אלא שבניגוד למערכות בחירות שבהן אחד הגושים מחזיק ברוב של 61 חברי כנסת, הפעם התמונה מורכבת במיוחד. גוש נתניהו זכה ב־53 מנדטים, גוש השינוי ב־48, והמפלגות הערביות מחזיקות יחד ב־19 מנדטים. המשמעות היא שאף אחד מהגושים אינו מחזיק לבדו ברוב בכנסת, וההמלצות בבית הנשיא עשויות להיות רק תחילתו של משא ומתן קואליציוני ממושך.
מי ימליץ על גדי איזנקוט?
יו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, מגיע לסבב ההתייעצויות עם תמיכה מוצהרת של ארבע מפלגות גוש השינוי, המחזיקות יחד ב־48 מנדטים. מפלגתו של איזנקוט מחזיקה ב־21 מנדטים, מפלגת ביחד של נפתלי בנט ויאיר לפיד ב־12 מנדטים, הדמוקרטים בראשות יאיר גולן בשמונה מנדטים, וישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן בשבעה מנדטים.
נכון לעכשיו טרם פורסמה החלטה סופית של שתי המפלגות הערביות, אולם ההערכות הן שהן עשויות להמליץ על איזנקוט כדי לקדם את החלפת ממשלת נתניהו. הנהגות שתי המפלגות אף קיימו פגישת תיאום לקראת סבב ההתייעצויות. עם זאת, גם המלצה של המפלגות הערביות על איזנקוט אינה מבטיחה שהן ישתתפו בממשלתו או יתמכו בה בהצבעת האמון. ליברמן כבר הבהיר כי הוא מתנגד להקמת ממשלה שתישען על המפלגות הערביות, והפערים הללו עשויים להתגלות כמכשול משמעותי בשלב הרכבת הקואליציה.
מי ימליץ על בנימין נתניהו?
בגוש הימין התמונה ברורה יותר בחלק מהמפלגות. הליכוד, המחזיק ב־27 מנדטים, יתמוך בראש הממשלה בנימין נתניהו, ולצידו הודיעו גם ש"ס, עוצמה יהודית והציונות הדתית על תמיכתן בו. ש"ס, שזכתה בשישה מנדטים, הודיעה ביום שלישי כי מועצת חכמי התורה החליטה להמליץ על נתניהו, בעקבות התחייבותו לפעול להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות. גם עוצמה יהודית, המחזיקה בשבעה מנדטים, והציונות הדתית הודיעו כי ימליצו עליו.
סימן השאלה המרכזי: מה תעשה יהדות התורה?
ההחלטה קשורה במידה רבה לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות ולהסכמות התקציביות שהמפלגות החרדיות מבקשות להשיג מהממשלה הבאה. בשני הגושים מבינים כי תמיכת יהדות התורה עשויה להיות חשובה לא רק לצורך קבלת המנדט, אלא גם להקמת הממשלה בפועל.
אם יהדות התורה תימנע מהמלצה, נתניהו יישאר עם 46 ממליצים, לעומת 48 שכבר הבטיח איזנקוט. אם תמליץ על נתניהו, מספר הממליצים עליו יעלה ל־53. מנגד, אם גם רע"ם והרשימה המשותפת ימליצו על איזנקוט, הוא עשוי להגיע ל־67 ממליצים.
איך יתנהלו ההתייעצויות אצל הנשיא?
השנה החליט הרצוג לחרוג מהסדר שהיה מקובל בעבר: במקום לפתוח את ההתייעצויות עם המפלגות הגדולות, הוא ייפגש תחילה עם הסיעות הקטנות ורק לאחר מכן עם הגדולות. בבית הנשיא הסבירו כי המטרה היא לשמוע את כלל העמדות ולבחון אפשרויות שונות להרכבת ממשלה לפני הפגישות עם המפלגות המרכזיות.
ההתייעצויות ייפתחו ביום רביעי, 4 בנובמבר, בשעה 17:00, עם נציגי הציונות הדתית. בשעה 18:15 יגיעו נציגי ש"ס, ובשעה 19:30 נציגי ישראל ביתנו. נציגי זהות צפויים להגיע בנפרד בשעה 20:45, בעקבות בקשת המפלגה. ביום חמישי, 5 בנובמבר, יחל הסבב בשעה 08:30 עם נציגי יהדות התורה. בהמשך יגיעו עוצמה יהודית בשעה 09:45, הדמוקרטים ב־11:00 ורע"ם ב־12:15. אחר הצהריים יגיעו נציגי הרשימה המשותפת בשעה 16:45, ביחד ב־18:00, ישר! ב־19:15 והליכוד ב־20:30.
