בהמשך תיארה מסכת התעללויות קשה: "לבית החולים היו מגיעים מגוון של אנשים, שנראו מסודרים ולבושים יפה, באו בקבוצות ולקחו משם ילדים, שלא חזרו יותר. הם היו אומרים על הילדים 'זה טוב', 'זה לא טוב'. את ה'לא טובים' היו לוקחים לעשות עליהם ניסיונות רפואיים. היו מזריקים לנו זריקת לתוך האישון של העין. עד היום אני ואחותי לא רואות בעין שמאל וסובלות מכאבים, סיוט".
"אבא שלי התחיל לבכות במחנה שחטפו לו את הילדות והוא לא ידע לאיפה. ערבי אחד אמר לו שהוא יודע איפה אנחנו אז הוא הגיע לבית החולים והתחיל לקרוא לשתינו בשמות. אחותי שמעה אותו, וברחנו שתינו דרך החלון. במשך שבועיים אבא החביא אותנו בשירותים שהיו בחצר במעברת העולים, כי הוא הבין שיחטפו אותנו שוב. באותה הדרך אבא שלי הציל אותנו ואת הבן של אחיו, ישראל".