המחקר התבסס על מעקב אחר מבוגרים אמריקאים במשך תקופות שהגיעו עד 43 שנים, והראה כי שיעורי התחלואה בדמנציה היו נמוכים יותר בקרב מי שנהגו לשתות קפה המכיל קפאין, בעוד שהם היו גבוהים יותר בקרב מי ששתו אותו לעיתים רחוקות או לא שתו אותו כלל.
נוסף על כך, שתיית תה נקשרה לתוצאות קוגניטיביות טובות יותר, כאשר הקשר החזק ביותר נצפה בצריכה של כוס עד שתי כוסות תה ביום, לעומת שתיים עד שלוש כוסות קפה.
הממצאים לא הוגבלו למקרי דמנציה שאובחנו על ידי רופאים. אנשים ששתו קפה המכיל קפאין דיווחו פחות על ירידה בזיכרון או על קשיים בחשיבה. ירידה זו מתייחסת לתחושתו של אדם שהוא מתקשה יותר ויותר לזכור או להתרכז, אך אין פירושה בהכרח שהוא סובל מדמנציה.
שתיים עד שלוש כוסות ביום
על פי הנתונים שהובאו בדיווח של "אל-ערבייה", שתיית שתיים עד שלוש כוסות קפה המכיל קפאין ביום נקשרה לתוצאות הטובות ביותר מבחינת הסיכון לדמנציה. החוקרים תיעדו בקרב המשתתפים שצרכו את הכמויות הגדולות ביותר של קפה זה 141 מקרי דמנציה בשנה לכל 100 אלף איש. לעומת זאת, בקרב מי ששתו אותו לעיתים רחוקות או לא שתו אותו כלל, עמד השיעור על 330 מקרים בשנה לכל 100 אלף איש.
בהקשר זה, גם שתיית כוס עד שתי כוסות תה ביום נקשרה לתוצאות טובות יותר, בעוד שלא נמצא כי צריכה העולה על כמויות אלה מספקת יתרונות נוספים ברורים. הקשר בין שתיית קפה לבריאות הקוגניטיבית נותר בעינו בקרב המשתתפים ללא קשר לרמת הסיכון הגנטי שלהם, דבר המצביע על כך שהקשר לא הוגבל לקבוצה בעלת נטייה תורשתית נמוכה יותר לחלות בדמנציה.
ומה לגבי קפה נטול קפאין?
מעניין לציין כי קפה נטול קפאין לא הציג קשר דומה, דבר המעלה שאלות בנוגע לאפשרות שהקפאין תרם לתוצאות. עם זאת, המחקר אינו מוכיח שקפאין מגן על המוח, וגם אי אפשר לקבוע בוודאות שהקפה עצמו הפחית את הסיכון לדמנציה, שכן ייתכן שגורמים אחרים מסבירים את ההבדלים בין המשתתפים.
באשר לתה, המחקר לא הבחין בין סוגי תה המכילים קפאין לבין סוגים שאינם מכילים קפאין, ולכן אי אפשר לקבוע אם הקפאין עומד מאחורי הקשר שנמצא בקרב שותי התה. הממצאים מחזקים את הצורך במחקרים נוספים כדי להבין את הקשר הזה, מבלי להתייחס לקפה או לתה כאמצעי מוכח למניעת דמנציה.
התרעות פיקוד העורף