"ריח עז של 'תרגיל מסריח' מסתובב במסדרונות הכנסת. ראו הוזהרתם", כתב חורב בפוסט, שאותו מחק בהמשך. לאחר שהתעוררו שאלות בנוגע לדבריו, פרסם הבהרה שבה הסביר כי הביקורת שלו מכוונת לעיסוק בפשרות בסוגיית גיוס החרדים, בטרם התברר אם קיימת אפשרות ממשית להקמת ממשלה חלופית.
"לכל מי ששאל למה הכוונה באמירה: 'תרגיל מסריח'", כתב חורב, והסביר: "הניסיון למסגר דיון על 'פשרות בחוק הגיוס' בהיעדר תרחיש אמיתי וסביר לממשלת מיעוט בהובלת גוש השינוי ובהשתתפות יהדות התורה, הוא הונאה שכל תכליתה לפגוע באמינות הגוש ובאמון של מצביעיו". את דבריו חתם במשפט: "אתה לא משליך כבודה לים אם אין אוניה להציל". עם זאת, חורב לא פירט מי עומד, לשיטתו, מאחורי המהלך שאותו כינה "הונאה", ולא ייחס את הדברים במפורש לאחד מראשי המפלגות.
הקו האדום של ליברמן – והפתח שנפתח לחרדים
האזהרה לכאורה של חורב מגיעה לאחר שליברמן הבהיר כי הוא מוכן לפשרות גם בנושא חוק הגיוס, כדי לאפשר הקמת ממשלה ללא נתניהו ולמנוע בחירות נוספות. מדובר בשינוי משמעותי ביחס לעמדות שהציג לאורך השנים כלפי המפלגות החרדיות. בהודעה שפרסם הבהיר ליברמן כי ישראל ביתנו תצביע נגד ממשלת מיעוט שתישען על הימנעות רע"ם והרשימה המשותפת. מנגד, הוא הדגיש כי בנושאים אחרים נדרשת נכונות להתגמש, לרבות בסוגיה שהייתה אחת המרכזיות בקמפיין הבחירות שלו.
"בכל שאר הנושאים מותר ורצוי להתגמש ולהתפשר ולהבין שתפסת מרובה לא תפסת. זה כולל גם את נושא חוק הגיוס", כתב ליברמן. לדבריו, המטרה היא להקים קואליציה של 61 חברי כנסת ללא תלות במפלגות הערביות. הוא אף שלל את הפרשנויות שלפיהן הוא דורש רוטציה בראשות הממשלה בתמורה לתמיכתו באיזנקוט, והבהיר כי לא ניהל שיחות בנושא. הנכונות לפשרות עשויה לפתוח פתח למשא ומתן עם יהדות התורה וש"ס, אך בשלב זה אין הסכמה על מתווה גיוס, ולא ברור אם ניתן יהיה לגשר על הפערים בין דרישות החרדים לבין התחייבויותיהן של מפלגות גוש השינוי.
אחת האפשרויות שנבחנו במערכת הפוליטית הייתה הקמת ממשלת מיעוט, שתזכה לתמיכת 48 חברי גוש השינוי, בעוד המפלגות הערביות ויהדות התורה יימנעו. בתרחיש כזה, ובהנחה שכל 46 חברי הגוש התומך בנתניהו יתנגדו, הממשלה הייתה עשויה לזכות באמון הכנסת ברוב של 48 מול 46. אלא שהודעת ליברמן הציבה מכשול משמעותי בפני התרחיש. יו"ר ישראל ביתנו הבהיר כי מפלגתו תצביע נגד ממשלה שתישען על הימנעות המפלגות הערביות. בכך הפך המסלול הזה, לפחות לפי עמדתו המוצהרת כעת, לבלתי ישים ללא שינוי בעמדות השותפים או בהרכב התומכים.
מנגד, האפשרות להקים קואליציה של 61 חברי כנסת עם המפלגות החרדיות מחייבת הסכמות מורכבות בסוגיית הגיוס. גם אם יהדות התורה תסכים להצטרף לממשלה בראשות איזנקוט, גוש השינוי הציוני והיא יחזיקו יחד ב־55 מנדטים בלבד. כדי להגיע ל־61 יידרש גם שינוי בעמדת ש"ס, שממשיכה לתמוך בנתניהו.
בינתיים, הדלת למגעים עם החרדים עדיין פתוחה, אך המרחק בין הנכונות לדבר לבין חתימה על הסכם קואליציוני נותר גדול. השאלה היא אם הפשרות שעליהן מדברים כעת יקרבו את איזנקוט להקמת ממשלה – או שייצרו משבר אמון בתוך הגוש עוד לפני שהמנדט יוטל עליו.
התרעות פיקוד העורף