התוצאות היו מעודדות: כ-99% מהילדים שעברו מבחן תגר פומי לא פיתחו תגובה אלרגית במהלך הבדיקה, כלומר לא נמצאו אלרגיים לפניצילין. יש לציין כי במהלך המעקב לא דווח על תגובות אלרגיות קשות.
ייחודו של המחקר היה המשך מעקב אחר השימוש בפניצילין גם לאחר השלמת הבירור במשך חמש שנים. בקרב 240 ילדים עם סבילות מלאה ונתוני מעקב זמינים, 63.7 אחוזים (153 ילדים) חזרו להשתמש בפניצילין, ולא דיווחו על תגובות אלרגיות בעקבות השימוש החוזר.
לעומתם, ב-36.3 אחוזים (87 ילדים) לא תועד שימוש חוזר בפניצילין, בין שלא היה צורך קליני באנטיביוטיקה בתקופת המעקב, ובין שמתוך חשש מתגובה, מאי הבנה של ההנחיות או מהסתייגות של הגורם המטפל. גם ההורים של א' חששו וסירבו לתת לה שוב את התרופה. רק לאחר שהרופאים הסבירו להם את ההשלכות לכך, הסכימו לנסות - והופתעו לגלות שכל השנים הללו הילדה כלל לא הייתה אלרגית.
"המחקר שלנו מדגיש כי לא מספיק להוכיח שהילד אינו אלרגי. יש לוודא שההורים מבינים את המשמעות של תוצאת הבדיקה, כך שבעתיד, באם יהיה צורך, יוכל הילד לקבל את הטיפול המתאים", הסבירה ד"ר שיכטר-קונפינו. "לאבחנה שגויה של אלרגיה לפניצילין עלולות להיות השלכות משמעותיות. אי מתן פניצילין עשוי להוביל לשימוש בסוגי אנטיביוטיקה חלופיים, לעיתים רחבות טווח, להגביר את הסיכון לתופעות לוואי ולתרום להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה".
המסר הוא שפריחה במהלך טיפול אנטיביוטי אינה מעידה בהכרח על אלרגיה. אם ילדכם הוגדר בעבר כאלרגי לפניצילין, מומלץ לפנות לבירור אצל מומחה לאלרגיה ולא להימנע מנטילת התרופה לכל החיים, ללא הצדקה רפואית. כמו כן אין לחדש טיפול באופן עצמאי לפני השלמת הערכה מתאימה.
התרעות פיקוד העורף