פרשן משפטי בהאשמה חריפה: בג"ץ יאשר חוק גיוס אם יסייע להחלפת נתניהו

"המבחן בקשר למעבר בבג"ץ תלוי בשאלה האם החוק שמציע ליברמן משרת את עיקרון הרל"ב – 'רק לא ביבי'", אמר שיין בפתח הריאיון. "אם החוק מקדם את זה, אין לי ספק שבג"ץ יאשר ולא ימנע אותו".

לדבריו, ניתן יהיה לנסח את החוק באופן שידחה את בחינת יעדי הגיוס למועד מאוחר יותר. "אני מאמין שמי שינסח את החוק ויכתוב באחד הסעיפים בחוק שנושא כמות המתגייסים תיבדק בעוד שלוש שנים, ועד אז החוק בתוקף – אני לא רואה שבג"ץ לא יאשר את החוק, כי הוא מאפשר את הזזת שלטון הימין ואת ראש הממשלה נתניהו".

"בית המשפט העליון כיום בישראל הוא כמו כל מפלגה פוליטית"

שיין המשיך במתקפה על מערכת המשפט וטען כי בית המשפט העליון איבד את אמון הציבור וכי החלטותיו מוכתבות, לדבריו, בידי סדר יום פוליטי.

"האמונה בבית המשפט העליון שייכת לשנים עברו. בית המשפט העליון כיום בישראל הוא כמו כל מפלגה פוליטית", אמר. לדבריו, שיעור האמון בבית המשפט עומד על 39%, לעומת 80% בתקופה שבה החל ללמד. "אין בו אמון. בית המשפט העליון משרת אג'נדה – מה שמתאים ומשרת את האג'נדה עובר, ומה שלא, אז לא".

בהמשך טען כי החלפת השלטון הפכה, לשיטתו, לשיקול מרכזי בהכרעות המשפטיות. "ההזדמנות של בג"ץ להזיז את שלטון הימין בראשות בנימין נתניהו היא הערך העליון. כל השאר שוליים לגמרי", אמר.

שיין אף תיאר את תופעת "רק לא ביבי" כ"פסיכופתולוגית", וטען כי היא משפיעה על גורמים רבים בחברה הישראלית, לרבות באקדמיה, במערכת המשפט ובתקשורת.

"הם יעבירו כל חוק שהם רוצים, ובלבד שזה משרת את הקמת הממשלה על ידי איזנקוט והזזת שלטון הימין", טען. לדבריו, אם גוש השינוי יצליח להקים ממשלה ולגבש רוב בכנסת, הוא יוכל לקדם חקיקה מבלי להיתקל בהתנגדות מצד בג"ץ.

"כל חוק שיוצא ויהיה מקובל על ידי הכנסת או הממשלה שהם רוצים להקים, כל דבר כזה יתקבל. לא תהיה להם בעיה לחוקק חוקים ברוב. בג"ץ לא יתערב וזו תהיה סמכות הכנסת", אמר.

שיין העריך כי גם הייעוץ המשפטי לממשלה יתמוך במהלכים הללו. "פתאום תגלה שהייעוץ המשפטי לממשלה גם הוא הולך יד ביד. כולם רוקדים סביב המדורה ונהנים מהעובדה שכולם חושבים אותו דבר, והעיקר 'רק לא ביבי'".

בהתייחסו לאפשרות של שינויי חקיקה בכנסת הבאה, טען שיין כי רוב פרלמנטרי יאפשר לגוש השינוי לקדם במהירות את תוכניותיו. "ברגע שיש רוב בכנסת ניתן לבטל כל חוק. אם רוצים לבטל חוק יסוד, צריך רוב של 61", אמר, והוסיף: "ביחד עם הקולות של המפלגות הערביות יש להם רוב של 61, והם יכולים לבטל מה שהם רוצים, לחוקק מה שהם רוצים, ויעשו את כל הדברים הללו במהירות כדי לקבוע עובדות".

החשדות להטיית הבחירות: "היועמ"שית לא תאפשר למנוע את תוצאות הבחירות"

בהמשך הריאיון התייחס שיין גם לדרישת ראש השב"כ לבחון חשדות להטיית הבחירות במגזר הערבי, והפנה ביקורת חריפה כלפי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה.

"הכול ממניעים פוליטיים. השופט סולברג אמר שיש מידע על מעשים חמורים, זיני חושב שיש מעשים חמורים, אבל היועמ"שית לא תאפשר למנוע את תוצאות הבחירות", טען.

שיין המשיך והאשים את מערך הייעוץ המשפטי במעורבות פוליטית, שלטענתו תרמה להחלפת השלטון בישראל.

"זה ההישג הגדול ביותר של הייעוץ המשפטי לממשלה מאז הקמת המדינה. הם הצליחו לתרום תרומה עילית וניכרת להחלפת השלטון בישראל", אמר. "הייעוץ המשפטי לממשלה לא מייצג את המשפט, אלא את הפוליטיקה".

בהמשך הזכיר את המחלוקות סביב ניסיונות המינוי של זיני וגופמן, וטען כי גם במקרים אלה פעל הייעוץ המשפטי בהתאם לסדר יום משלו.

"אתה רואה מה היה בניסיון למינוי זיני וגופמן, לצד נושאים רבים ואחרים שבהם הייעוץ המשפטי הביא אג'נדה משלו", אמר.

שיין העריך כי ראש השב"כ יוכל להמשיך לכהן בתפקידו, אך טען כי פעילותו עלולה להיות מוגבלת בנושאים המתנגשים, לדבריו, עם עמדותיהם הפוליטיות של גורמים בגוש השינוי.

"הם לא יעשו את זה בתחילת הדרך. הם כן מצליחים להגביל את פעילותו של זיני מבלי לפטר אותו", טען. לדבריו, "הוא יוכל להמשיך בתפקידו, אבל שב"כ לא יוכל לממש את אותם עניינים שבהם יש סתירה עם האג'נדה הפוליטית. בכל הקשור להיבטים פוליטיים, זיני יהיה 'ברווז צולע'".

"למערכת המשפט יש היום חרב וארנק, אבל לא את אמון הציבור"

לקראת סיום הריאיון התייחס שיין לחשיבות טוהר הבחירות ולתפקידן של רשויות האכיפה. "היושרה של ההצבעה לכנסת אומנם היא פוליטית, אבל גם מוסרית ומשפטית", אמר.

הוא התייחס גם לדברים שיוחסו לקצין משטרה בכיר בנוגע להכנת חומר לקראת הגשת כתבי אישום, וטען כי יש בהם כדי לעורר דאגה.

"כאשר אנחנו שומעים קצין בכיר במשטרה שאומר שיש 'הכנת חומר לקראת אישומים', וברגע מתאים מוציאים אותם מהמגירות – זה דבר נורא", אמר. "חשבנו שפעם אחת יהיה אפשר לעשות סדר, אבל נראה שבעקבות הבחירות זה יידחה לעוד זמן".

את הריאיון חתם בביקורת נוספת על מערכת המשפט ועל מעמדה הציבורי. "במשך הרבה שנים אמרתי לתלמידים שלי שלמערכת המשפט אין חרב וארנק, אלא רק את אמון הציבור", אמר. "כיום אני אומר להם שיש היום למערכת הזאת חרב וארנק, אבל לא את אמון הציבור. ובחרב ובארנק האלה, באופן מטאפורי, הם עושים שימוש".