עם זאת, גם לאחר השיפור במעמדן הכלכלי היחסי של המשפחות, הישגי הילדים במתמטיקה, באנגלית ובעברית נותרו נמוכים יותר מאלה של ילדים שמשפחותיהם היו מעל ההכנסה החציונית לאורך כל הילדות.
במדעים, לעומת זאת, הישגי הילדים שמשפחותיהם עברו אל מעל לחציון לא היו שונים במובהק מאלה של ילדים שמשפחותיהם היו מעל החציון לאורך כל הילדות. הקשר בין הכנסת המשפחה באלף הימים הראשונים לחיים לבין ההישגים הלימודיים היה בולט במיוחד במקצועות עברית ואנגלית. ייתכן שהדבר מעיד על חשיבותם של התנאים הכלכליים בשנות החיים הראשונות להתפתחות כישורי השפה של ילדים.
דנה שי, חוקרת מרכז טאוב, מדגישה: "אלף הימים הראשונים לחיים הם תקופה קריטית להתפתחות הילד. אצל משפחות רבות זו גם התקופה שבה הן מקימות בית ונמצאות בעומס כלכלי כבד. לכן מדיניות שתתמוך במשפחות כבר בשנים הראשונות לחיי הילד עשויה לתרום רבות להישגיו בבית הספר".
הציונים הממוצעים הגבוהים ביותר במתמטיקה, במדעים, באנגלית ובעברית היו של ילדים שגדלו במשפחות שהכנסתן הייתה מעל החציונית לאורך כל הילדות. לעומת זאת, הציונים הממוצעים הנמוכים ביותר במקצועות אלו היו של ילדים שגדלו במשפחות שהכנסתן הייתה מתחת לחציון בכל שלוש התקופות.
"מכלול הממצאים מדגיש את חשיבותה של הכנסת המשפחה בשנות החיים הראשונות. עם זאת, המצב הכלכלי בתחילת החיים אינו קובע בהכרח את ההישגים הלימודיים בהמשך.
"מכאן עולה חשיבותה של תמיכה במשפחות כבר בתחילת החיים, לצד האפשרות לסייע להן לשפר ולייצב את מצבן הכלכלי גם בהמשך," אומרים החוקרים. "תמיכה זו עשויה לתרום לצמצום הפערים בהישגים הלימודיים ולקידום שוויון הזדמנויות בין ילדים מרקעים חברתיים-כלכליים שונים".
המחקר מבוסס על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ילדים שנולדו בישראל בשנים 2000–2005. המחקר מצא כי בקרב כמעט ארבעה מכל חמישה ילדים, מיקומה היחסי של הכנסת המשפחה נותר יציב לאורך הילדות: 42% מהילדים גדלו במשפחות שהכנסתן הייתה מעל ההכנסה החציונית (שמחצית העובדים במשק מרווחים מעליה) בכל שלוש תקופות הגיל שנבחנו, ו-37% גדלו במשפחות שהכנסתן הייתה מתחת לחציון בכל התקופות. בקרב 21% הנותרים חל שינוי במיקומה היחסי של הכנסת המשפחה לאורך הילדות, בין שמדובר במעבר מהחציון התחתון של התפלגות ההכנסות לחציון העליון, במעבר בכיוון ההפוך או בתנודות בין שתי הקבוצות.