את רוח הערב אפשר לתמצת באחת השאלות שהופנו לבנט מהקהל: "אתה מדהים. אני עוקב אחריך וקראתי את הספר שלך. איזה עוד הפתעות אתה מכין?" עם שאלות כאלה, גם פוליטיקאי שמגיע מוכן לעימות יכול להתרווח קצת בכיסא.
לבנט זו הייתה גם חזרה הביתה, לעיר שבה גדל. אמו ישבה בקהל וזכתה לכבוד מהנוכחים ולהתייחסות חמה מבנה. בין ההבטחות הגדולות וההכרזות על עתיד המדינה, היה שם גם רגע משפחתי: הבן על הבמה, אמא באולם וקהל שמקבל את שניהם בחום.
בנט הזהיר גם שקמפיין "המפלגה הגדולה" הוא סכנה לגוש, והזכיר שבישראל המפלגה הגדולה ביותר אינה בהכרח זו שמרכיבה את הממשלה. המסר לקהל היה ברור: גודלה של מפלגה אחת אינו מבטיח את ניצחון המחנה כולו. הקהל מחא כפיים.
דווקא אז נשמעה מהקהל שאלה שחרגה לרגע מההרמוניה: "למה אתה לא מדבר על הערבים? הם גם לא משרתים". כמה מהנוכחים השיבו לה ב"שששש"". האישה התעקשה ושאלה שוב. בסופו של דבר בנט הסכים איתה ואמר שהכלל יחול על כל מי שאינו משרת, גם על ערבים, שלא יקבלו כספים והטבות.
זה היה רגע קטן, אבל מעניין. אישה ביקשה לברר עד היכן מגיעה ההבטחה שנשמעה מהבמה, ובסביבתה היו מי שהעדיפו שלא תפריע. בכנס שמציע לתקן את המדינה, אפשר לצפות לקצת יותר סבלנות מהקהל, גם לשאלה שמפריעה לרצף מחיאות הכפיים.
בנט התייחס גם לשינוי שעבר בעצמו. הוא סיפר על "עיתונאים מסוימים" שמזכירים לו שב-2014 חשב אחרת. "אני מאוד ליברל, פעם הייתי שמרן", אמר. והוסיף: "אנחנו לא חמורים, משנים דעות".
בעניין אחד הבהיר שעמדתו נותרה כשהייתה: הוא הבטיח מהבמה שלא תהיה מדינה פלסטינית. "בזה לא שיניתי את דעתי", אמר.
לפחות לפי השאלות שנשאלו, הקהל לא התעניין במיוחד בעברו של בנט או במה שהוביל לשינוי כה חד בתפיסותיו. הוא נראה מרוצה מכך שעומד מולו מועמד שמבטא כעת את עמדותיו ומבטיח לממש אותן. איך הגיע בנט עד הלום, ומה נותר מההשקפות שקידם בעבר, עניין פחות. העיקר שהוא איתם עכשיו.
הייתה גם מי שביקשה להחזיר את השיחה לעיר המארחת. אישה בקהל ביקשה שישימו את מטרופולין חיפה על המפה ומנתה בעיות שדורשות קידום. בנט הסכים איתה, ולפיד הוסיף שהממשלה הנוכחית אינה דואגת לציבור. ההסכמה הייתה שם. כיצד היא תתורגם לסדר עדיפויות ממשלתי, זו כבר השאלה הבאה.
לא זיהיתי בקהל ליכודניקים לשעבר. הנוכחים שעמם שוחחתי סיפרו שהצביעו בעבר ליש עתיד, אבל השיחות האלה אינן מדגם מייצג, וייתכן בהחלט שהיו באולם גם מי שהגיעו מהליכוד. ובכל זאת, ההתרשמות שלי הייתה שבנט ולפיד פגשו בעיקר ציבור שכבר נמצא בצד שלהם.
בחיפה יש ללפיד בסיס משמעותי: בבחירות 2022 הייתה יש עתיד המפלגה הגדולה בעיר, עם 26.31% מהקולות, והקדימה את הליכוד שקיבל 20.94%. הנתונים האלה אינם מלמדים מי ישב בזאפה, אבל הם מזכירים שלפיד הגיע לעיר שכבר העניקה לו תמיכה רחבה.
ואת ההתלהבות אין סיבה לבטל. מאות אנשים יצאו מהבית, מילאו אולם וביקשו לשמוע הצעה לעתיד אחר. יש לכך משמעות. אלא שבין אולם מלא לבין הרחבת מעגל המצביעים יש עוד דרך, ואת המרחק הזה קשה למדוד כשהשאלות מתחילות במחמאה.
פרלמנט לא היה שם. היו מאות אנשים נלהבים בעיר שפעם הייתה העיר האדומה, ושני ראשי ממשלה לשעבר שקיבלו מהם חיבוק. שישה ימים לפני הבחירות שבנט הגדיר כגורליות בתולדות המדינה, השאלה שנותרה היא כמה אנשים מחוץ לאולם מוכנים להצטרף ומי יוביל את הגוש.
התרעות פיקוד העורף