אם הערכות אלה יתממשו, עשויה להיסלל דרכו של אלרון לתפקיד. עם זאת, בשלב זה טרם נמסרה הודעה רשמית של ראבילו על החלטתו, והרכב המועמדים הסופי טרם הוכרע.
מהפתק שצולם לפסילת הבחירות בבג"ץ
ההחלטה לקיים בחירות חוזרות מחזירה למרכז סדר היום את הסערה שהתחוללה בכנסת ב-3 ביוני 2026, כאשר עו"ד מיכאל ראבילו, ששימש בעבר כפרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נבחר לתפקיד מבקר המדינה בתום הצבעה דרמטית. בסיבוב הראשון זכה אלרון לתמיכתם של 60 חברי כנסת, לעומת 57 שתמכו בראבילו. מאחר שאיש מהמועמדים לא השיג את הרוב הדרוש, נערך סיבוב הצבעה נוסף. בסיבוב השני התהפכה התוצאה: ראבילו נבחר ברוב של 61 קולות, בעוד אלרון זכה ל-57 קולות.
האירועים עוררו סערה פוליטית ומשפטית, ובעקבותיהם הוגשו עתירות לבג"ץ בדרישה לבטל את הבחירות. העותרים טענו כי תיעוד ההצבעה פגע בעיקרון החשאיות ואפשר הפעלת לחץ פוליטי על חברי הכנסת. ב-2 ביולי קיבל בג"ץ את העתירות וקבע, פה אחד, כי בסיבוב ההצבעה השני נפל פגם מהותי בחשאיות ההצבעה, אשר עשוי היה להשפיע על התוצאה. בית המשפט הורה לבטל את הסיבוב השני ולקיימו מחדש. בכך בוטלה בחירתו של ראבילו לתפקיד מבקר המדינה.
כעת, עם השינוי בהרכב הכנסת, בגוש השינוי מבקשים להביא להשלמת הליך הבחירה כבר בימים הראשונים לכהונתה. ההערכה בקרב ראשי הגוש היא כי תמיכה משותפת באלרון תאפשר להגיע להכרעה ללא המחלוקות שאפיינו את ההצבעה הקודמת. עם זאת, שאלת זהות המתמודדים טרם נסגרה סופית.
במקביל, ליברמן דורש לקדם גם חוק שיגביל את כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות בלבד. מדובר במהלך נוסף שגוש השינוי מבקש לקדם עוד לפני השלמת המשא ומתן הקואליציוני, כחלק מהניסיון להשפיע על סדר היום של הכנסת החדשה. ההצבעה החוזרת למבקר המדינה עשויה להיות אפוא אחד המבחנים הפרלמנטריים הראשונים של גוש השינוי: האם יצליח לתרגם את ההסכמות בין ראשי המפלגות לרוב בכנסת, עוד לפני שיוכרע מי ירכיב את הממשלה הבאה.
התרעות פיקוד העורף