הדילמה של דרעי: הנאמנות לנתניהו מול האינטרסים של עולם התורה
לפי ההערכות, חלק מהרבנים, ובהם הרב יצחק יוסף, אינם מייחסים לשיקולים הפוליטיים של דרעי משקל זהה, וממוקדים בראש ובראשונה בהבטחת עתידם של תלמידי הישיבות ומוסדות החינוך. בקרב גורמים בהנהגה הרבנית קיימת, על פי הדברים, ביקורת קשה על נתניהו, שלתפיסתם לא הצליח לספק פתרון לסוגיות המרכזיות שהעסיקו את הציבור החרדי במהלך כהונת הממשלה היוצאת.
מבחינת אותם גורמים, אם ממשלה בראשות איזנקוט תהיה מוכנה להציע פתרונות לסוגיית הגיוס, לתקציבי הישיבות ולצרכים נוספים של הציבור החרדי, ייתכן שתישקל גם האפשרות לשיתוף פעולה עמה.
לדברי סרי, דרעי יוכל להצדיק מהלך כזה בצורך להבטיח את פעילותם של מוסדות החינוך, הישיבות ועולם התורה, לאחר שיהדות התורה כבר הצטרפה לממשלה.
ליברמן מוכן להתפשר על הגיוס – אבל מציב קו אדום
ליברמן הציב שלושה עקרונות: סיום עידן נתניהו, הימנעות מבחירות נוספות והקמת ממשלה שאינה תלויה בהימנעות המפלגות הערביות. עם זאת, הדגיש כי בכל יתר הנושאים נדרשות פשרות, לרבות בסוגיית הגיוס. "בכל שאר הנושאים מותר ורצוי להתגמש ולהתפשר ולהבין שתפסת מרובה לא תפסת. זה כולל גם את נושא חוק הגיוס", כתב.
ליברמן גם דחה את הפרשנויות שלפיהן הוא עשוי לדרוש רוטציה בראשות הממשלה בתמורה לתמיכתו באיזנקוט. "לא דיברתי עם איש על הנושא, אפילו לא עם עצמי", הבהיר, והוסיף כי מנגנון הרוטציה מזיק וכי מי שמצליח להקים ממשלה צריך לקבל את מלוא הסמכויות למשך הקדנציה כולה.
על פי ההערכות במערכת הפוליטית, ליברמן אינו מתכוון להציב דרישת רוטציה כתנאי לתמיכתו באיזנקוט, ואף לא לקשור אותה לתמיכה במועמד ליו"ר הכנסת. מבחינתו, איזנקוט מקבל אשראי מלא לנסות להרכיב ממשלה. אם איזנקוט יצליח להקים קואליציה של 61 חברי כנסת עם החרדים, ללא תלות במפלגות הערביות, ליברמן צפוי להיות שותף בכיר בה. אם הניסיון ייכשל, ליברמן רואה בעצמו מועמד ותיק ומנוסה שיוכל לקבל הזדמנות להרכיב ממשלה, אם ההליך יגיע לשלב שבו המנדט עובר לכנסת.
חוק הגיוס: המכשול שעשוי להכריע את המשא ומתן
אלא שהנכונות של ליברמן לפשרות אינה מבטיחה הסכמה עם המפלגות החרדיות. במרכז המשא ומתן האפשרי צפויה לעמוד סוגיית גיוס תלמידי הישיבות, שבה הפערים בין הצדדים עדיין משמעותיים. על פי הערכות שהוצגו במערכת הפוליטית, המפלגות החרדיות יתקשו להצביע בעד חוק גיוס חדש שיכלול סנקציות משמעותיות או יעדים מחייבים ונוקשים. לכן, כדי להשיג את תמיכתן, ייתכן שיהיה צורך להציע מתווה מרוכך במיוחד, שיענה לדרישות ההנהגה הרבנית.
גורם פוליטי המעורה בפרטים העריך כי גם מנגנוני אכיפה מתונים ביחס להצעות קודמות עלולים להיתקל בהתנגדות מצד הסיעות החרדיות. מנגד, הסדר שיציב יעדי גיוס נמוכים יותר ויתבסס על הסכמות עם ההנהגה הרבנית עשוי לזכות בתמיכתן. בהקשר זה הוזכרה הצעת חוק מתקופת ממשלת השינוי הקודמת, שלפי הדברים כללה יעד גיוס של כ־1,500 חרדים, כדוגמה להסדר שהמפלגות החרדיות עשויות להסכים לבחון.
מצד אחד, ליברמן מאותת על נכונות לפשרה כדי למנוע בחירות נוספות. מצד שני, פשרה מרחיקת לכת מדי עלולה להעמיד אותו בפני סתירה להבטחותיו לבוחרים. גם החרדים יצטרכו להכריע אם הסכם עם יריביהם הפוליטיים יוכל להעניק להם ביטחון גדול יותר מהמשך השותפות עם נתניהו.
התרחיש שעשוי לשנות את עמדת ש"ס
לצד האפשרות להקמת ממשלה בהשתתפות שתי הסיעות החרדיות, במערכת הפוליטית בוחנים גם את התרחיש שבו יהדות התורה תצטרף ראשונה, וש"ס תישאר בשלב הראשון מחוץ לקואליציה. במקרה כזה, דרעי עשוי לעמוד בפני מציאות פוליטית חדשה: ממשלה בראשות איזנקוט שכבר הוקמה בתמיכת יהדות התורה, בעוד ש"ס נדרשת להחליט אם להישאר באופוזיציה או להצטרף להסדר שיבטיח גם את האינטרסים של מוסדותיה.
גורם נוסף שעשוי להשפיע על השיקולים הוא האפשרות לרשת ביטחון פרלמנטרית מצד המפלגות הערביות. לדברי ברסקי, לאחר הישגן בבחירות עשוי להיות להן אינטרס להימנע מבחירות נוספות, ובנסיבות מסוימות הן עשויות לאפשר לממשלת איזנקוט להמשיך לכהן גם אם יהדות התורה תפרוש ממנה.
אולם נכון לעכשיו, אין הסכמה על מתווה גיוס, אין התחייבות של יהדות התורה להצטרף לממשלת איזנקוט, וש"ס ממשיכה להיות מזוהה עם מחנה נתניהו. השאלה המרכזית היא אם נכונותו של ליברמן לפשרות תספיק כדי לגשר על הפערים מול החרדים – ואם יהדות התורה תחליט להתקדם לעבר איזנקוט, האם דרעי ימשיך לדבוק בנתניהו או יבחר ללכת בעקבותיה.
התרעות פיקוד העורף