברחבי העולם, הוצג מחקר מקיף וחדש על ידי מכון הסקרים קנטאר.
המחקר חושף תמונת מצב מעניינת ומצביע על פערים משמעותיים בין תפיסותיהם של צוותי ההוראה לבין האופן שבו התלמידים (כיתות ח' עד י"ב) והוריהם חווים את מערכת החינוך. לצד השינויים הדרמטיים שמביאה הבינה המלאכותית, התלמידים מבקשים מבית הספר הרבה יותר: כלים לחיים, חוסן נפשי, התמודדות עם אתגרי העולם הדיגיטלי והכנה למציאות הכלכלית והביטחונית. ובתוך התמונה המורכבת, גם הפתעה: יותר ממחצית מבני הנוער סבורים שהפערים בין המרכז לפריפריה בחינוך שוליים או אינם קיימים. הממצאים מעלים שאלות חשובות על תפקידו המשתנה של בית הספר ועל האופן שבו יש להתאים את החינוך למציאות החדשה.
אחד הממצאים הבולטים במחקר נוגע למידת המוכנות של התלמידים לעולם העבודה ולחיים הבוגרים. כ־43% מצוותי ההוראה בטוחים כי הם מכינים את התלמידים לעולם העבודה ולמציאות העתידית. מנגד, 87% מבני הנוער ו־76% מההורים סבורים שמערכת החינוך אינה מכינה את התלמידים לעתיד כלל, או מכינה אותם במידה מועטה בלבד.
ומהם הכלים שהתלמידים מבקשים לקבל? בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה בני הנוער מכוונים בעיקר לעולמות ההייטק והטכנולוגיה, המחקר מצביע על צורך מעשי ובסיסי הרבה יותר: 75% מבני הנוער ו־86% מההורים סבורים שיש לשלב לימודי כלכלה והתנהלות פיננסית בתוכנית הלימודים. על רקע יוקר המחיה והאתגרים הכלכליים, התלמידים מבקשים לרכוש מיומנויות שיסייעו להם בחיים האמיתיים: הבנת תלוש שכר, היכרות עם ריבית וניהול תקציב אישי.
לצד זאת השנים האחרונות הציבו את בני הנוער בישראל בפני מציאות ביטחונית מורכבת, והדבר בא לידי ביטוי גם בציפיות שלהם ממערכת החינוך להכנתם לעתיד. נתון מפתיע מצביע על כך ש 43% מבני הנוער סבורים שיש להוסיף לימודי ביטחון, סייבר ומודיעין לתוכנית הלימודים. הממצא משקף את הצורך שלהם להבין טוב יותר את המציאות שבה הם חיים, ולרכוש ידע וכלים להתמודדות עם מצבי חירום ואתגרים ביטחוניים. בנוגע ללימודי הטכנולוגיה, כ – 60% מההורים סבורים כי יש להוסיף לימודי טכנולוגיה לעומת רק כ – 50% מהתלמידים וכ – 40% מהמורים.
גם ההתמודדות עם העולם הדיגיטלי מציבה אתגר משמעותי: מעל 80% מבני הנוער וההורים סבורים שצוותי ההוראה אינם מתמודדים במידה מספקת עם השפעות הרשתות החברתיות, ובהן שיימינג והפצת פייק ניוז, לעומת רק כ – 60% מצוותי ההוראה שחושבים כך. המסר העולה מהמחקר ברור: לצד הידע והמיומנויות האקדמיות, התלמידים זקוקים לכלים להתמודדות עם המציאות הדיגיטלית ולמבוגרים שיוכלו להעניק להם הכוונה, תמיכה וחוסן.
אחת השאלות המרכזיות במחקר נוגעת לשילוב הבינה המלאכותית (AI) בתהליכי הלמידה ולהשפעתה על תפקיד המורה. קרוב ל־80% מהתלמידים ו-70% מההורים מעריכים כי הבינה המלאכותית תחליף חלק משמעותי ממשימות ההוראה. גם בקרב צוותי ההוראה קיימת הכרה בשינוי הצפוי, אבל רק 56% מהם מעריכים כי הבינה המלאכותית תחליף בעתיד חלק ניכר ממשימות ההוראה שלהם.
הנתונים מצביעים על שינוי עמוק בתפיסת תפקידו של המורה. בעידן שבו הידע נגיש יותר מאי פעם, עולה הצורך להרחיב את תפקידו של איש החינוך מעבר להעברת חומר הלימוד, ולחזק את מקומו כמלווה, כמנטור וכדמות משמעותית בהתפתחותם האישית והרגשית של התלמידים.
