אל״מ (במיל') עמר בר־לב (61, מקום רביעי ברשימת המחנה הציוני), יכול בהחלט להיחשב כתשובה של מפלגת העבודה לנסיכי הליכוד: בנו של רא"ל חיים בר־לב, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, ממקימי שלום עכשיו ותנועת "אחרי" לטיפוח נוער מהפריפריה, יזם הייטק מצליח, מתחרה טריאתלון. הוא אפילו הדליק משואה ביום העצמאות ה־63 וכתב ספר על העימות בין ישראל לסוריה. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ואין ברזומה של בר־לב?
״הייתי במבצע אנטבה, הרגתי קרנף, ואני דומה לפול ניומן - זו ציונות!", אומר בן דמותו של בר־לב (אסי כהן) בקול מסוקס, בפרודיה שעשו ב״ארץ נהדרת" על תשדיר הבחירות של המחנה הציוני. בעוד השאלה אם הוא דומה לפול ניומן נשארת פתוחה, אין ספק שכותבי התוכנית קלטו את הפן המסוים הזה בדמותו של בר־לב; אבל זה לא עזר לו לתפוס את משבצת המיועד לשר הביטחון ברשימת המפלגה, שנתפסה בסופו דבר על ידי אלוף (במיל') עמוס ידלין. ״אני בהחלט חושב שידלין ראוי מאוד להיות שר הביטחון, יש לו את הניסיון ואת הרקע המתאים", אומר בר־לב, כקצין וג'נטלמן.
״כן. אומנם לא הייתי שותף בצוות שהכין את התוכנית, אבל העברתי לטרכטנברג עבודה שעשיתי לפני שנה עם מומחים בנושא הדיור, וראיתי שחלק חשוב מהנקודות שהיו בה הועלו. בנייר שגיבשנו ישנו עניין הפשרת הקרקעות ועוד שני חסמים קריטיים שחייבים לטפל בהם: הנושא הבירוקרטי, שבלעדיו שום הפשרת קרקעות לא תעזור, ומתן תמריצים לראשי ערים ומועצות לבנות למגורים, כי כיום אין להם אינטרס כזה בכלל והם מעדיפים לבנות לתעשייה ולמסחר״.
בר־לב אכן רץ למרחקים ארוכים. מקום שני בטריאתלון אילת לסניורים (40 ק״מ רכיבה, 5 ק״מ שחייה, 10 ק״מ ריצה) וגם מטפס הרים. הוא טיפוס משימתי, שלדבריו מציב לעצמו יעדים ארוכי טווח ומשיג אותם. הוא שירת והשתחרר מצה״ל שלוש פעמים: פעם כמפקד צוות בסיירת מטכ״ל (כולל מבצע אנטבה ומלון סבוי), פעם כמפקד היחידה (שפיקד על מבצע שהסתבך, ומצד שני זכה עם היחידה בצל״ש הרמטכ״ל. מחליפו היה בוגי יעלון), ופעם כמפקד חטיבת הבקעה ויועץ בשיחות עם ירדן והפלסטינים.
בין לבין למד אגרונומיה ועבד כאגרונום, עשה תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת ת״א והיה בין מקימי תנועת דור שלום ו״אחרי״, שבראשה הוא עומד עד היום. בגיל 41 פרש סופית מהשירות, היה בין מקימי חברת איתוראן וחברה העוסקת בהדמיה רפואית. בכנסת ה־19 היה ח״כ במפלגת העבודה וחבר בוועדת החוץ והביטחון, שם עבר לא מעט סערות.
הוא חי בכוכב יאיר, אב לשלושה, נשוי בשנית לתמר. ולא, הוא לא ״עשה אקזיט״ במשמעות הכבדה של המילה, ״מכרתי חברה אחת אבל הכסף הלך למשקיעים״, הוא אומר ומוסיף: ״כמו בנט, רק שהוא לא מודה בזה. עם כל הכבוד לביטחון, אני יודע איך נראים החיים מהצד האזרחי. בניגוד לכל מיני עובדי ציבור, שילמתי דלק כל השנים מהכיס שלי״.
היו לך לא מעט מאבקים בוועדת החוץ והביטחון סביב תקציב הביטחון, טענת שהצבא סובב את הוועדה בכחש.
״הצבא הציג את תקציב האימונים בתחילת 2012 כתקציב אופטימלי, ופתאום באמצע השנה הם הודיעו שנגמר התקציב לאימונים. תהיה קטסטרופה ואתם אחראים, הם אמרו. אני חשבתי שצה״ל משתמש בנושא האימונים לחיילי מילואים כבן ערובה למאבק על הגדלת התקציב. לא שאני חושב שצריך לקצץ באימונים, זה הבסיס לתחושת הביטחון של הלוחמים. בתקציב 2015 הייתי נגד קיצוץ, אבל לפיד הסכים לתוספת של 6 מיליארד ויעלון דרש 12, ואני שאלתי: למה צריך תוספת? צה״ל הרי ביצע מה שרצו ממנו. תשאירו את אותה התוכנית.
״בנושא הפנסיות הצבאיות, אני חושב שאנחנו צריכים צבא צעיר יותר ושהעלאת גיל הפנסיה גורמת לחבלה בביטחון המדינה. אבי היה רמטכ״ל בגיל 44. אני חושב שצריך להוריד את גיל השחרור מצה״ל ל־40־42, לתת את מענקי השחרור, ומי שמילא תפקידים קרביים בשטח ייכנס לפנסיה בגיל 55־60, מי שלא - בגיל 65. זה יעודד אנשים להשתלב במעגל העבודה, עניין חיובי כשלעצמו״.
כטיפוס שיטתי, כאמור, יש לבר־לב משנה סדורה ומושקעת בכל נושא: מדיור ועד מילואים, מהסכם בעזה ועד חינוך. לפני שבוע הוזמן לפגישה עם השגריר האמריקאי, דן שפירו, לשוחח על המתווה שלו להשגת הסדר ארוך טווח עם הפלסטינים. לפני יומיים נפגש עם שמעון פרס, על פי בקשתו של האחרון.
מכיוון ששפירו ופרס אינם מזמנים אליהם את כל מועמדי המחנה הציוני, יש להניח שבר־ לב סומן אצלם כמנהיג מוביל, מה שאי אפשר עדיין לומר על הציבור הישראלי ואפילו לא על חלק מבוחרי המפלגה שלו, המכירים את פניה של סתיו שפיר הצעירה יותר מאשר את אלה של בר־לב, הכפול ממנה בגיל ובניסיון.
אולי זה מפני שבר־לב ביסודו עצור יותר, מעט נוקשה, וכבוגר מערכת הביטחון לקח לו זמן להיפתח לתקשורת, במיוחד בצד האישי. ״אני מודה שהמאבק על תשומת הלב של התקשורת היה לי יותר זר מכל דבר אחר, אני לא ממש חזק בלרוץ ולספר לחבר'ה״, הוא אומר, ״אבל מי שרוצה לשרוד במשחק הפוליטי חייב ללמוד את כללי המשחק״.
התרעות פיקוד העורף