התברר כי בקרב נערים בני 14-15, שיעור השמנת היתר בחברה הערבית, עומד על 19.3% לעומת מגמה ארצית שמציגה 13.7%. פער כזה נמצא גם בקרב נערות במגזר, שיעור ההשמנה בקרבן עומד על 13.1%, לעומת 11.5% במדדים הארציים. פערים התגלו גם אצל ילדים בגילים צעירים יותר. מתברר ששיעור השמנת יתר בקרב ילדים ערבים גבוהה אצל שני המינים.
היא משלבת תכנים מותאמים לילדים ומנגישה להם באמצעות סיפורים, משחקים, יצירה, ניסוי וחקר, נושאים כמו אכילת ממתקים והקשבה לתחושות השובע. שמה של התכנית הוא "מילון התיאבון" ובתקופה זו היא מתנהלת ב-15 גני ילדים בישוב לקיה שבנגב. זאת כדי להקנות להם כבר מגיל צעיר, באמצעות פעילות חווייתית וביחד עם גורמי החינוך והמשפחות, הרגלי אכילה בריאים.
התוכנית משלבת מגוון של כלים, בהם חוברות פעילות ומגנטים של סולם רעב ושובע, שנועדו לתת לילדים הסברים בשפה פשוטה, איך לתאר את התחושות שלהם. בדרך זו אפשר לקיים עמם שיחה על אכילה כחלק משגרת הגן והבית ולעזור לילדים לזהות ולהביע מה הם מרגישים, רעב או שובע. התכנים תורגמו לשפה הערבית והותאמו לחברה המקומית. הגננות בלקיה קיבלו מערכי פעילות וכמובן הדרכה וליווי. הן מלוות בידי תזונאית שעובדת עם הצוותים הילדים וההורים לאורך כל השנה.
"כדי להפוך את הכלים האלה לחלק מהחיים" הוסיפה, "אנחנו עובדים עם הגננות וההורים יחד, בשפה ובדרכים שמתאימות למשפחות. זו עבודה מתמשכת, שמתחילה בהתנסויות קטנות ובשיח יום יומי סביב האוכל". אשכול נגב מערבי מקיים גם את הליווי והפיקוח על ביצוע שלבי התוכנית ועל פי הדיווחים המתקבלים, קיימות היענות גבוהה ושביעות רצון מהפעילות.
בהפעלתה ניתן לבסס שפה משותפת לילדים ולמבוגרים שסביבם בכל הנוגע לאוכל, רעב ושובע. שותפים להפעלתה משרד החינוך, משרד הבריאות והג'וינט. היקף התקציב לישום והפעלת "מילון התיאבון" עומד על כ-28 אלף שקלים, שמגיעים ממשרד הבריאות כחלק מהתמיכה מסל גוף ונפש של המשרד ושל הג'וינט. כסף זה נועד גם לממן את הליווי הצמוד של הדיאטנית בקרב הצוותים החינוכיים, הילדים וההורים.