לצד הממצאים המורכבים, המחקר מציג גם נקודת מבט אופטימית בנוגע לאחד האתגרים המוכרים של מערכת החינוך בישראל: הפער בין המרכז לפריפריה. יותר ממחצית מבני הנוער (57.2%) סבורים כי הפערים הם שוליים בלבד, או שאינם קיימים כלל. זאת לעומת כ – 60% מההורים וכ – 50% מהמורים הסבורים שקיימים פערים משמעותיים.
מדובר בממצא מעניין, שעשוי להעיד על האופן שבו הדור הצעיר תופס את המציאות החינוכית בעידן של נגישות רחבה למידע, לטכנולוגיה ולמקורות למידה מגוונים. בעוד שהשיח הציבורי ממשיך לעסוק בפערים גיאוגרפיים וחברתיים ובהזדמנויות חינוכיות, בני הנוער מציגים גם תמונה אחרת, שבה למקום המגורים יש משמעות פחותה מבעבר.
המחקר בחן גם את מערכות היחסים בין הגורמים השונים בקהילה החינוכית. למעלה מ־57% מבני הנוער סבורים כי היחס של תלמידים כלפי מורים כיום אינו מכבד, וכך חשבו גם ההורים והמורים. מנגד, בכל הנוגע ליחס ההורים לצוותי ההוראה, 51% מההורים ו־54% מצוותי ההוראה מעריכים כי היחס מכבד. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות שבחיזוק מערכת היחסים בין תלמידים, הורים וצוותי הוראה, ואת הצורך ביצירת שיח פתוח ומכבד בין כל השותפים לעשייה החינוכית.
במחקר נמצא גם, כי קיים פער בין הנחקרים בנוגע לשביעות רצונם ממערכת החינוך. מעל ל- 66% מהתלמידים אינם מרוצים מהמערכת לצד כ – 57% מההורים. אצל המורים נמצא נתון מעט שונה - רק 43% מצוותי ההוראה אינם מרוצים מהמערכת.
ממצאי המחקר הוצגו בפני באי כנס החינוך הבינלאומי הראשון בירושלים, שהעמיד את השאלות הללו במרכז השיח המקצועי והציבורי. הכנס הפגיש אלפי אנשי חינוך, מקבלי החלטות, יזמים ומובילי דעה מהארץ ומהעולם, במטרה לבחון כיצד ניתן להתאים את החינוך למציאות המשתנה: מעידן שבו בית הספר היה בעיקר מקור להעברת ידע, לעידן שבו הוא נדרש להעניק גם מיומנויות לחיים, חוסן אישי, חשיבה ביקורתית ויכולת להתמודד עם עולם טכנולוגי, חברתי וכלכלי המשתנה במהירות.
על בימת הכנס, הפתוח לציבור ללא עלות, הופיעו בין היתר נאס דיילי, מרצה מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת Harvard, נציג TikTok בישראל, בני נוער, פצועי צה"ל ועוד. בין הנושאים שנדונו: כיצד הבינה המלאכותית משנה את הכיתה, האם האלגוריתם מחנך את הילדים, משבר מעמד המורה, חינוך בחירום, זהות ופלורליזם.
מעיריית ירושלים נמסר: ״תוצאות המחקר מציבות בפנינו תמונת מצב חשובה ומורכבת, שמחייבת את כלל המערכת להקשיב, ללמוד ולפעול. הפערים בין אוכלוסיות המחקר לגבי הסוגיות השונות, מהווים הזדמנות לאתגר תפיסות קיימות ולבחון יחד כיצד ניתן להתאים את החינוך למציאות המשתנה ולצרכים של דור העתיד. דווקא משום כך, יש חשיבות רבה לקיומו של כנס בינלאומי בירושלים, המפגיש אנשי חינוך, חוקרים ומקבלי החלטות מהארץ ומהעולם. זוהי הזדמנות לייצר שיח משמעותי, להיחשף למודלים חדשים של חינוך ולגבש רעיונות ופתרונות שיסייעו לנו לקדם חינוך רלוונטי, מכיל ומעניק חוסן, שמעמיד את התלמידות והתלמידים במרכז״.
הסקר נערך על ידי מכון קנטאר. מספר המשיבים הכולל עמד על 607 אנשים, מתוכם 201 בני נוער בגילאי 14-17, 204 הורים לתלמידים הלומדים במערכת החינוך ו-202 מורים ומנהלי בי"ס מכל רחבי הארץ. טעות הדגימה היא 4.1%+.
התרעות פיקוד העורף