ח "כ מיקי רוזנטל, איש המחנה הציוני, עשה תנועות של חוסר סבלנות. הוא התחיל לענות על שאלתו של המנחה יוסי עין-דור לגבי מערכת הבריאות הקורסת, אבל כששם לב איך היציע שממול מתנועע בהפרעת קשב, סימן שסיים את דבריו. כעבור דקות הוא מיהר לעזוב את אולם הספורט בקריית החינוך אמירים בראשון לציון.



"במהלך השנה אני מגיע הרבה פעמים לבתי ספר ומדבר עם התלמידים", אמר  בדרכו לחניה. "לא עושה תעמולה, מדבר על אזרחות. יש לזה אפקט הרבה יותר משמעותי. כאן אני הולך כי המפלגה לא יכולה להחליט שהיא לא משתתפת בפאנל בחירות, אבל צריך לעשות חשיבה משותפת מה עושים. הפאנלים האלה הופכים לסיסמאות שזה דוחה".



כבר כמה שבועות שחברי הכנסת וכאלה שמועמדים להיכנס למשכן עוברים מתיכון לתיכון כדי להשתתף בפאנל בחירות יוקרתי. יש מנחה שמציג שאלות, יש אנשים שיושבים ליד שולחן ועונים. מהר מאוד העניבה הפרלמנטרית משתחררת ונערך קרב מכוער לעיני התלמידים.
 

רק לפני יומיים קיבלתי לינק בפייסבוק לקרב פנים מול פנים שערכה סתיו שפיר עם שרון גל בגימנסיה הריאלית בראשון לציון. בכיתוב המזמין נאמר "צפו איך שפיר נכנסת בשרון גל".
 
גם אתמול, כבר בפתיחה, היה ברור שלא הולך להיות בוקר שקט בקריית החינוך. ח"כ ציפי לבני, שעומדת בראש המחנה הציוני יחד עם יצחק הרצוג, קיבלה במשך עשרים דקות במה חופשית לספר על משנתה, ללא הפרעה, מה ששחרר את הפיוז אצל אנשי הפאנל, שעלו אחריה.
 
"היא מחליפה דיסקטים, העיקר להיכנס לכנסת", נחר בבוז דוד ביטן, איש הליכוד, שהשתתף בדיון שאחרי. "עשיתי גוגל, ציפי לבני הייתה בממשלת נתניהו", שיתף פעולה מוסי רז, איש מרצ, ואילו אחד מאנשי יש עתיד שליווה את קארין אלהרר, לחש למישהו: "מה שהיה פה זה ביזיון אחד גדול, צריך להעביר את זה הלאה".
 
לבני הגיעה מחויטת ודילגה בקלילות על הפרקט. היא הטיפה לתלמידים מדוע אסור להצביע לראש הממשלה הנוכחי וכדאי לתת לרשימתה את הקול היקר.
"זה העתיד שלהם, האופק שלהם", הסבירה לי לפני שנכנסה לאולם.

"חלקם אמנם לא מצביע, אבל גם מי שלא מגיע בסופו של דבר הביתה ומדבר עם ההורים. אנחנו מגיעים למקסימום אנשים. אתמול מצאתי את עצמי פותחת את היום בתיכון ואחר צהריים מדברת בבית אבות".
זה לא חושף את התלמידים לצד המכוער של המשחק?
 
"סליחה, זה העתיד שלהם. אם פוליטיקה היא משחק מכוער זה עניין אחד. אם זה קשור לעתידם זה עניין אחר".
למה לבני?
בזמן שדיברה, ח"כ רוזנטל ישב בחוץ והמתין לתור הפאנל. נציגי המפלגות האחרות ניגשו והתלוננו על היתרון שמפלגתו קיבלה. הוא אמר שיש צדק בדבריהם, שקל אפילו לעזוב, אבל הייתה זו ההנהלה שביקשה ממנו להישאר, לפחות למען התלמידים. 
 
"היה קצת כעס שציפי לבני פתחה", הודתה בסיום המנהלת אתי וינקלר. "כנראה שפה עשינו טעות בשיקול הדעת. היא הסכימה להגיע רק אם היא פותחת לבדה, וזה היה ממש ממש בתום לב. באותה מידה מירי רגב הייתה אמורה להופיע בפאנל ולחתום את הדיון, כי נאמר לנו שמקובל לתת למפלגת השלטון לסגור. בכל מקרה, אין לנו שום העדפה".


 "מה ינון מגל  חושב, שאנחנו מטומטמים?" תלמידים בקריית חינוך אמירים בראשון לציון.
 
הדברים של לבני התאימו לאירוע?
"הייתי די בשוק כשהיא דיברה והשמיצה את ראש הממשלה. אמרתי לעצמי 'היא מול תלמידים', אבל ככה הם פני הדברים. כאנשי חינוך אנחנו מעדיפים שהם ידברו נקי וייתנו את המצע, הכל בנימה חינוכית, אבל כנראה שבפוליטיקה, כמו בפוליטיקה, זה לא כל כך אפשרי. לי זה מאוד הפריע"
.
לא רק לה, גם את התלמידים כבר אי אפשר לתמרן. ישב ביציע אופק כהן מכיתה י"א. עם מדבקת נפתלי בנט שעל חולצתו אפשר היה להבין לאן פניו, והוא היה מאוד כעוס.
 