במסגרת הפגישות יציגו נציגי המפלגות לנשיא את המלצתם על המועמד להרכבת הממשלה ואת הערכותיהם לגבי האפשרות להקים קואליציה. בבית הנשיא אף לא שוללים סבב התייעצויות נוסף, אם יתברר שיש צורך בבירורים נוספים.
האם מי שמקבל הכי הרבה המלצות הופך לראש הממשלה?
לא. זו אחת הנקודות החשובות ביותר בהליך. חוק יסוד: הממשלה קובע כי נשיא המדינה יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך, לאחר שקיים התייעצויות עם נציגי הסיעות. הנשיא אינו מחויב לבחור במועמד שקיבל את מספר ההמלצות הגבוה ביותר, וגם לא בראש המפלגה הגדולה ביותר. עליו להפעיל שיקול דעת ולבחון מי מבין המועמדים יכול להרכיב ממשלה שתזכה לאמון הכנסת.
גם במקרה של שוויון, ההכרעה נתונה לנשיא המדינה. חוק יסוד: הממשלה אינו קובע מנגנון לשבירת שוויון ואינו מחייב את הנשיא להטיל את המנדט על ראש המפלגה הגדולה ביותר. הנשיא יבחן מי מהמועמדים הוא בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה שתזכה לאמון הכנסת. הוא רשאי להביא בחשבון את האפשרות להקמת ממשלת אחדות או ממשלת מיעוט, ואף לקיים התייעצויות נוספות לפני קבלת ההחלטה. כך היה גם ב־1990, כאשר שמעון פרס ויצחק שמיר זכו למספר שווה של ממליצים. הנשיא חיים הרצוג הטיל תחילה את מלאכת הרכבת הממשלה על פרס. לאחר שנכשל, הועבר המנדט לשמיר, שהצליח להקים ממשלה.
ההמלצות הן מרכיב מרכזי בהחלטה, אך אינן מהוות הצבעת אמון בממשלה. מפלגה יכולה להמליץ על מועמד להרכבת הממשלה ובהמשך להחליט שלא להצטרף לקואליציה שיקים. לכן, גם אם איזנקוט יקבל 67 המלצות, אין פירוש הדבר שכבר עומד לרשותו רוב של 67 חברי כנסת שיתמכו בממשלתו.
כמו כן, הנוהג הוא שכל סיעה ממליצה על מועמד אחד, או בוחרת שלא להמליץ על איש. עם זאת, חוק יסוד: הממשלה כלל אינו מסדיר הצבעה רשמית על המלצות, אלא מחייב את הנשיא להתייעץ עם נציגי הסיעות. לכן, נציגי סיעה יכולים להציג בפני הנשיא יותר מאפשרות אחת להרכבת הממשלה, אך אין מנגנון המאפשר לספור את מלוא המנדטים של אותה סיעה פעמיים, כהמלצה נפרדת לכל אחד משני מועמדים.
כמה זמן מקבל המועמד שנבחר?
הסיבוב הראשון: 28 ימים להרכבת ממשלה, עם אפשרות להארכה
מרגע שנשיא המדינה מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, עומדים לרשותו 28 ימים כדי להשלים את המשימה. בתקופה זו עליו לנהל מגעים עם השותפות הקואליציוניות הפוטנציאליות, להגיע להסכמות פוליטיות ולהרכיב ממשלה שתוכל לקבל את אמון הכנסת. אם לא הצליח להשלים את המהלך בפרק הזמן שנקבע, באפשרותו לפנות לנשיא ולבקש ארכה. הנשיא רשאי לאשר תוספת של עד 14 ימים, ברציפות או בחלוקה לכמה תקופות. כך, בסך הכול, עומדים לרשות המועמד הראשון לכל היותר 42 ימים. ההחלטה אם להעניק ארכה, ובאיזה היקף, נתונה לשיקול דעתו של הנשיא.
הסיבוב השני: הזדמנות נוספת למועמד אחר
אם הניסיון הראשון להרכיב ממשלה לא צלח, בין משום שהמועמד הודיע כי אינו מסוגל להשלים את המשימה, משום שחלף הזמן שהוקצב לו או משום שהממשלה שהציג לא קיבלה את אמון הכנסת, הנשיא נדרש להכריע כיצד להמשיך. בתוך שלושה ימים עליו לבחור בין העברת המנדט לחבר כנסת אחר שהסכים לקבלו, לבין הודעה ליושב ראש הכנסת שלפיה אינו רואה אפשרות להקמת ממשלה.
