שיפור מחקרים ברמת האוכלוסייה
לסקובץ' ציין כי מעבר להשלכותיו על הבנת תקופת הקורונה עצמה, מחקר זה נושא מסר חשוב לגבי האופן שבו חוקרים יכולים לתכנן טוב יותר מחקרי בריאות עתידיים ברמת האוכלוסייה. שיפורים המוצעים על ידי העבודה שהוצגה יכולים לסייע בהפחתת הטיות המובילות לתוצאות מוטות או לא אמינות. המחברים ציינו כי כמויות עצומות של נתונים הן בעלות ערך במידה שהן יכולות לחשוף דפוסים עדינים ולסייע לשלול קשרים בלתי סבירים, אך קנה מידה לבדו אינו יכול להתגבר על הטיה.
"אפילו עם 244 מיליון חולים, ניתן לקבל תשובות מדויקות ביותר לשאלה הלא נכונה", אמר לסקובץ'. "תכנון המחקר חשוב לא פחות מגודל הנתונים". המחברים טוענים כי מדענים צריכים להיות קפדניים, זהירים ומתחשבים כמו רופאים, ועליהם לבדוק קשרים חיוביים, אך גם לבצע בדיקות בקרה ולחקור קשרים שליליים כמבחן לחץ על ההנחות והגישות שלהם.
ההטיה נחשפת
נילפורושן ביקש לראשונה לשחזר את תוצאותיהם של מחקרים מתוקשרים אחרים על קורונה, אשר הצביעו על כך שלמחלה יש מגוון רחב במיוחד של תסמינים, שחלקם נמשכים תקופות ממושכות. הוא הצליח להתאים את הממצאים שלהם בדיוק אם השתמש בגישתם. אבל אז הוא התחיל לבדוק לעומק: הוא בדק אם קורונה מתמשכת ככל הנראה גורמת לתוצאות בלתי אפשריות - מכות ברק, נשיכות כלבים ופציעות ירי - וגילה שכן.
הבעיה הייתה תופעה המכונה הטיה מבלבלת - הבדלים שיטתיים בין האוכלוסיות המושוות שמשפיעים גם על התוצאה. מחקרים קודמים השוו אנשים שנמצאו חיוביים לקורונה לאנשים שמעולם לא אובחנו, כולל אנשים שלא נבדקו. הפגם בתכנון זה הוא שאנשים שבוחרים להיבדק נבדלים באופן שיטתי מאלה שלא, מה שאושר במחקר זה. ייתכן שיש להם מחלות רקע, זיהום שאינו קורונה, או פשוט פונים לטיפול רפואי בתדירות גבוהה יותר, מה שיוצר קשרים מטעים בין קורונה לבעיות בריאותיות עוקבות אם מתעלמים מכך.
לסקובץ' מבהיר את הדקויות: "אם משווים אנשים שנמצאו חיוביים לקורונה לאנשים שמעולם לא נבדקו, מסתכנים בייחוס הבדלים בבריאותם הבסיסית ובהתנהגותם בחיפוש אחר שירותי בריאות לנגיף עצמו".
במקום זאת, החוקרים בחרו רק חולים שעברו את בדיקת ה-PCR הראשונה שלהם לקורונה ובחנו את התוצאות ארוכות הטווח עבור אלו שמצאו חיוביים לעומת אלו שמצאו שליליות. זה עזר להם לבודד את התסמינים האמיתיים של קורונה ולמדוד את משך הזמן שלהם בצורה מדויקת יותר.
לאחר מכן הם השתמשו בקבוצת בקרה שלילית כדי לבצע בדיקת מאמץ על ידי חזרה לתוצאות הלא סבירות שהוזכרו לעיל של נילפורושן - מכות ברק, נשיכות כלבים, פצעי ירי וכן הלאה.
"שיטה אמינה לא צריכה לזהות את התוצאות הללו כהשפעה של קורונה ארוכה", אמר לסקובץ'. כצפוי, תסמינים אלה לא סומנו. "קבוצת בקרה שלילית זו נותנת לנו ביטחון רב יותר שאנו מזהים השפעות אמיתיות המיוחסות לקורונה", הסביר. המחקר מנה מיופתיה, דלקת ריאות שאינה קשורה לשחפת, בעיות נשימה וחזה אוויר בין ההשפעות המובילות המיוחסות לקורונה מאומתת.
עצות לעולם האמיתי
עבור רופאים וחולים, המחקר משנה מעט. קורונה מתמשכת היא תופעה אמיתית, שיכולה להימשך חודשים ולהשפיע על מערכות איברים מרובות. המחקר מציע כי הסיכונים הבריאותיים הנוספים המיוחסים לנגיף הקורונה פוחתים מהר יותר ברמת האוכלוסייה מאשר הערכות קודמות, אם כי חלק מהחולים עשויים להמשיך לחוות תסמינים במשך שנה או יותר.
החוקרים מזהירים כי רישומי ביטוח אינם יכולים לתעד כל חוויה של המטופל, בייחוד תסמינים כמו עייפות וקשיים קוגניטיביים שעשויים להישאר ללא אבחון או תיעוד.
"תוצאות אלו צריכות להשלים את ההערכות הקליניות של הרופאים, לא להחליף אותן", אומר לסקובץ'. "מצד שני, עבור מדעני נתונים, ייתכן שיהיה צורך לבחון מחדש מחקרי נגיף הקורונה ארוכים קודמים עם בקרות טובות יותר. הגישה שלנו יכולה לשפר אותם ואת מחקרי בריאות האוכלוסייה העתידיים".
התרעות פיקוד העורף