"הארגון בעייתי, לימין נתנו פחות ייצוג", אמר. "למה דווקא ללבני נתנו חצי שעה? החינוך של המדינה שמאלני, התקשורת שמאלנית. לא רק אני חושב ככה, כל המשפחה שלי באותה דעה".
חובתנו כיהודים
ביציע ישבו כמעט 500 תלמידי כיתות י"א-י"ב. רק ל-200 מהם זכות הצבעה בבחירות הקרובות, אבל עדיין במפלגות מאמינים שיש פה פוטנציאל השקעה חשוב. "אני לא יכולה להצביע, אבל אשכנע את כל המשפחה שלי להצביע בעדכם", אמרה אחת התלמידות לינון מגל, איש הבית היהודי. "זו חובתנו. יש לנו מגן דוד ואנחנו יהודים".
 
מגל, שהגיע לבוש בהתאם לצו האופנה הצעיר, עם חולצת טי-שירט ומעליה ז'אקט ולרגליו נעלי אולסטאר קוליות, ניהל איתה סמול טוק ובסיומו אמר: "מדובר באלפי בני נוער. גם אם חלקם לא יצביע בבחירות האלה, אז בבאות הוא יתן את קולו. יש פה אפשרות להעביר את משנתך, וזה הכי חשוב".
 
מגל הגיע באיחור של 47 דקות. כמו פוליטיקאי משופשף, כשדיברו איתו על ברית הזוגיות הוא דיבר על השטחים. וכשאת ח"כ שמעון אוחיון מישראל ביתנו ניסו לכוון לאחד הנושאים, הוא טחן עניין אחר עד דק.
 
"זה היה מדהים", שמה לב רוית בן בסט מכיתה י"ב. "שאלו אותו משהו אחד והוא ענה משהו אחר. מה הוא חושב, שאנחנו מטומטמים? שאנחנו לא מבינים? הוא לא נגע בנושא, אלא רק סיפר כמה הם טובים".
 
ביציאה תפסתי את רוית עם חבריה הילה יעקובוביץ' וניר פרץ. רוית די בונה על המחנה הציוני בבחירות הקרובות. השניים האחרים אנשי מרצ, אבל אף אחד מהם לא התרשם ממה שראה באותו בוקר.
 
"הם הוציאו את הילדים טיפשים", אמר פרץ. "חשבו שאנחנו לא ממש מבינים, ואנחנו אחד מבתי הספר הכי מעורבים בפוליטיקה. זו הרוח הכללית כאן. הם התחמקו מלענות על שאלות, והכי מייאש שיש אנשים בשלטון שלא מוכנים לשמוע אחד את השני".
 
רוית הוסיפה: "זה נשמע לי כמו בלגן של סיסמאות ובמיוחד הריבים האלה, העקיצות, כל אחד קוטל את השני. נראה שכל מה שחשוב להם זה להיבחר ולפסול את האחר. לא הרגשתי שהם חברי כנסת, אלא שהם ילדים קטנים. זה הרגיש לא מקצועי, לא  מכובד. הרי בטוח שבסוף, כשהם ייבחרו, הם יעשו מה שהם רוצים ולא יתחשבו בנו"
.
בכל זאת, היה מישהו שהקשבת לו?
"כחלון מאוד הפתיע. מאוד כריזמטי".
 שאלה במקום
רוית התכוונה לשי באב"ד, מי שהיה מנכ"ל הרשות השנייה והיום מקום 11 ברשימת כולנו לכנסת. בינתיים המקום לא כזה ריאלי, אבל דווקא הוא בא מוכן יותר מכולם למפגש עם התלמידים.
 
באב"ד דחף מאות מילים בדקה, סטייל קליפ עם מסרון ביחד, מתאים בול להעברת מסרים בשנות האלפיים. הקול של באב"ד ברור ואגרסיבי: אם מישהו בא להשפיע, זה הוא. 
 
אבל לפאנל הזה לא היה שום סיכוי להתרומם מתוך מבול ההבטחות והקלישאות. אפילו כשאחד התלמידים ביקש לשאול שאלה חשובה, למה כל הקמפיינים עסוקים בלהיות נגטיביים, אוחיון, מישראל ביתנו, מיד שבר עם ההגה ימינה וענה: "זו שאלה במקום, כך צריך להיות. דווקא ישראל ביתנו נראית כאילו היא מפלגה רוסית, אבל יש בה ייצוג לארבעה עולים מבריה"מ, ארבעה צברים, שניים יוצאי מרוקו ואחד דרוזי". ואז הוא הביט לצידו השני של השולחן. "הלוואי שבמרצ היה מגוון כזה".
 
שוב תקיפה חזיתית, שום חוסר נוחות בפאנל. המנחה עין-דור מיהר לסיים את הטקס. מגל הודה שזה היה אחד הפאנלים הגרועים שבהם השתתף, יותר מדי חוסר ריכוז וקשב מצד הנוכחים.
 
אבל הבעיה הרבה יותר גדולה. התלמידים כבר לא כאלה פראיירים, אי אפשר להאכיל אותם בפופוליטיקה להמונים. הם רוצים שמאחורי התפאורה יהיה גם קצת בשר.
 
ח"כ רוזנטל אמנם מיהר לתחנה הבאה, אבל היטיב לסכם: "באים לפאנלים האלה תלמידים ששני שלישים מהם לא מצביעים. מביאים יותר מדי נציגי מפלגות ואי אפשר לדבר. התוצאה היא שבמקום להעביר שיעור בדמוקרטיה ואזרחות אתה עושה בדיוק ההיפך. זה משגה גדול מאוד לטעמי".