צעיר אחר תמך בדעה שלו: "כל העיר ליכוד. אני קיצוני בימין". את המצב שאחרי השבעה באוקטובר מתנדבים הרבה להסביר: "הרבה השתנה. אנשים הבינו שאין דו קיום יותר. עובדים עלינו בעיניים". הוא בטוח שהדעה הזאת מקובלת על כל השומעים הנוכחים: "אין להם זכות קיום. לדוגמה יהודה ושומרון. הערבים לא נותנים ללכת שם לטייל. אין להם זכות קיום". מאמין השינוי הסתכל בו מהצד: "אני נשאר בגוש".
הבריסטה בבית הקפה עסוק בניקוי כוסות. הוא קיבוצניק מהעוטף שיצביע עתה בפעם הראשונה: "אני מתלבט בין בנט לאיזנקוט" הודה, "יש שינוי אחרי השבעה באוקטובר וזה כולל גם את התושבים בעוטף עזה".
מימין לפתח, אל שולחן קטן יושבים שני צעירים שעוסקים במסעדנות: "המצב של המדינה הזאת על הפנים", אמרו כמעט ביחד, "לא מצביעים לאף אחד. אין אמון. הכל חרבנה". שירותי המילואים שלהם תופסים הרבה מהזמן שלהם: "בעשרים ושבע השנים האחרונות יש פה רק מלחמות. כלום לא השתנה. יש לי צו לעוד חודש ליחידה באילת. בטח שאלך. לתרום זה חובה". חברו גם סיפר על השירות הקרוב שלו: 'גם לי יש צורך. עוד מילואים ועוד מילואים".
על מרפסת עץ שצמודה למסעדה בהמשך הרחוב, נהנית מלצרית צעירה מסרטונים שמוקרנים אצלה בטלפון: "אני לא מצביעה לאף אחד. לא בא לי". בצד יש מספרה, הספר מחכה ללקוחות בחוץ: "כל אחד מדבר ואומר משהו אחר", הסביר, "על גולן מדברים לא טוב עכשיו. ככה לא מדברים", את כיוון הרוח הוא לא הצליח לתפוס או להבין: "לא יודעים מי יקח, אני לא מצביע ליכוד, אבל הוא יקח כאן. אני חושש שהקול שלי ילך לאיבוד. לא שבעתי נחת. רק צרות יש פה".
בחנות פיצוחים סמוכה מנסה המוכרת להתנתק מחברת תקשורת. בסוף היא קיבלה הבטחה ששירות הלקוחות ייצרו איתה קשר למחרת בבוקר: "אני אצביע לביבי. הרבה יצביעו לו. אני רואה רק אותו כמנהיג". השפעת אירוע הטבח מתחילה להיעלם לדבריה: "היה שינוי אבל הוא התפוגג", אמרה.
בפיצוציה שהיתה פעם זירת פשע, יושבים שלושה, אחד עומד ועוד אחד נשען על הכיסא, מדבר בלי הפסקה והיושבים עייפו מלשמוע אותו: "כל אחד אומר משהו אחר. כאן יצביעו ביבי או ש"ס או בן גביר", קבע אחד מהם. "המשפחה שלי מחולקת בין איזנקוט לביבי. יש חשש שיעלה השמאל ותהיה מדינה פלסטינית. בלגן. הערבים יהיו רוב". חברו הלך עוד יותר ימינה: "יצביעו לבן גביר כי רואים מה הוא עושה. אבל ביבי יקח בגדול".
הוא שמע את ראשי המפלגות אומרים שלא ישבו עם החרדים, לא עם הערבים, לא עם ש"ס: "היה כאן פרלמנט. ישבנו איזה עשרים איש. מכל הדיבורים הבנתי שהבחירות לא יהיו על ביטחון, יוקר מחיה, חינוך. רק על דבר אחד: הבחירות הן בין ספרדים לאשכנזים".