על פי כתבת הפרופיל הנרחבת שפורסמה במגזין האמריקני, שאיפתו של בן גביר לקראת הבחירות הקרובות, שייערכו בשבוע הבא, אינה להחליף את ראש הממשלה המכהן, אלא להפוך אותו לתלוי הרבה יותר במפלגות הניציות שדוחפות לעזיבת הפלסטינים את רצועת עזה ויהודה ושומרון, וזאת למרות הביקורת הנוקבת המושמעת כלפיו בזירה המקומית והבינלאומית כאחד.
דרישה לתיק הביטחון וחלום הריביירה של עזה
בן גביר שואב עידוד ניכר מסקרים המראים נטייה ימינה בקרב מצביעים צעירים, הנמשכים לסגנונו הבלתי מתפשר ולרטוריקה התוקפנית שלו. על פי סקר עדכני של ערוץ 12, כמעט שלושה רבעים מהמצביעים היהודים בפעם הראשונה מגדירים את עצמם כימנים או נוטים לימין הפוליטי.
יעד מרכזי של בן גביר, כפי שהוא מפרט בהרחבה בריאיון, הוא השתלטות מלאה על הרצועה: "אם ישראל רוצה להמשיך לחיות ולא להיות מושמדת, אנחנו חייבים לכבוש את כל עזה ולקדם הגירה מרצון. עזה יכולה להיות ריביירה. זה מקום יפהפה, אבל אנחנו לא יכולים להסכים לנוכחות של חבר חמאס אחד שם".
הוא אינו מספק הסבר מעשי היכן בדיוק ייקלטו הפלסטינים, אך קובע בנחרצות כי "עזה תמיד הייתה שלנו. ישראל היא מדינה קטנטנה. אנחנו צריכים להיות רחבים יותר".
סיפוח יהודה ושומרון ופירוק הרשות הפלסטינית
שאיפותיו של השר בן גביר ביהודה ושומרון אינן נופלות בהיקפן המעשי מתוכניותיו לעזה. הוא מעוניין לספח באופן רשמי את השטח, המאוכלס ב-3.3 מיליון פלסטינים ונשלט כיום רק חלקית על ידי הרשות הפלסטינית.
למרות שכוחות הרשות פועלים לרוב בשטח לסיכול פעולות טרור בתיאום מסוים, בן גביר דורש החלת שליטה ביטחונית ישראלית מלאה ומוחלטת.
"אנחנו צריכים לקחת את הנשק מהרשות הפלסטינית", הוא מזהיר. "נכון לעכשיו, הם מתאמנים ביריחו. הם לא מתאמנים בלכוון את התנועה, נכון? הם רוצים לעשות עוד 7 באוקטובר, זו המטרה האמיתית שלהם".
במקביל למהלך הסיפוח, מתכנן השר הישראלי לעודד מיליוני פלסטינים לעזוב את בתיהם: "אנחנו רוצים ריבונות, ושם אנחנו רוצים גם הגירה מרצון, לא לזרוק אף אחד החוצה, אנשים יבחרו בעצמם באופציה לעזוב".
הצל של כהנא והפניית האצבע למערכת הביטחון
בעודו מביע הערכה לכהנא ולמורשתו, בן גביר מסתייג כיום כלפי חוץ מחלק מעמדותיו. "לא עם כל מה שהוא עשה אני מסכים לחלוטין. בעבר חשבתי שצריך לגרש את כל הערבים באשר הם. עכשיו אני חושב שיכולים להיות קצת, אלה שמכירים במדינת ישראל כיהודית ונאמנים לה".
במקביל, כשר לביטחון לאומי, הוא הוביל מהלכים שנויים במחלוקת ושינוי עמוק של הסטטוס קוו ההיסטורי, כולל עידוד תפילות יהודים בהר הבית, צעד שעורר זעם רב בעולם הערבי. לטענתו, הוא פשוט "החזיר את הצדק" למקום שממנו הודרו יהודים בעבר במשטר של "אפרטהייד".
בנוגע למחדל 7 באוקטובר ולהאשמה הציבורית, בן גביר מסיט באלגנטיות את האחריות מנתניהו לעבר כוחות הצבא, השב"כ ואגף המודיעין הישראלי.
"מה שדפק אותו ב-7 באוקטובר זה המודיעין שלנו", הוא טוען להגנתו של ראש הממשלה. "נתניהו לא נקי לחלוטין מאשמה, אבל יש הרבה אנשים שאשמים הרבה יותר ממנו בסיפור הזה".
לקראת הבחירות המתוחות, שבהן מפלגתו של איזנקוט זוכה ליתרון קל בסקרים מול מפלגת השלטון, בן גביר שולל מכל וכל הקמת ממשלת אחדות וקובע כי מהלך פוליטי כזה "לא יגשים את חלומותיי לעולם".
לבסוף, הוא מבטל בזלזול את החששות מבידוד בינלאומי קשה בגין תוכניותיו הרדיקליות, ומסכם בביטחון עיוור בכוח צבאי גלוי: "אנחנו הפכנו את ישראל לחזקה יותר. וכשישראל חזקה יותר, העולם כולו מכבד את זה ומשלים עם המצב".