״אני הכנסתי את מירי רגב לכנסת״, מתגאה שלומי שטרית, הבעלים של קפה "קקאו" ו׳׳ממנהלי הליכוד פה בדרום״, כפי שמעיד עליו אחד המקומיים.
"קלטתי אותה", מסביר שטרית, "הייתי היחיד שהלך איתה בפריימריז הראשונים שלה ובזכות הקולות שלי היא נכנסה. 188 קולות רק בבאר שבע. ומאז היא כובשת את העם". מה בדיוק סוד הקסם שלה? חיוך מתקתק נמרח על פניו של שטרית: "היא סוחפת. היא לא מפנה עורף, היא קשורה לעם, היא אכפתית. היא בנאדם אמיתי. בגלל זה היא פורחת".
רגב צועדת בין הסמטאות, הדוכנים, הררי השום והפטרוזיליה, הפיתות והפירות היבשים, טועמת תות שדה, מכרסמת עוגייה, מותירה אחריה שובל של מעריצים, מקורבים וצלמים. בדוכן הדגים מבקשים להניח בין זרועותיה אמור לבן, אורכו אולי חצי מטר, ורגב לא מסוגלת לסרב. זו מעין קלישאה פוטוגנית על מסע בחירות, אבל היא בכל זאת נראית אותנטית.
"זה שקוף, זה פרסומת", מסנן אחד המפגינים בזמן שרגב נכנסת לישיבה קצרה בנושא והתופים חוזרים להרעיד את באר שבע. מה ישים בקלפי? "אני פתוח להצעות", הוא אומר.
• • •
רגב לא מכחישה - מול האש ביקשה גם שתמונה לשרה, "בעזרת השם, כדי שאוכל לעשות למען עם ישראל, למען ארץ ישראל ולמען תורת ישראל".
"אל תדאגי", מבטיח לרגב איש דתי אחד, "אלוהים איתנו".
אישה עטוית כיסוי ראש מציצה מבעד דלת הקרוון כדי לברך: "אנחנו משדרות, תצליחי בעזרת השם". ככה זה עם רגב - לפחות בחלק הזה של העולם - בכל רגע מישהו חש צורך לתקשר איתה. "אני מרגישה בנוח בכל מקום", היא אומרת. "ברור שיש מקומות שאני מקבלת בהם חיבוק יותר חם. אבל אני לא מורידה את עצמי בשום מקום, אני מה שאני - ליכודניקית, ימנית, חברתית. רוצים, תקבלו. לא רוצים? לכו לזוג ההזוי, בוז'י וציפי, תראו מה תקבלו מהם".
"פעם היו מבטיחים ולא מקיימים, היום אפילו לא מבטיחים", הוא אומר. "60% אומרים שמה שמציק להם זה יוקר המחיה, והם אפילו לא מדברים על זה".
"אם הוא יעשה 50% ממה שהוא מבטיח, אנחנו מסודרים", מסכם אחד המושבניקים ביציאה. מאוכזב אחד כבר יש: פעיל מבוגר במעיל עור שטוען שכחלון דחף אותו ביציאה. "אני אעשה מזה סיפור!", הוא צועק, נעלם אל תוך האפלה, אבל כחלון לא שומע; הוא כבר עמוק בתוך הרכב, רגע לפני עוד יום של אסיפות בחירות בכל מיני חורים מול אנשים שרק רוצים לגמור את החודש בשלום.
התרעות פיקוד העורף