אם הוחלט להעביר את המנדט למועמד נוסף, יוקצבו לו 28 ימים להרכבת הממשלה, ללא אפשרות לקבל הארכה. חשוב להדגיש כי הנשיא אינו חייב לבחור דווקא בראש המפלגה השנייה בגודלה או במנהיג הגוש היריב. הוא רשאי להטיל את המשימה על כל חבר כנסת שהסכים לכך.
הסיבוב השלישי: 61 חתימות מעניקות הזדמנות אחרונה
אם גם המועמד השני אינו מצליח להרכיב ממשלה, או שהנשיא בוחר שלא להעביר את המנדט למועמד נוסף, נפתח שלב שבו חברי הכנסת עצמם יכולים ליזום ניסיון נוסף להקמת ממשלה. במהלך 21 ימים יכולים לפחות 61 חברי כנסת לפנות לנשיא בבקשה כתובה להטיל את המשימה על חבר כנסת מסוים, שהביע אף הוא את הסכמתו בכתב. בשלב זה אין הגבלה על זהות המועמד, וכל חבר כנסת שיוכל לגייס את מספר החתימות הדרוש רשאי לנסות להרכיב ממשלה.
בשונה מהשלבים הקודמים, כאן אין לנשיא שיקול דעת לגבי זהות המועמד שהוצג בבקשה העומדת בדרישות החוק. הנשיא מחויב להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה בתוך יומיים ממועד הגשת הבקשה. לרשות המועמד יעמדו 14 ימים בלבד להשלמת המשימה, ללא אפשרות להארכת התקופה.
ומה קורה אם גם ההזדמנות האחרונה לא מצליחה?
אם במהלך 21 הימים לא נמצאו 61 חברי כנסת שיחתמו על בקשה להטלת המנדט על מועמד מוסכם, או שהמועמד שקיבל את המנדט בשלב האחרון לא הצליח להרכיב ממשלה בתוך 14 ימים, הכנסת נחשבת כאילו החליטה על התפזרותה. במצב כזה אין צורך בקידום חוק מיוחד לפיזור הכנסת או בהצבעה נוספת במליאה. בהתאם לחוק יסוד: הממשלה, הבחירות לכנסת הבאה יתקיימו בתוך 90 ימים.
האם חייבים 61 חברי כנסת כדי להקים ממשלה?
לא בהכרח. בישראל, הצבעת האמון בממשלה חדשה דורשת רוב רגיל של המצביעים, ולא בהכרח תמיכה של 61 חברי כנסת. למשל, אם 58 חברי כנסת יצביעו בעד ממשלה, 57 יתנגדו וחמישה יימנעו, הממשלה תוכל לקבל את אמון הכנסת. מכאן נובעת האפשרות להקים גם ממשלת מיעוט, שמספר חברי הקואליציה שלה נמוך מ־61, אך היא זוכה לתמיכה מבחוץ או נהנית מהימנעות של סיעות אחרות.
אלא שבמקרה הנוכחי מדובר בסוגיה פוליטית רגישה במיוחד. ליברמן מתנגד להסתמכות על המפלגות הערביות, ובגוש השינוי קיימות גם מחלוקות על האפשרות לשיתוף פעולה עם החרדים או להקמת ממשלת אחדות עם נתניהו.
מתי תושבע הכנסת החדשה, ומי ינהל את המדינה בינתיים?
הכנסת ה־26 צפויה להיות מושבעת ביום שלישי, 10 בנובמבר, שבועיים לאחר הבחירות. השבעתה אינה תלויה בהקמת ממשלה חדשה, והכנסת יכולה להתחיל בפעילות פרלמנטרית גם בזמן שהמשא ומתן הקואליציוני מתנהל. הממשלה היוצאת ממשיכה לכהן עד לכינון ממשלה חדשה. רק כאשר המועמד שקיבל את המנדט מצליח להציג ממשלה הזוכה לאמון הכנסת, מסתיים תהליך ההרכבה והממשלה החדשה נכנסת לתפקידה.
בסופו של דבר, סבב ההתייעצויות בבית הנשיא יכריע מי יקבל את ההזדמנות הראשונה להרכיב ממשלה, אך לא בהכרח מי יעמוד בראשה. בין 48 הממליצים שכבר עומדים מאחורי איזנקוט, 46 הממליצים הצפויים לנתניהו ללא יהדות התורה, ו־19 חברי הכנסת של המפלגות הערביות, ההכרעה האמיתית עשויה להגיע רק בשלב המשא ומתן הקואליציוני.
התרעות פיקוד העורף