לאחר סבב ההתייעצויות שקיים בשבוע שעבר, ערך הנשיא ביממה האחרונה השלמות באמצעות שיחות טלפון עם כמה מראשי המפלגות. הוא לא שוחח עם כולם: חלקם שומרי שבת, לפחות אחד לא היה זמין, ולא היה צורך בשיחות נוספות עם כל הסיעות. הבירורים התמקדו בשאלה מעשית: כיצד מתכוון איזנקוט להקים קואליציה יציבה, כאשר ליברמן שולל ממשלה שתלויה במפלגות הערביות, במפלגת ביחד מדגישים את המחויבות לקואליציית משרתים, לגיוס חרדים ולשוויון בנטל, ואילו המפלגות החרדיות דורשות חוק שיסדיר את מעמד תלמידי הישיבות ומתנגדות ליעדי גיוס ולסנקציות.
ההמלצות העניקו לאיזנקוט יתרון ברור, אך לא פתרו את הסתירה הזאת. 19 מתוך 67 הממליצים עליו הם חברי הכנסת של המפלגות הערביות. גוש השינוי הציוני מונה 48 מנדטים בלבד. כדי להקים ממשלת רוב של 61 חברי כנסת עם החרדים, איזנקוט זקוק גם לשבעת המנדטים של יהדות התורה וגם לששת המנדטים של ש"ס.
אלא שאריה דרעי המליץ על נתניהו, ובחוגים חרדיים מעריכים כי קשה לראות את ש"ס נכנסת עם איזנקוט אפילו למשא ומתן קואליציוני. "לא בכדי דרעי המליץ על נתניהו", אמרו גורמים חרדיים, שהדגישו כי גם אם יהדות התורה תסכים לפתוח בשיחות, ואפילו אם יושגו עמה הבנות – אפשרות שגם היא אינה ברורה או מובטחת בשלב זה – אין פירוש הדבר שדרעי יצטרף למהלך. בלי ש"ס, גוש השינוי ויהדות התורה מגיעים ל-55 חברי כנסת בלבד.
בין החרדים לווטו
גורמים חרדיים אומרים כי הווטו ההדדי בין ליברמן למפלגות החרדיות הוסר משני הצדדים, וכי כבר מתקיימים מגעים בין גורמים במפלגות החרדיות למקורביו של יו"ר ישראל ביתנו. לדבריהם, לחרדים היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה עם ליברמן, וההיכרות עמו לאורך השנים יוצרת רמת אמון שעשויה להיות גבוהה אף מזו שהם רוחשים לאיזנקוט.
המסלול החלופי, ממשלת מיעוט שתקום בסיוע הימנעות המפלגות הערביות, נתקל בהתנגדות נחרצת של ליברמן. יו"ר ישראל ביתנו הבהיר כי לא יסכים לממשלה שתקום בזכות תמיכת רע"ם או הרשימה המשותפת, ואף לא בזכות הימנעותן.
בחוגים חרדיים מעריכים כי אם איזנקוט יקדם את התרחיש הזה, המפלגות החרדיות יצביעו נגד ממשלת מיעוט שתישען על המפלגות הערביות, וכך, להערכתם, גם ישראל ביתנו. מדובר בהערכות ולא בהחלטות הצבעה רשמיות, אך הן ממחישות את הקושי הניצב בפני איזנקוט. אם ליברמן יעמוד בעמדתו, לא תספיק הימנעות של המפלגות הערביות כדי להבטיח את השבעת הממשלה.
המשמעות, להערכת הגורמים החרדיים, היא שאיזנקוט עלול להתקשות בהרכבת הממשלה בשני המסלולים המרכזיים העומדים בפניו: הן באמצעות צירוף המפלגות החרדיות והן באמצעות הקמת ממשלת מיעוט.
איזנקוט אינו ממהר לוותר על האפשרות להקים תחילה ממשלת חירום לאומית של גוש השינוי ולהרחיב אותה בהמשך. ביום שישי פרסם ארבעה עקרונות להשתתפות בממשלתו: הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, קבלת ערכי מגילת העצמאות, חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי, והכרה בחמאס כארגון טרור לצד מחויבות לפירוק כוחו הצבאי והשלטוני.
הוא גם הזהיר מפני מי שיסכלו את הקמת הממשלה משיקולים אישיים. ההצהרה נועדה להגדיר בסיס משותף לשותפים האפשריים, אך אינה מספקת עדיין תשובה לשאלת חוק הגיוס: החרדים מבקשים להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות, בעוד חלק מהשותפים הציוניים דורשים גיוס משמעותי ושוויון בנטל.
גם אם יושגו הבנות בין המפלגות הציוניות בגוש, עדיין יהיה צורך לשכנע את החרדים לקבל הסדר גיוס ואת השותפים החילוניים לתמוך בו. השאלה אינה רק מי יסכים לשבת סביב שולחן המשא ומתן, אלא איזה חוק יוכלו כולם להצביע בעדו.
הקרב על השליטה בכנסת
בגוש בוחנים גם הקמת ועדות מיוחדות, קידום ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר וביטול חוקים שקידמה קואליציית נתניהו. קיום הצבעה להחלפת אוחנה כבר ביום ההשבעה אינו מובטח, וגם רוב להחלפתו לא יהיה בהכרח רוב להקמת ממשלה. עם זאת, החלפת יו"ר הכנסת תאפשר לגוש השינוי להשפיע על סדר היום הפרלמנטרי עוד לפני שיימצא פתרון למשבר הקואליציוני.
אם איזנקוט ייכשל, ליברמן רואה בעצמו מועמד ראוי ומנוסה לניסיון הבא, אף שהמנדט לא יעבור אליו אוטומטית. בינתיים, הכדור אצל איזנקוט: היום הוא צפוי לקבל את המנדט, ובהמשך יידרש להפוך 67 המלצות להסכמות בין מפלגות שעדיין אינן מסכימות איזו ממשלה הן מוכנות להקים.
התרעות פיקוד העורף